מה בין חנוכה לפורים?

נכתב על ידי מיכאל, 1/3/2010

 

 

מה בין חנוכה לפורים?

 

מאמר שמינית הומוריסטי ושבע שמיניות רציני על חנוכה ופורים

 

 

האם יש הבדל בין חנוכה לפורים? אה, כן! בחנוכה אנחנו אוכלים לביבות וסופגניות (סופגניות מלאות שמן וללא טעם). ובפורים אנחנו אוכלים את האוזנים של המן. אה ועוד הבדל מאוד עקרוני - בפורים אנו מרעישים ברעשנים ובחנוכה אנו מסובבים סביבונים[1].  – יופי, סיימנו את המאמר!!!

אבל, בעצם חשבתי קצת, והחלטתי להוסיף כמה דפים.

מצאתי המון הבדלים בין חנוכה לפורים, שייתכן וכל הבדל מביע פן אחר בחנוכה ובפורים[2]. במאמר זה אעמוד על הבדלים בודדים מני עשרות.

מעט רקע

ביום הכיפורים אממ.. לא, בעצם בפורים[3] מה היה? - השנה 3392 (368 לפנה"ס), עם ישראל בגלות בבל, בית המקדש הראשון חרב. המצב הרוחני לא טוב, הופסקה בניית בית המקדש השני. אחשוורוש נבחר למלך ועושה משתה, עמ"י "נהנה מסעודותו של אותו רשע"[4], בעקבות מצב זה ה' מגלגל ע"י המן האגגי (מזרע עמלק) כליה על עמ"י. בסופו של דבר עם ישראל חוזרים בתשובה וה' מפר את גזרת ההשמדה. - הוּתָּר לעם ישראל לעמוד מול שונאיהם, עם ישראל מנצחים וקובעים את ימי הפורים.

ובסיפור חנוכה: עם ישראל היה בתקופה זו בארצו, בית המקדש השני עמד על תילו. גזירות היוונים החלו בערך ב- 3593 (167 לפנה"ס). היוונים ניסו לגרום ליהודים להתנתק מהדת, לכן "הפרו חגים וחודשים שבתה עבודה מאריאל לה לה". משפחת בית חשמונאי הנהיגו מרד נגד היוונים וסירבו לעבור על הדת, הפרו את ה"הפרו". והצליחו בסוף למגר את הרשע ו"חזרה מלכות ישראל יתר על מאתים שנה". בשנת 3596 (164 לפנה"ס), כאשר באו לחנוך את המקדש מחדש (לאחר שהיוונים טימאו אותו), מצאו רק פך שמן אחד שמספיק ליום ונעשה נס וכו'. בעקבות נס הנצחון ונס פך השמן, תקנו חכמינו את חג החנוכה.

כעת נעמוד על ההבדלים שאתמקד בהם:

הגזרה

גזרת השמדה גשמית - בפורים כידוע הגזרה היתה גזרה פיזית, גשמית. לא היו כפיות דתיות על עם ישראל, אך עם ישראל בחר בעצמו לחטוא ו"לחיות טובבבב" בממלכה. עם ישראל ראה את כלי המקדש בסעודה, כולם צוחקים, שתויים, אחשוורוש עם הכסא של שלמה המלך. קוראים לושתי להגיע למשתה! – ואין פוצה פה ומצפצף. על כך ה' מעניש את העם ומסובב את זה שהמן ואחשוורוש יגזרו כליה על עם ישראל. המצב נראה בקנטים.

ובחנוכה? ההיפך...

גזרת השמדה רוחנית. – הדבר חמור ביותר, כוחו של עמ"י זה אמונותו בה' ושמירתו על המצוות. אם עמ"י ישתמד ח"ו אין לו זכות קיום לכאורה, שהרי ה' נתן לנו את התורה והבטיח לנו שכר וכו' רק אם נשמור את התורה והמצוות. אם כן, ללא ספק זו היתה גזירה קשה ביותר שעלולה היתה לכלות את עם ישראל רוחנית, והמאבק של משפחת בית חשמונאי ללא ספק היה גדול מאוד.

אילו מהגזרות קשות יותר? מהו הנס הגדול יותר? כל זאת ועוד במאמר בשנה הבאה....טוב, אולי בעצם במאמר זה אעמוד על כך....

דרך ההנהגה

הנהגה טבעית – בפורים הכל "מתגלגל", אם תעברו על המגילה, לא תמצאו את שם ה'. תנו את המגילה למישהו שלא מכיר את הסיפור והוא יגיד לכם שזה סיפור יפה - אוסף של צירופי מקרים או פרשיית ריגול מתוכננת ומחושבת היטב[5]. – איפה הנס? איפה התערבות ה' בסיפור? התשובה היא כמובן שה' מסתתר מאחורי סיפור המגילה[6], והוא זה שגלגל את כל המאורעות מתחת לאף של תושבי הממלכה.
הנהגה ניסית
– בחנוכה המרד מתחיל בצורה טבעית, והמעטים עושים את הלא ייאמן – הקומץ המצומצם מנצח את ההמון היווני – ודאי שיד ה' בזה וזהו נס על דרך הטבע. אך יש עוד! ישנה התערבות אלוקית על טבעית - נס פך השמן. ה' נותן חתימה למרד החשמונאים ומראה הוא עם עמ"י ובזכות נס זה יכלו לתקן את חג החנוכה. אם כן בחנוכה ה' נגלה אלינו, ונותן לנו נס על טבעי.

מעמד מיוחד

בפורים ישנו מעמד מיוחד: מעמד של: "הדור קיבלוה" – כמו שמובא במסכת שבת (פח.): "ויתיצבו בתחתית ההר" א''ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב''ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם א''ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא, אמר רבא אעפ''כ הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב: "קימו וקבלו היהודים" - קיימו מה שקיבלו כבר". - משמעות העניין היא שבמעמד הר סיני עמ"י קיבל את התורה בכפייה, לכן לעמ"י יש אפשרות לטעון שהם לא צריכים להיענש על חטאיהם מכיון שהם נאנסו לקבל תורה ומצוות. אך בפורים "קיימו וקבלו היהודים" היהודים עשו מעין קבלת תורה מחודשת, והפעם הקבלה היתה מלמטה למעלה. כלומר עם ישראל קיבל מעצמו את התורה – בלא כפייה. – מעתה אין לעם ישראל טענות על עונשים וכו'.

אם כן אנו רואים שבפורים ישנו מעמד מיוחד מאוד - קבלת תורה!!

נראה שפורים ניצח...  היוכל חנוכה להתמודד מול מעמד מיוחד שכזה? בואו נבדוק:

ישנו מאמר של הרב יצחק הוטנר[7] שבו הוא משווה בין "על הניסים" של פורים לבין "על הניסים" של חנוכה, אין בכוונתי להיכנס כאן לעומק הסוגיה, רק אומר שבסוף המאמר הרב הוטנר מביא את דברי הגר"א על הפסוק: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". – הגר"א אומר שישנם שתי בחינות: א) "בחר בנו" ב) "נתן לנו". ה"בחר בנו" – זוהי בעצם בחינה שמגדירה אותנו כעם סגולה – עם שהקב"ה בחר בו, מיוחדים במהותנו. וה"נתן לנו" – זוהי הבחינה של נתינת התורה ממש. ממשיך הרב הוטנר ומשליך את חילוק זה גם לגבי חגינו: בחנוכה היתה גזרת שמד – גזרות שאומרות לנו לבטל את מהותנו – להפוך אותנו לגויים, ואת התורה שלנו לסתם חכמה. – והיהודים מסרו נפשם על כך! – בעצם כאשר הם מסרו את נפשם שלא לעבור על עבירות אלו, הם מסרו נפשם על "התואר הכללי של יחוד של ישראל בעמים" – כלומר מסרו נפשם על כך שאנו העם המיוחד מכל האומות - ממילא זו הבחינה של "בחר בנו". לעומת זאת פורים כמו שניחשתם זוהי בחינה של "יין לנו" – כלומר בחינת שכרות. – לא. פורים זוהי בחינה של "נתן לנו" – כי בעצם בפורים אנו מקבלים את התורה מחדש.

