ממחברתו של רבי שלמה שטנצל זצ"ל

הרה"צ רבי אריה לוין סיפר לי, כי ר' חיים ברלין סיפר לו על קטנותו, שאביו הנצי"ב אמר לו בילדותו שיקבל ע"ע את מדת הסבלנות, ואמר לר' חיים כי מדת הסבלנות עמדה לו בכל ימיחייו במצביו הקשים ביותר. ור' אריה לוין יעץ לי, כי אם רצוני לעבוד על איזה מדה שהיא כוללת הכל ושעמדה גם לו, הרי"ז מדת הסבלנות.

והרה"צ ר' אריה לוין  ביאר מאז"ל ע"פ מדה זו:

א. סייג לחכמה שתיקה" – לא להקפיד, אלא שהלב ישתוק זוהי החכמה, וזהו הסייג הטוב ביותר לאדם בחיים בחיי המשפחה הפרט והכלל.

ב. ב"אלהי נצור" כתוב "ולמקללי נפשי תדום" – יש כאן שני שלבים, 1) ולמקלֵלי נפשי – תדום, כלומר אף שכואב לי אך עלי לשתוק ולא להתפרץ בכעס.

2) ולמקלַלי – נפשי תדום, - כלומר לא רק שפתי לא יחזיר, אלא גם נפשי תמצא בדממה ובמנוחה וזוהי שלמות מעלת הסבלנות, שההולך בזה מובטח לו חיים שקטים מלאי שמחה.