"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקיךָ" (דברים יח, יג)

הצדיק רבי פינחס מקוריץ (מבחירי תלמידיו של הבעל שם-טוב הקדוש) היה אומר: בשום מצווה או מידה טובה לא מצינו במפורש, שצריכים לקיים אותה "עם ה' אלוקיך", אלא רק בשני המקראות הבאים:

א. בספר "דברים" נאמר על מידת התמימות – "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקיךָ".

ב. בנבואת מיכה הנביא מצינו על מידת הצניעות – "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקיךָ"  (מיכה ו, ח).

בשתי מידות אלו יכול האדם להערים על הבריות ולהעמיד פנים של איש תמים וצנוע, כאשר ליבו מלא עורמה וענווה מזוייפת, לכן בשתי מידות אלו נאמר "עם ה' אלוקיך" – להורות כי דרושה בהן מדה רבה של אמת, הידועה רק לבורא העולם הבוחן כליות ולב.

הגאון הצדיק רבי ישראל סלנטר, המשיל משל על הפסוק "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקיךָ", וכך היה אומר:

מלך אחד שלח את אחד מדוכסיו לשליחות במדינה אחרת. תנאי אחד מתנה אני אתך, אמר המלך לדוכס, בשום פנים אל תסכים להתערבות עם אחד משרי המדינה. הסכים הדוכס לתנאי המוזר ויצא לדרכו. כאשר הגיע אל אותה מדינה, נפגש הדוכס עם שריה, וישב עמם לשיחה. אדוני הדוכס, שאל אחד מהם, האם נכונה השמועה כי אתה גיבן? שקר הדבר, אמר הדוכס, מעולם לא הייתי גיבן! הבה נתערב במאה אלפי דינר שאכן גיבן אתה, אמר השר, פשוט את חולצתך וכולנו נראה האם גיבן אתה או לא! נזכר הדוכס באזהרת המלך, אך מיד חשב בליבו: הרי איני גיבן, ותוצאת ההתערבות ידועה מראש, מדוע לא אסכים? הסכים הדוכס ופשט את חולצתו, ואכן ראו כולם כי אינו גיבן, מיד שלשלו לידיו סכום של מאה אלף דינרים. כאשר הגיע הדוכס בחזרה, בא לפני המלך וספר לו את כל אשר קרה. אבוי לי, אחז המלך בראשו, מה עשית? הן אני התערבתי עם שרי המדינה ההיא בחמש מאות אלף דינרים, כי לא יוכלו לשכנע אותך להסיר את חולצתך...

כן הוא הנמשל, סיים רבי ישראל, על האדם מוטלת החובה לקיים את מצוות התורה בתמימות בלא מחשבות ובלא התחכמויות – רק כפי הכתוב עלינו לקיים, ותו לא!

לקוח מתוך:  "וקראת לשבת עונג" – מאת הרה"ג רבי ישראל ברונשטיין שליט"א
                      "פרפראות לתורה" – מאת מנחם בקר.