ויאמר ה' אל משה לאמר, דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת, והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם, למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלקיכם, אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים אני ה' אלקיכם" (במדבר טו,לז-מא). "וזכרתם את כל מצות ה'"- שמנין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי"ג' (רש"י שם,לט). בגד בעל ארבע כנפות לשימוש אדם צריך ציצית, שאדם כשמשתמש ונהנה בעולם יזכור תמיד שהכל מה'. לכן בעל ארבע כנפות שמרמז על העולם שבו ארבע צדדים, ושמים בכל צד ציצית שהיא ארבע חוטים כפולים לשמונה, שהעולם (4 צדדים) עומד ע"י שקשור לעולמות העליונים, ולכן כנגד שבעה רקיעים וארץ. ויש בו סיבובים וקשרים, כעין שמסתירים ומעכבים, שהאדם לא רואה בגלוי את השכינה, אלא ה' ניסתר בעולם, אולם העולם קיים מכח הקדושה, ולכן שמונה יחד עם העיכובים וההסתרה. ציצית זה מצוה על בגד של יום ('דתניא: "וראיתם אותו" פרט לכסות לילה'. מנחות מג,א), כיון שלראות את ה' בעולם כשיש צרות זה קשה עד כמעט בלתי אפשרי, שיש הסתר פנים גדול, ולכן דווקא בשל יום אפשר לראות, שהציצית היא "וראיתם אותו וזכרתם" וגו' (אמנם פשוטו על המצוות, אבל ניראה שהעקרון הוא לראות [תכלת] וליזכר בה' ומימלא גם במצוותיו), ואילו בלילה בהסתר פנים זה בעיקר אמונה. וישנה מחלוקת (רמב"ם ורא"ש) אם החיוב הוא זמן יום או בגד יום, שכדי לגלות את ה' זה ע"י גילוי ה' שלא בהסתר פנים, ולכן בזמן יום. או בגד יום שאפילו בזמן רע ח"ו מי שמחפש מגלה את ה' מסתתר, בהסתר פנים, ולכן מצד ראיתו הוא מגלה כמו יום (וזהו בגד- מצד האדם). והפתיל תכלת מרמז על השכינה ('תניא, היה ר' מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע לכסא הכבוד, שנאמר (שמות כד, י) "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר" וכתיב (יחזקאל א, כו) "כמראה אבן ספיר דמות כסא"'. מנחות מג,ב) [וגם ב-4 חוטים כצדדי העולם, אחד תכלת כרמז למערב, ששכינה לא זזה מכותל מערבי: 'אמר רבי אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר ב, ט) "הנה זה עומד אחר כתלנו" וכתיב (תהלים יא ד) "עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם" (שמו”ר ב,ב)] שמי שידקדק בעולם יגלה את שכינת ה' הנחבאת בטבע. ועוד שיש בעולם צד הוצאת טוב מרע וצד הוצאת רע מטוב, שמשלימים זה את זה (כמו שמובא בשם היהודי מפשיסחא, שפורים זה הוצאת טוב מרע, ויוה"כ הוצאת רע מטוב [שמתעסקים רק בטוב, כשיחד עם הרע נילקח קצת מהטוב כדי שישאר רק טוב בלי התעסקות ברע כלל, ולכן הוא צום ועינויים שמוציא את הרע לגמרי] ושניהם דרגה אחת שמשלימים זה את זה). לכן 4 (כנגד העולם) כפול שנים, שיש שתי פעולות בזה. ויש ארבעה ימים ששייכים לזה וארבע ימים ששייכים לזה (כמובא ביהודי שע”פ זה יחולו בהם ימי פורים ויוה”כ) ולכן כאילו שמונה ימים בשייכותם, וסה"כ יוצא 32 חוטים (8 חוטים מכל צד [X4]) כנגד התורה שתחילתה ב-ב' (“בראשית") וסופה ב-ל' (“לעיני כל ישראל") שמרמז על כל התורה, שכל העולם עומד מכח התורה ('וכשברא הקב"ה את עולמו, נתיעץ בתורה וברא את העולם' [תנחומא בראשית סימן א], שברא ע"פ התורה, ולכן 'דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית א, לא) "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" ה' יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו' [שבת פח,א], וגם לאחריה "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" נאמר על לימוד תורה [ע"ז ג,א]). לכן "וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה'” וגו'.וציצית עשויה מ-4 חוטים (כפולים) שיוצא 16 (4X4), כנגד 10 הדברות שזה שורש התורה ('כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן'. רש"י שמות כד,יב) ו-6 סדרי משניות התושב"ע, שמפרשות ומוסיפות ויחד זהו שלמות התורה באמיתיותה (שלכן יש בו ע"י הכפילה [שנעשה 8] 32 כתחילת וסוף התורה- כל התורה). ונקרא ציצית שבגימטריה 600 כרמז על בנ"י שתמציתם הוא ששים ריבוא (600 אלף) שבנ"י הם המקיימים את התורה בעולם, ומגלים את שם ה' בעולם, ובגלות יש חילול השם, ולכן הציצית היא דווקא של יום, בגאולה יש קידוש השם גדול בעולם. לכן מצוות ציצית קשורה ליציאת מצרים ("אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" וגו') שזה היה גילוי ה' גדול בעולם וקשור לקבלת התורה.