"ויבאו אל-נח אל-התיבה שנים שנים מכל-הבשר אשר-בו רוח חיים"

 לכאורה תיבת בשר יתרה. ועל דרך המליצה נראה לפרש לאפוקי מדגים. רוח יכול להתפרש כגאווה, שדווקא את אלו ש"ג האדמה מחה הקב"ה, אבל דגים שבמים, בחינת עולם התורה בחינת הדבוקים עם קב"ה, כשם שלא שולט בהם עין הרע כך לא נכנסת בהם רוח גאווה (וכן פעולת המקווה) ולכן לא נצטרכו לתיבה (שהייתה בחינת תפיסה של שנה שלמה הבאה בעוון גאות, כמובא בספר המידות לננמ"ח).