אסכם בקצרה את מה שראינו עד כה:

בפינה ה-"ב" - פורים – גזירה פיזית, הנהגה "מתגלגלת" – טבעית, ומעמד של "קיימו ו"קבלו".

ובפינה ה- "ט" – חנוכה –גזירת שמד – רוחנית, התערבות ניסית על טבעית, ומעמד של גילוי סגולת עם ישראל. 

אם כן תאמרו לי אתם, איזה זה ואיזה הוא: הנס הכי גדול? ההצלה הגדולה ביותר? מה גדול יותר פורים או חנוכה? מה לוקח ה"ב" או ה"ט"? ואולי בכלל הם צריכים להתאחד?

אני הייתי הולך על חנוכה... – ניצחון רוחני ענק ליהודים! ואפילו קיבלנו על כך אישור מלמעלה על ידי הקב"ה. הרי מה עם ישראל שווה אם הוא לא שומר מצוות? הרי קיום התורה חשוב מעם ישראל עצמו? "הסתכל באורייתא וברא עלמא". – התורה קדמה לעולם! לפני שהתורה ניתנה לנו היא היתה בעולמות עליונים ולא בארץ! אם כן, נס חנוכה, וכל מהלך חנוכה היה גדול יותר. בנוסף לכך יש לנו את המעלה המיוחדת של חנוכה, לדברי הרב הוטנר: שבחנוכה בעצם גילינו את היחוד שלנו. – ולרב קוק קדושת הסגולה חשובה מקדושת הבחירה[8].

אך במחשבה שנייה.... פורים... - המהר"ל בספרו "נר מצוה אור חדש"[9] משווה בין גאולת מצרים לנס פורים, ומסביר למה גאולת מצרים לא תיזכר[10] בעוד שפורים לא יהיה בטל לעולם. וכך כותב המהר"ל: "פורים שבא בשביל שהמן היה עומד לכלותינו מן העולם שלא יהיו נמצאים כלל ואם היה ח"ו המן מכלה ישראל לא הגיעו ישראל לימי המשיח כלל ... והש"י נתן להם המציאות ולכך יקיימו המועד הזה". – בעצם המהר"ל מסביר, שטכנית כאשר מכלים את הגוף של האדם, האדם אינו יכול לשוב בתשובה כלל. בעוד שבכל מצב אחר שהאדם נמצא בו, ואפילו הכי שפל והכי גרוע רוחנית, עדיין האדם יוכל לשוב בתשובה.

ואולי נוכל להשליך את דברי המהר"ל לסוגייתנו: בעוד שבחנוכה, היתה גזרה להפר תורתנו וה' הצילנו מידם. אז אם היו כולם משתמדים ח"ו בכ"ז היינו יכולים לשוב בתשובה בהמשך מעצמנו, או שה' היה כופה עלינו לשוב בתשובה. - בסופו של דבר היינו עולים למעלה (כי אי אפשר לרדת יותר למטה מזה - הגענו לעפרא דארעא[11]).

ואילו בפורים, אם גזרת המן הרשע היתה מצליחה, היינו מושמדים כליל, ואז לא משנה כלל באיזה מצב רוחני היינו, לא היינו ממשיכים לחיות.

עכשיו יצאנו מבולבלים! מה יותר גדול פורים או חנוכה?

אנסה להציע פתרון! - הדבר יכול להיות תלוי בעקרון בתורת המשחקים הנקרא: "האדם המשחק בחפצים"[12]:

העקרון טוען בעצם שיש שני הסתכלויות על המציאות, הסתכלות מצד האדם העושה את הפעולה –"הגברא" והסתכלות מצד המעשה שהאדם עשה – "חפצא". אז אם נחיל את תורת המשחקים על סוגיא זו נוכל לומר:

מצד הגברא: חנוכה יותר גדול מפורים, בגלל שבעצם אנו נלחמנו מעצמנו על האמונה שלנו ואז קיבלנו אישור מה' – נס על כך! ואילו בפורים האמת היא שגם בחרנו בתורה מחדש, אבל בחירה זו היתה לאחר שגברנו על אויבינו, כלומר בסיום הנס.

מצד החפצא: פורים גדול יותר מכיון שההצלה של ה' היתה גדולה יותר וחשובה יותר! ההצלה היתה הצלה מכליון ובעצם מה נוכל לעשות אם נישמד לחלוטין? ואילו בחנוכה אפילו אם נשתמד רוחנית, עדיין יש לנו תקנה לשוב בתשובה.

ולעצמנו אנו נשתדל לקחת את כל הדברים המיוחדים משני החגים. אנו נאחד את ה"ט" וה"ב" וייצא לנו טׁב. שבעז"ה נדע להילחם על הדת שלנו בכל מקום בו אנו נמצאים, על האמונה שלנו, נקיים את התורה והמצוות בשלמותם. ובאותה מדה גם אם לא מצליחים, צריך לזכור ולדעת שכל עוד הנר דולק עדיין אפשר לתקן - כי אנחנו ברוך ה' כרגע חיים (בשנייה הזאת... הזאת... הזאת...[13]), ויכולים  לעלות מעלה מעלה.

 

פורים/חנוכה שמח!

 

 הכותב: מיכאל



[1] על דרך האמת, בהבדל זה יש יסוד פנימי: בסביבון אנו אוחזים מלמעלה - מה שמסמל את הנסיות העל טבעית שנמצאת בחנוכה – המהלך שבא מלמעלה. ואילו ברעשן אוחזים מלמטה, מה שמסמל את המהלך הטבעי - המהלך שבא מלמטה.

[2] למשל: פורים באמצע החודש – לבנה מלאה, חנוכה בסוף החודש. בפורים התמודדות מול עמלק, בחנוכה מול יון. מגילת אסתר נכנסה לתנ"ך ואילו סיפור חנוכה לא נכנס לתנ"ך. בשני החגים יש התערבות של נשים בנס ועוד...

[3] השם מבלבל. "פורים - כיפורים"

[4] ישנם כמה דיעות במה בדיוק חטאו עם ישראל. וייתכן שהאווירה של "נהנו מסעודתו של אותו רשע" מבהירה את המצב של העם – עם ישראל נהנה להתעסק בגשמיות המשתה, להריץ צחוקים ביחד עם אחשוורוש על חשבון כלי המקדש שיצאו במשתה ועוד. – זהו  הביטוי להטמעות בגויים, ובעצם התרחקות מהרוחניות ומהדת.

[5] להרחבה בהסתכלות של "פרשיית ריגול" שבסיפור המגילה, תוכלו לקרוא במאמרו של הרב עדין שטיינזלץ בספרו "חיי שנה".

[6] "מגילה" – מרמזת על "גילוי", אנו צריכים לגלות את ה' בתוך הסיפור.

[7] בספרו "פחד יצחק" על פורים, מאמר ב

[8] לא הרחיב כאן את היריעה בנושא זה, למעוניינים המעיינים - אגר' הראיה ב, אגר' תקנ"ה

[9] עמוד נח-נט

[10] הדבר תלוי במחלוקת חכמים ובן זומא, אך אפילו לדעת חכמים גאולת מצרים תעשה טפלה וימות המשיח יעשו עיקר

[11] רש"י שמות א, א

[12] זהו לא באמת עקרון מתורת המשחקים, אלא עקרון מהגמרא שלנו

[13] אבל אל לנו לומר שיש לנו מחר ומחרתיים וכו' ולכן "יש לי זמן לשוב בתשובה", כי אז לא נתחיל כלום. ובכלל "רבי אליעזר ... ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע