chiddush logo

המיילדות

נכתב על ידי יניב, 24/12/2015

"ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה, ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה, ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים" (שמות א,טו-יז) '"ותיראן המילדות את האלקים ולא עשו כאשר דבר אליהן" וגו' להן מיבעי ליה? א"ר יוסי בר' חנינא: מלמד שתבען לדבר עבירה ולא נתבעו' (סוטה יא,ב). אמנם דרש זאת מהלשון "אליהן" שיכל להאמר "להן", אולם לכאורה זה לא כ"ך בולט עד שידרש כזה דבר חמור?- ניראה שזה גם בא בדיוק בפס', שהנה נאמר "ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים" והרי אם החיו את הילדים אז ברור שלא עשו כדברי מלך מצרים, מה מוסיף האמירה שלא עשו כדבריו?- לכן ניראה שמכאן דרש שזה כולו בא להוסיף שמעבר לדרישה שאמר להרוג הוא גם רצה אותן. אולי אפשר שריב"ח למד זאת כהמשך מהדרשות הקדמות בגמ' (שם) '"ויאמר בילדכן את העבריות" וגו', מאי "אבנים”? א"ר חנן: סימן גדול מסר להן, אמר להן: בשעה שכורעת לילד יריכותיה מצטננות כאבנים. ואית דאמר: כדכתיב (ירמיהו יח, ג) "וארד בית היוצר והנה הוא עושה מלאכה על האבנים" מה יוצר זה ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע, אף אשה ירך מכאן וירך מכאן והולד באמצע. (שמות א, טז) "אם בן הוא והמתן אותו" א"ר חנינא: סימן גדול מסר להן, בן פניו למטה בת פניה למעלה' שלכאורה לא מובן מה יש לפרעה ללמד מיילדות את המקצוע שלהן? והת"ת הביא את פרוש רביד הזהב שהסביר שרמז להן איך יזהו ויהרגו לפני שיצא, ובכך לא יעברו על הריגת נפש (וראה מה שהקשה שם). ניראה שריב"ח הבין והתבסס על דרשות אלו, שהסיבה שלכן פרעה אומר להן זאת, הוא משום שבא לנסות למשוך אותן בדברים, ע"י שמפרט להן את הרגשות האשה והמקום הצנוע, שבכך משך אותן בדבריו הכאילו סתם מקצועיים האלו כדי לנסות למשכם לדבר עבירה, ע”י דיבורים של דברים הקשורים באישות. והנה חלקו רב ושמואל מי היו שתי המיילדות: '"ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות" וגו', רב ושמואל, חד אמר: אשה ובתה, וחד אמר: כלה וחמותה. מ"ד אשה ובתה: יוכבד ומרים, ומ"ד כלה וחמותה: יוכבד ואלישבע. תניא כמ"ד אשה ובתה, דתניא: שפרה זו יוכבד. ולמה נקרא שמה שפרה?- שמשפרת את הולד, ד"א: שפרה, שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה זו מרים. ולמה נקרא שמה פועה?- שהיתה פועה (ומוציאה את הולד), ד"א: פועה, שהיתה פועה ברוח הקודש ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל' (שם). והנה למ"ד יוכבד ואלישבע מובן שתבען לדבר עבירה, אבל למ"ד יוכבד ומרים, וכי מה לפרעה לתבוע ילדה בת שבע? אלא צ"ל שהיו כ"ך פרוצים בעריות (ולכן ילדה גיורת נחשבת בעולה שלכן אסורה לכהן). והנה מה שתבען לעבירה, מן הסתם ניסה לפתות אותן, אז מיילא כשדיבר על ענייני הולדה יכל לנסות לגרות אותן ובכך לתובען לעבירה. אולם זה נח למ"ד יוכבד, אבל למ"ד מרים כיון שהיתה קטנה זה לא היה מושך אותה?- לכן אצלה היה צריך למשוך בעניני כבוד ועושר שתמשך בזה. לפי זה מובן שחלקו רב ושמואל בעוד דבר: '"ויהי כי יראו המילדות את האלקים ויעש להם בתים", רב ושמואל: חד אמר: בתי כהונה ולויה, וחד אמר: בתי מלכות. מ"ד בתי כהונה ולויה: אהרן ומשה, ומ"ד בתי מלכות: דוד נמי ממרים קאתי, דכתיב (דברי הימים א ב, יט) "ותמת עזובה (אשת כלב) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור", וכתיב (שמואל א יז, יב) "ודוד בן איש אפרתי" וגו'' (שם). שבמה חלקו?- ניראה שמ"ד בתי כהונה ולויה סובר שהמיילדות הן יוכבד ואלישבע (אשת אהרן) ולכן השכר הוא שאהרון ובניו כהנים, שזה נימשך דרך אלישבע. ואילו למ"ד יוכבד ומרים זה בתי מלכות שיוצא ממרים. והזכיה קשורה בנסיון לפתותן, שאלישבע היתה (מן הסתם) לא ילדה ולכן ניסה פרעה בעניין פיתוי עבירה, וזה דומה לחטא העגל שבו ניבחר אהרן ושבט לוי לשרת במקדש, שנאמר "ויקמו לצחק" (שמת לב,ו) שהכוונה ל'גילוי עריות' (רש"י). ואילו מרים היתה ילדה ולכן הנסיון היה ע"י כבוד ועושר בבית פרעה המלך, ולכן השכר הוא בדומה לכך בתי מלכות. והנה חלקו רש"י והר"ח (בתוס' ד"ה 'שהיתה') מהו 'שהיתה פועה', לרש"י: 'משעשעת אותו כדרך שמשחקים לתינוקות בדברים ערבים לשעשעו' ואילו לר"ח: 'לוחשת לחישה ויוצא הולד כמו שעושים אלו עכשיו באזני האמה'. ניראה שרש"י לא פרש כר"ח כיון שאם מדובר על מרים שהיתה רק כבת שבע (בת שבע כשנולד משה) מובן שהיא משעשעת את הולד, אבל לדעת מה לומר ליולדת באוזן זה קצת קשה לומר שילדה תעשה. ובפשטות תלוי בגרסאות, שברש"י הנוסח בגמ' 'שהיתה פועה לולד' ואילו לר"ח אולי היתה גרסתנו בגמ' (שאינה בנוסחאות אחרים) 'שהיתה פועה ומוציאה את הולד' כך שברור שמדובר על שהיתה פועה לאוזני היולדת. והנה השמות "שפרה ופועה" היו כינוי ע"ש מעשיהן כנאמר בגמ', ומימלא אפשר שהשם "פועה" היה למרים ולאלישבע, שפעם היתה היא ופעם היא, או ששתיהן היו בלידה, מרים טיפלה בולד ואלישבע ביולדת (ולר"ח הפוך), ולכן התורה הביאה דווקא את כינוייהן ולא שמן לומר על שלושתן.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה