סוד השמחה – עבודה דחיצוניות (אכילה וזיווג)
נכתב על ידי zeev148, 17/10/2014
יש ה' בעולם וזהו!! וה' צמצם עצמו כביכול לשמחת המצוות. וכידוע "עוז וחדווה במקומו". לכן אדם שמחפש את ה', כוסף אליו, ואוהב את ה', אדם שחי ומאמין שיש (רק) את ה' בעולם – אזי הוא (ראוי להיות) בשמחה תמיד, כי תמיד יש לו את הדבר שחפץ בו! ועי"ז פנוי מלהרהר ולהתאוות לתאוות ולהבלים.
וכאשר צריך הוא נושך חתיכת לחם, לוגם-טועם מים ושם ראשו לישון וכאשר מתעורר מיד מזדרז לקום, בזריזות טובל ובכוונת הלב במתינות ובשמחה מתפלל, וממשיך ועוסק בתורה בלב צוהל! ובוודאי יש לו שלום בית ובנים זכרים, בריאות ופרנסה מעופפת כציפור עם הרבה ברכה.
ובוודאי אינו מוטרד ולא חושב כלל על העולם הזה, ובטח שאף פעם לא עצוב/ממורמר/זעוף פנים/כעוס/מיואש/שבור/לחוץ ואין לו ממה לפחד. ועושה התבודדת בדבקות של אמת.
ויודע שהרצון להנאה עצמית זה תמיד יצר רע, כי אין עוד מלבדו יתברך. היינו מה שחושב שרוצה שיהיה לו טעים – זו מחשבת היצר הרע שבו, וניסיון מהבורא על מנת שיחליפה במחשבה קדושה, כגון "שאוכל כדי שיהיה לו כוח לעבוד את ה'”,”שרוצה לעשות נחת רוח לה'”,”שרוצה ללמוד את תורת ה'”,”שיהיו לו בנים לעבודת ה'”, “שכוסף ומשתוקק לביטול מוחלט של רצונו לרצון הבורא",”שלא יודע מה רוצה מרוב שמשתוקק אל ה' ומתגעגע אליו", “שרוצה להתקרב לצדיק יסוד עולם בבחינת עד כלות – בחינת "ויכולו" – ולפשוט מעטפת עורו העב והמגושם, מישחא דחיוויא – עור הנחש, בית העור, ב-עור, עורב – בחינת "את העורבים ציוותי לכלכלך" – את הנשמה ולא ח"ו להיפך.
וכאשר נמצא עם אשתו וחושב שרוצה לחוש הנאה, נזכר שזהו ניסיון לחיות את "אין עוד מלבדו", ומחליפה במחשבה דקדושה "שיוותי ה' לנגדי תמיד!”, “לשם יחוד קב"ה ושכינתיה" היינו שנמצא עירום עם ה' לבד, ובעצמו כולו א-לוקות, וכיוון וקב"ה אוריתא וישראל חד מיד מתחיל להרהר בתורה, לחזור במוחו בע"פ על הסוגיה ותוך כדי כך מתבטל לה' ולצדיק שמתעברים בו וכך מקיים מצוות קונו תוך דבקות נפלאה בשכינה, בדחילו ורחימו, באהבה וביראה, ויודע שנמצא בקודש הקודשים, בבחינת "ולא יראני האדם וחי", ב"חדר המיטות", בדביר סמוך לאבן השתייה, בחינת "שיר השירים אשר לשלמה" וכל רצונו לשמח את אשתו לשם שמיים, לזכות לחיבור נפשי-רגשי-רוחני-תורני יחד עם המעשה הגשמי בבחינת "ה' שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוניי", ויזכור שכפום צערא אגרא, ומי ש"מתענג" מהמעשה זה הס"מ, היצה"ר, השטן ימ"ש ולעומת זה כל שמחתו היא מההתקשרות לראש בני ישראל, הננמ"ח, סופי תיבות ערלה, וכולו ציפייה לפשוט את משכי דחיוויא (עור הנחש) ובד בבד יודע שבתוך ה"עור" שלצידו נמצאת אשתו, היינו נשמתו ממש, חלק א-לוה ממעל. אשתו שאוהבת אותו ומצפה להרגיש יחס אוהב, חם, מגע מלטף, ואשר כמהה לחיבור רגשי רוחני, שאין לה יצר כלל למעשה הגשמי, וכך עליו להיות גם כן, ורק אז יקרא בריא ונקי מהחולי של תאוות ניאוף ומשגל, ויוכל לאהוב את ה' ואת התורה ולחוש בנעימות התפלה, ולהרגיש שאוהב את אשתו אהבה שאינה תלויה בדבר, וגם היא תימשך אליו ואליו תשתוקק ותשמח במגעו וייצא לתמיד ממעגל החובות ההלוואות ודקדוקי העניות, ויהיה לו שפע גדול בכל המובנים!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
