ליקוטי אור - בפרשה - צו - פורים

נכתב על ידי עצה בפרשה ב-23/3/2016

 בס"ד                                                          פורים שמח!                                              י"ד  באדר ב'  תשע"ו

                                         

                          ליקוטי אור - בפרשה - צו - פורים

 

   " צַו את אהרֹן ואת בניו לֵאמֹר...  "(ו, ב)

 

צו מלשון ציווי זירוז, היינו בהקרבת קרבן עולה שהוא דורש זירוז מיוחד כי כולו עולה כליל על המזבח כל הלילה.

ופירש רש"י הקדוש: "ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". מסביר "הנֹּעם אלימלך" :  שאדם

צריך לעבוד את השם יתברך בזריזות ובמידות טובות, אבל העובד את השם יתברך בעצלות ובדוחק שלא ברצון

אזי הוא חסר גוף, שאין לו גוף, כמו כיס ונרתיק לנשמה(היינו הגוף ככיס לנשמה). וזה רמז רש"י ביותר צריך לזרז

במקום שיש חסרון כיס, דהיינו העובד בעצלות.

 

  " אש תמיד תוקד על המזבח   " (ו, ו)

בזמן שבית המקדש היה קיים הקורבנות היו באים לרוב ככפרה על המזבח והאש הייתה נאחזת תמיד על המזבח.

והיום לצערנו הרב, בעוונותינו, אין לנו בהמ"ק, התורה היא שתכפר בבחינת הקורבנות, כמו שכתוב(מנחות קי)'זאת 

התורה לעולה למנחה ולחטאת וכו'', כלומר התלמוד תורה מכפר על עונותינו(עיין רש"י שם). והתורה היא בחינת אש

שהרי התורה ניתנה לנו באש שחורה על גבי אש לבנה, וכמו שכתוב (ירמיהו כג, כט)"הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'",

ואילו המזבח הוא בחינת שולחן כמובא בגמרא(עיין מנחות צז:). וזה שנאמר: 'אש תמיד תוקד על המזבח' היינו רמז

לאדם שצריך לומר דברי תורה בחינת אש כנ"ל שתמיד תוקד על המזבח, כלומר על השולחן כנ"ל, וע"י כך מקדש

את עצמו, כי בכך שהוא אוכל תמיד בקדושה כראוי ונאמרים דברי תורה על השולחן, האוכל שהופך בסופו של דבר

להיות חלק מהדם של גופו מזכך את הדמים העכורים שמהם  נובעים כל הספקות באמונת השם יתברך, שהנגזרת

שלהם לבסוף הרהורי העבירה, רחמנא ליצלן. על כן, דברי תורה על השולחן הם בחינת קורבן עולה שהיו מביאים

על הרהורי עבירה כי בכך מזככים הדמים ומסלקים את הרהורי העבירה כנ"ל, ומזה נהיה ריח ניחוח לה'.

 

מספר דגשים למצוות יום הפורים הקדוש שיבוא עלינו לטובה ולברכה, ושנזכה לקיימו באהבה ובשמחה וטוב לבב:

 

מעות - זכר למחצית השקל - נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן

שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו

חז"ל (מגילה יג): "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם

לשקליו". ומכל מקום רשאי כל אחד להקדים את מתן המעות. שיעור מחצית השקל הוא סכום השווה לעשרה גרם

כסף טהור, בהתאם לכך סכום המעות שיש לתת זכר למחצית השקל בארץ ישראל בשנה זו, דהיינו 20 ₪ לנפש

(לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל הסכום הוא 25 ₪). ומכל מקום מי שקשה עליו לתת סכום זה מחמת מצבו הכלכלי,

די שייתן מטבע אחד זכר למחצית השקל, כלומר בארץ ישראל חצי שקל, וכן כל כיוצא בזה. והמחמיר להוסיף על

סכום זה, תבוא עליו ברכה. נהגו לתת בעבור כל בני ביתו גם הקטנים, ונהגו לתת גם על העוברים. הסכום צריך

להינתן לצדקה לעניים, והמהודר ביותר לתת לתלמידי חכמים עניים.

