הכרזת השקלים לתרומת הלשכה

נכתב על ידי יניב, 3/3/2016

 

"ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן" (שמות מ,יז). 'באחד באדר משמיעין על השקלים... ולמה באחד באדר? כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונן ותיתרם תרומת הלשכה מן החדשה בזמנה, באחד בניסן. רבי שמואל בר רב יצחק: תרומת הלשכה כתחלתה, דכתיב "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן" ותני עלה: ביום שהוקם המשכן בו ביום נתרמה התרומה' (יר' שקלים פרק א הלכה א). מסביר הת"ת על הפס' שלפני א' ניסן לא היה שייך לתרום (ולכן לא לפני), והיה צריך להקריב באותו יום, ולכן עשו ב-א' ניסן. אם כן מה הראיה לדורות, אולי זה היה אצלם בלית ברירה אבל לדורות זה אחרת?- ובפשטות נותנים כל שנה פעם אחת בשנה, ומימלא תמיד ממשיך בניסן כי תמיד זה באותו תאריך אחרי שנה. ואלי למד ברמז שנאמר בפס' קודם "ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד" (מ,ב), אז לשם מה צריך לחזור ולומר שהוקם אז?- לכן למד שבא ללמד אותנו, וזהו לעניין תרומת הלשכה. או שסמוך לו נאמר "..לכהנת עולם לדרתם" (טו) לרמז שגם לדורות נעשה מה שנעשה אז בהקמת המשכן, וזהו תרומת הלשכה. או שיש עניין של הקמת המשכן ב-א' ניסן, ולכן מדמים הקמה ע"י תרומת הלשכה, שמעכשיו כעין נעשה חדש, בקרבנות חדשים. או שהמקדש הוא המשך למשכן, שהוא המשך למתן תורה, ולכן ראוי לעשות דברים במקדש שידמו לנעשה במשכן כדי להראות הקשרם, ולכן ראוי להביא כמו בתחילת המשכן (שאף במשכן ראוי להביא כתחילתו, להראות חיבור להר סיני שלפניו). חודש לפני תרומת הלשכה (ב-א באדר) משמיעים על השקלים: 'באחד באדר משמיעין על השקלים' (משנה שקלים א,א), וזה חודש לפני (כמוסבר ביר') כדי שיספיקו להביא בזמן (ראה גם מגילה כט,ב). והנה על ההשמעה על השקלים נאמר בהקשר לפורים: '"אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף" וגו', אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, והיינו דתנן: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים' (מגילה יג,ב). ניראה שבכוונה הביא גם את החלק של כלאים, כעין לרמז במשנה על דבריו, שע"י הכרזת השקלים קורה: 'ועל הכלאים- שגדלו הזרעים קצת וניצן ניכר ועוקרין אותן משדותיהן בהכרזת בית דין' (רש"י), שכך במגילה המן גדל עד שנעקר, וזה ע"י השקלים. לא במקרה זה כך (שלא בא ר"ל לומר טעם אחר ל-א' אדר, אלא) המשכן הוקם ב-א ניסן, כזמן הבריאה והגאולה, שאנו קשורים לבריאה, לעשות את העולם כבריאה חדשה כתיקונה (בלא קלקול החטא) שכל העולם יהיה כמו מקדש ה' גדול, וזה יהיה בזמן הגאולה, אבל לפני הגאולה יש עניין של מחיית עמלק, שאז יהיה כסא ה' שלם ("ויאמר משה"- כי יד על כס י-ה. ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית. ומהו כס ולא נא' כסא, ואף השם נחלק לחציו? נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו. וכשימחה שמו יהי' השם שלם והכסא שלם, שנאמר (תהלים ט) האויב תמו חרבות לנצח, זהו עמלק שכתוב בו (עמוס א) ועברתו שמרה נצח (תהלים שם) וערים נתשת אבד זכרם המה. מהו אומר אחריו: וה' לעולם ישב הרי השם שלם כונן למשפט כסאו הרי כסאו שלם' [רש"י. שמות יז,טז]). ולכן טעם הכרזת השקלים בשביל תרומת הלשכה ב-א' ניסן קשור למחיית עמלק, ולכן פעל באדר נגד המן העמלקי.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה