בס"ד                                                       ערש"ק                                                       י"ז  בשבט  תשע"ה

                                                      ליקוטי - אור - בפרשה - יתרו

  " וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אלקים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה'

    אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם   "(יח, א)

פירש רש"י ז"ל ע"פ המכילתא(זבחים קטז): מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. ורואים מכאן,

שרש"י הקדוש לא ציין את הסיבה השלישית שמובאת שם והיא: ששמע שניתנה תורה לישראל. ויש לשאול, מה

הטעם שבחר להשמיט סיבה זו בפירושו על פסוק שהרי בעת מתן תורה בהר סיני עבר קול שופר הולך וחזק

מאוד עד ששמעו מסוף העולם ועד סופו וכל מלכי עובדי הכוכבים, אחזתן רעדה בהיכליהן, וכפי שדרשו חז"ל:

באותה שעה נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע, אמרו לו: בלעם, מה קול ההמון אשר שמענו: שמא מבול בא

לעולם! אמר להם: שוטים שבעולם כבר נשבע הקדשו ברוך הוא שאינו מביא מבול לעולם. אלא חמדה טובה

יש לו בבית גנזיו(היינו התורה) שהייתה גנוזה אצלו תתקע"ד(=974) דורות קודם שנברא העולם וביקש ליתנה

לבניו, אמרו: אם ככה! ה' יברך את עמו בשלום.

וכדי לעמוד על כך, נקדים ונציין את רצף האירועים מהמוקדם למאוחר: יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מלחמת

עמלק ולבסוף מתן תורה במעמד הר סיני. נמצא, שכל מלכי עובדי הכוכבים לא פחדו וחששו לחייהם בשעה

שנקרע ים סוף לישראל שהרי שמעו מסוף העולם ועד סופו, שנאמר(יהושע ה, א): "ויהי כשמוע כל מלכי האמרי"

וגו'. וגם לא בעת מלחמת עמלק שהרי פשוט שכולם שמעו ואף ראו שהקב"ה איבד את עמלק שהיה החזק

ביותר באזור כולו. והטעם לזה כי בשני  מאורעות אלו לא נשקפה סכנה לחייהם שהרי לא ראו שקיימת סכנה

לקיומם וממלא יוכלו להמשיך ולהחזיק בתאוותיהם. אבל בעת מתן תורה כנ"ל פחדו מאוד כי שני הדברות

הראשונות: 'אנוכי ה', ולא יהיה לך אלוקים אחרים' נאמרו מפי הגבורה(=הקב"ה), לכן חששו שמא הקדוש

ברוך הוא מביא מבול של מים או אש, אך ברגע שהרגיעם בלעם הרשע, כאמור לעיל, אף ברכו את עמו בשלום.

וע"פ זה יובן בסייעתא דשמיא למה לא רש"י הקדוש לא ציין את הסיבה השלישית שניתנה תורה לישראל כנ"ל,

רצה לומר אולי שיתרו לא בא ממקום של חשש ופחד לחייו, כדוגמת הערב רב שהצטרפו לעם ישראל ביציאת

מצרים מתוך פחד מה' יתברך, אלא עוד לפני היינו מיד לאחר מלחמת עמלק כי קיבל והבין בדעתו את גדולתו

ורוממותו של ה' יתברך, שנאמר (שמות יח): "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים". ואם תאמר שיש מאן דאמר

שיתרו בא לאחר מתן תורה שהרי שאר עובדי הכוכבים ששמעו את תשובתו של בלעם הרשע כנ"ל, ולא רק

שלא באו,  אלא אף נשארו בטומאתם. מכאן, נראה לומר שלדעת רש"י אין נפקא מינה עם בא לפני או אחרי

מתן תורה ובחר להשמיט דעה זו על מנת להדגיש שיתרו בא ממקום של אמת ולשם שמים.

לפיכך, בא יתרו אל חתנו משה רבינו ע"ה אשר היה נשוי לבתו ציפורה ואף הביא אתו את שני בניהם: שם האחד

גרשום ושם האחד אליעזר. וקיבל עליו ועל משפחתו להיות גרי צדק באמת לשם שמים. ועל כן, זכו בני בניו של

יתרו לישב בלשכת הגזית (תנחומא ד).  וזה דווקא שנבחר שפרשה זו תיקרא 'יתרו' ולא שם אחר מכל ז' שמות

שהיו לו: יתר, יתרו, חובב, רעואל, חבר, פוטיאל, קני, כי השם יתרו מכיל בתוכו את כולם כי 'יתרו'(=616) עולה

בגימטרייה כמניין תרי"ג(=613) מצוות שצוונו במעמד הר סיני ועוד ג' מצוות שגר חייב בהם: ברית, טבילה

וקורבן. ואז ממילא שהחליט לקבל עליו עול מלכות שמים באמת ע"י קיום המצוות, ודאי שמתקיימים בו כל

שאר הפירושים לשמותיו כמוסבר במכילתא על שמות י"ח, ע"ש. זאת ועוד, שבשם יתרו רמוז תורתנו הקדושה

כי יתרו אותיות תורה.

ובכל זאת, יש להתבונן איך יתרו שלא הייתה עבודה זרה שלא עסק בה והיה כומר לע"ז(תנחומא ב) ובעל מעמד

ושררה במדין, מחליט ע"פ שמועה כנ"ל לבוא ולהתגייר. ולכאורה, היה צריך לפתוח את הפסוק ויראה יתרו

ולא 'וישמע יתרו' כי ידוע שלא דומה ראיה לשמיעה שכן אין הוכחה יותר טובה ממראית עין. וכן דרשו רז"ל

(שמו"ר כ"א, ו)שבעת שנבקעו המים בקריעת ים סוף כל המים שהיו בכל המעיינות ובבורות ובכל מקום נבקעו

וקשה לומר שיתרו לא ראה זה הפלא. מעבר לכך , שהיה אחד מתוך השלושה שהיו באותה עצה לדון את עם

ישראל במים, והם: בלעם ואיוב ויתרו, בלעם, שיעץ, נהרג. איוב, ששתק, נדון בייסורין. יתרו שברח זכה לבנים

כנ"ל(שם א, ט). נמצא שיתרו ראה את האותות והמופתים שעשה ה' לישראל עוד במצרים.

וכדי ליישב את הקושיה נקדים ונסביר בסייעתא דשמיא את הפסוק שהוא אחד מהיסודות של עם ישראל אשר

ואומרים אותו בכל בוקר ובערב באהבה(דברים ו, ד): 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד'. וגם כאן כביכול השאלה

חוזרת, למה נבחר חוש השמיעה 'שמע ישראל' ולא ראה ישראל שהרי חוש הראיה גורם לאדם לראות בעינו

ומיד להאמין כי השדר למוח עובר יותר מהר מאשר בשמיעה, ואין עליו עוררין כי האדם בעצמו ראה כמשפט

המפורסם 'תמונה אחת שווה אלף מילים'. אלא הדבר יובן על פי מה שחז"ל לימדו אותנו שצריך לכוון בעת

קריאת הפסוק במילים 'שמע ישראל' - קבל והבן(=להגות במחשבה) היינו להפנים פנימה ללב. אומנם,

ביציאת מצרים ובמלחמת עמלק ראו ניסים גלויים. אך דע, שזו הראייה לבדה לא תעזור כדי לעשות שינוי

עמוק בחיי האדם כי אם אין ברצונו לקבל ולהבין שה' יתברך היה הווה ויהיה, והוא תקיף ובעל הכוחות כולם

ששולט בשבעה רקיעים בשמים ובארץ ומושל בארבע רוחות העולם, אזי לא יעזור אם יראה איזה נס שיראה,

כמוסבר לעיל. קל וחומר בדורנו שאנחנו נמצאים בזמן של הסתר פנים כידוע, כפי שתוכיח המציאות היום יומית

שקשה לבני אדם לראות בעיניהם את השגחת ה' יתברך, אבל בכל זאת, מי שרוצה לראות רואה! את השגחתו

העצומה והמדויקת בכל פרט ופרט בבריאה, ובעיקר בגוף האדם עצמו איך הוא מנוהל, פלאי פלאות! אך לצערנו,

עולם כמנהגו נוהג!

וזה שנאמר: 'שמע ישראל' - קבל והבן היינו קבל עליך להבין על ידי התבוננות בגדלות הבורא יתברך כי ע"י

כך הלב מתעורר לעבודת השם וכך יושפע השכל במוח בשלמות ולא רק במשהו שנראה לנו כנס גלוי אלא יש

להבין שהטבע שבו אנחנו חיים הוא הנס הגדול ביותר שעושה אתנו ה' יתברך, כמו שדרשו חז"ל(שם כ"ז, ט):

שרמ"ח(248) אברים באדם והאוזן אחד מהם וכל הגוף מלוכלך בעבירות והאוזן שומעת וכל הגוף מקבל חיים -

שמעו ותחי נפשכם(ישעיה נה:). וע"י זה יבוא לידי קבלת עול מלכות שמים שלמה, בבחינת(דברים ד): "והשֵבֹתָ

אל לבבך כי ה' הוא האלוקים", כי אין עוד מלבדו!.

ולעניות דעתי נראה לומר אולי שזה הכוונה 'וישמע יתרו' שהושלמה ההבנה היינו ההתבוננות בגדולתו של

ה' יתברך ויתעלה כי ע"י קריעת ים סוף הבין שבלעם הרשע טעה בעצה, היינו שמבול בעולם לעולם הוא לא

יביא אך על אומה הוא כן מביא. ובמלחמת עמלק הבין שה' כל יכול ואפילו על עמלק שהוא מצאצאיו של עשו

שהוא בחינת יצר הרע, וכמו שדרשו רז"ל: כשראה יתרו שאבד הקב"ה את עמלק מן העולם הזה ומן העולם

הבא, תוהא(מתבונן) ועשה תשובה(שם כ"ז, ו). ואפשר שמאותה התבוננות במה רבו מעשיך ה', קבע בלבו לקבל

עול מלכות שמים שלמה כי התחכם להבין את התכלית הנצחית שהיא קבלת התורה. על כן, היה לו יותר קל

לקום ולעזוב הכול ולעשות שינוי בחייו לעומת האחרים שלקו בדבר כי השמועה נכנסה באוזניו פנימה לתוך

הלב. וכשהלב מבין באמת ומיישב היטב הדק - הדק היטב את דרכי ה' יתברך בבריאה. ולפיכך, התאפשר לו

להסתכל על תכליתו הנצחי היינו קיום התורה הלכה למעשה ואף לקיים את דברי רבותינו הקדושים ואז יזכה

לעשות תשובה באמת.  

           פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

התשובה צריך להיות בשלושה תנאים: שיראה בעיניו, ובאוזניו ישמע, ולבבו יבין – ושב; כי צריך האדם לשים

עינו ולבו היטב על דרכיו, ולהסתכל על תכליתו הנצחי, ולישב את עצמו היטב היטב, ולשמוע היטב את דברי

רבותינו הקדושים ואז יזכה לתשובה באמת(סימן תשובה, אות ח).

                                                          "נר ה' נשמת אדם "

  מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמאר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

               ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                       ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה

                                 ולע"נ יעקב(ינקי) לוי ז"ל בן גיטה, נלב"ע בכ"ד בשבט התשע"ד, תנצב"ה              

                                         ולע"נ ז'נט זוהרה בת עליזה ז"ל, נלב"ע בי"ד באדר ב' התשע"ד, תנצב"ה