על כן אומר לנו ה': תחסר לי אותה קירבה שחשנו במדבר. כדי להקל על הפרידה, אני מעניק לכם חג של שבעה ימים בכל שנה, שבו תשבו בסוכות המסמלות את הזמן שהיינו קרובים זה לזה במדבר, וניעזר באותו שבוע כדי להתקרב שוב, לעורר שוב את הקשר שהיה לנו במדבר.

נכון שבשבילנו הרעיון הזה אינו ברור כל כך, אבל בשביל הדור שנכנס לארץ הדבר היה ברור, ולכן התורה לא היתה צריכה לכתוב את זה. זו הסיבה שהרבה דברים לא נכתבו בתורה אלא נמסרו בתורה שבעל פה - דור המדבר שמעו את הדברים מפי משה במשך שהותם במדבר, ונהגו על פיהם, ולכן בשבילם לא היה צריך לכתוב אלא את עיקרי הדברים. 

לאלו שבינינו שמוגבלים לתורה שבכתב המקצרת, לא ברורה משמעותו של חג הסוכות. אבל למי שיש לו קשר למסורת שעברה מדור לדור, החל מאלו שחוו את ענני הכבוד, משמעות החג היא ברורה.

סיבה נוספת לכך שלא נכתב בתורה טעם החג, היא שחג זה (בניגוד לחג הפסח) לא נחוג במדבר, שהרי מה טעם לשבת שם בסוכות, כדי לעשות זכר לסוכות שישבו הבהם במדבר? גם ארבעת המינים לא היו במדבר, והם שייכים דווקא לארץ ישראל. ואכן הפסוק קושר את שמירת החג להיותנו בארץ ישראל:  "אך בחמשה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחוגו את חג ה'" (ויקרא כג, לט). התורה נחתמה עם מיתת משה,לפני הכניסה לארץ, ולפני שחגגו את החג, ולכן לא נתפרש הטעם לחג.