 

תענית אסתר – מנהג ישראל להתענות ביום י"ג לחודש אדר וצום זה נקרא - "תענית אסתר". עדיף להקדים את

נתינת זכר מחצית השקל כנ"ל לאחר מנחה של צום התענית אסתר ועל ידי כך גם להרוויח מה שאמרו חז"ל: אגרא

דתעניתא-צדקתא (ברכות ו:)והנה לכם סגולה ידועה ובדוקה ליום נשגב זה: לקרוא מזמור כ"ב בתהילים: למנצח,

על-איילת השחר - ולאחר מכן לבקש בקשה, ובס"ד השם יתברך ישמע תפילת כל פה.

 

מקרא מגילה - כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותהּ בלילה ולשוב ולקרותהּ ביום,

שנאמר: "אלקי, אקרא יומם ולא תענה, ולילה ולא דומיה לי". ואין חילוק בין האנשים לנשים לעניין חיוב שמיעת

קריאת המגילה, כי אף הנשים חייבות בקריאה זו כדין האנשים, שאף הן היו באותו נס ההצלה שבימי מרדכי ואסתר,

ועוד שהנס נעשה ע"י אישה היא אסתר. ומחנכים את הקטנים שהגיעו לגיל חינוך לשמוע מקרא מגילה. מכיוון שאין

הכול בקיאים בקריאת המגילה, וגם לא לכולם יש מגילה כשרה כתובה על גבי קלף, לכן אנו נוהגים לצאת ידי חובת

קריאת המגילה מדין "שומע כעונה", כלומר, מי ששומע קריאת מגילה ממי שקורא אותה מתוך מגילה כשרה, יוצא

ידי חובת הקריאה כאילו הוא קרא בעצמו. בעת קריאת המגילה אסור לדבר בשום עניין עד לאחר הברכה שבסוף

קריאת המגילה.

צריך לדקדק היטב בקריאת המגילה, ובפרט יש להיזהר בזה בזמן ששומעים את השליח ציבור קורא במגילה, שלא

לאבד אף מילה אחת מן הקריאה במגילה, משום שלדעת רבים מהפוסקים, (ומהם הרשב"א והר"ן ועוד), אם חיסר

תיבה(מילה) אחת מהמגילה לא יצא ידי חובתו. ומכל מקום אם קרה לאדם שמחמת איזה רעש וכדומה לא שמע כמה

מילים מקריאת המגילה, יכול לקרות את אותן המילים מתוך המגילה שבידו, אפילו אם היא אינה מגילה כשרה אלא

מגילה מודפסת, ויזדרז בקריאתו וימשיך עד מקום שהשליח ציבור קורא בו, ואז ישתוק וימשיך לשמוע הקריאה מפי

השליח ציבור.

אסור לאכול קודם קריאת המגילה. ולפיכך, נשים שאינן יכולות לבוא בזמן התפילה לבית הכנסת לשמוע קריאת

המגילה, וממתינות עד שיחזרו האנשים מבית הכנסת, ורק אחר כך הן שומעות קריאת המגילה, צריכות להיזהר

ביום פורים בבוקר, שלא לאכול עד אשר תשמענה בעצמן את קריאת המגילה. ומכל מקום מותר לשתות קפה או תה

או לטעום פירות קודם קריאת המגילה. וכן מותר לאכול אף עוגה או פת פחות משיעור כביצה(שהוא שיעור חמישים

וששה גרמים). והמחמירים שלא לטעום כלום קודם מקרא מגילה, תבוא עליהם הברכה.

 

משלוח מנות - נאמר במגילת אסתר לעשות אותם ימי משתה ושמחה "ומשלוח מנות איש לרעהו". ובמסכת מגילה

אמרו, משלוח 'מנות' שתי מנות לאיש אחד. ופירוש הדבר 'שתי מנות' היינו שני מאכלים שונים, או מאכל ומשקה, כגון

עוגה ובקבוק יין. והמנהג כיום לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות. ויוצאים בזה ידי חובה. וגם הנשים חייבות לשלוח

לחברותיהן משלוח מנות כי גם הם היו באותו הנס. וטעם המצווה הוא, שכאשר אדם שולח לחברו תשורה ומנחההרי

הוא מביע לו בזה את רגשי אהבתו אליו, וע"י כן נוטע גם בליבו אהבה אליו.

 

מתנות לאביונים - שתי מתנות לשני בני אדם(כי מיעוט 'מתנות' - שתים, מתנה ועוד מתנה אחת. וכן מיעוט 'אביונים'

שתים). ומצוות מתנות לאביונים, אינה דווקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות(כסף) כדי שיוכלו לקנות

ממנו צרכי סעודת פורים. ירא שמים ייתן מתנות לאביונים בעין יפה ובסבר פנים יפות, והנה שכרו ופעולתו לפניו. הנה

מעיקר הדין אין קצבה במעות פורים, כי מן הדין די בנתינת פרוטה(חצי שקל) ועל כל פנים, נכון שלא יפחות מסכום

שיוכל האביון לעשות ממנו סעודת פורים(עלות של מנת פלאפל + שתיה). וכל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח!.

 

משתה - נאמר במגילת אסתר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה". ואין שמחה אלא בבשר(בהמה) ויין. ומכל מקום,

אם אינו יכול לאכול בשר בהמה כגון שהדבר מזיק לבריאותו - יאכל בשר עוף. מצוה מדברי קבלה לאכול סעודה נאה

ביום פורים. נאמר בגמרא מסכת מגילה: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

 

         (לוקט מדבריו(הלכה יומית) ופסקיו של פוסק הדור מרן רבנו עובדיה יוסף זצק"ל זיע"א) .

 

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, שע"י שנקבל עלינו את שמחת הפורים בשירים וריקודים, מתוך הכרת הטוב על כול

החסדים האין סופיים, הגלויים והנסתרים, שהמלך מלכי המלכים הקב"ה, עשה עושה ויעשה עם ישראל, נזכה לקבל

את התורה מאהבה ומיראה, כמו שכתוב: 'קיימו וקבלו'. וע"י כך נכניע את קליפת המן ועמלק שבכל דור ודור קמים

עלינו לכלותינו, ויתבטלו כל הגזרות הקשות והנוראות מישראל מבית ומחוץ, והקב"ה מצילנו מידם, וישמע זעקתנו

ותפילתנו ביום קדוש זה, ויפר עצתם ויקלקל מחשיבותם, עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום, כי עמנו א-ל!, כמו

שכתוב: 'ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם - ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר'!                                     

 

 

                                                      רצ"ב - ד' קבצים בעניין פורים.

                 פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

 

ע" שמחת פורים בהמחאת כף ורקודין, ע"י זה ממשיכין בחינת קבלת התורה בנגלה ונסתר, שהיא בחינת הארה

הנפלאה של מרדכי ואסתר, וזוכין לקיים מצות ספירת העומר כראוי, ומכניעין קליפות המן עמלק יימח שמם,

ונתבטל הגאווה והעבודה הזרה והכפירות, ונמשך אמונה גדולה וחכמה דקדושה, וחיים ואריכות ימים, וממתיקין

את כל הדינים, ונתבטלין כל הגזרות מישראל(סימן מועדי - ה' - פורים, אות א).

 

                                                          "נר ה' נשמת אדם "

  מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמאר בן תמו ז"לנלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

                ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"הנלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                        ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"לנלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה

                    ולע"נ מר יוסף בעדאש בן נוארה ותשובה ז"ל, נלב"ע בי"ח במרחשוון התשע"ו, תנצב"ה

                                ולע"נ יעקב(ינקי) לוי ז"ל בן גיטה, נלב"ע בכ"ד בשבט התשע"ד, תנצב"ה

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע