הפרוש המקובל טוען שהבנות אמרו: "וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ" (בראשית יט לא) והאיש היחיד בעולם היה לוט אביהם.[1] קריאה כזו היא שגויה כי היא מתעלמת מסוף הפסוק: "לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ". משמעות הפסוק "כדרך כל הארץ" זה לא כחיית השדה אלא לבוא בצורה מכובדת, כפי שעבד אברהם הלך להביא אישה ליצחק, בן אדונו, עם מתנות לה ולמשפחתה, ובקשה מהנערה (כד ה, נח).

בזמנו לוט הציע לאנשי העיר את בנותיו, ככתוב: "הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ, אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם, וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם" (יט ח). הבנות הבינו שעכשו כאשר הן במערה אביהן יכול לתת אותן לזרים בשנית, כדי להציל את נפשו, כמו שאברם הציג את שרי כאחותו מפחד שיהרגו אותו ויקחו אותה (יב יב).

לוט מצא מחסה במערה,[2]  וכך נמנע מבנותיו למצוא חתן. הבנות היו חייבות להתחתן במהירות. אבל כיוון שאף אחד לא בא לבקש את ידן, הן החליטו לפתור את הבעיה עם אביהן. הבנות רצו להכנס להריון מאביהן וכך אביהן לא יוכל לתת אותן לפושעים או להרוג אותן כאשר הן תכנסנה להריון.

מכיוון שהיו שתי בנות, היו שתי עדות שלוט הוא האב. הכתוב מציין שלוט, פעמיים,[3] היה שיכור ולא היה יכול להתנגד ככתוב: "וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ" (יט לג). הדגש בפסוק שלוט לא ידע מה קרה לפני ואחרי, אבל לא נאמר שהוא לא ידע בזמן המגע עצמו. היה חשוב לבנות שלוט ידע, כי אחרת היתה סכנה שהוא יכעס על הבנות שזנו וישרוף אותן ואת ילדיהן, כפי שיהודה כמעט עשה לתמר.

לוט ידע מה קרה. מאותו הרגע לוט לא היה יכול לשקר שהן בתולות, אפילו אם חתנים יופיעו. אחרי הביאה הראשונה עם כל בת, הבת הפכה לאישתו של לוט עם כל הזכויות החוקיות. כאשר הבנות ילדו הוא לא היה יכול להכחיש שהוא האב.

לאחר שהבת הבכורה נעשתה האישה הראשונה בדרגה, לאחותה הצעירה לא היתה ברירה, כי היא נשארה היחידה שאביה יתן לפושעים כדי להציל את נפשו, ולכן היא עשתה כאחותה.

בכל מקרה הכל היה לפי תוכניתו של אלוהים. לפי סוף הסיפור ניתן להבין את התחלתו. כאשר משה הביא את בני ישראל לכנען אלוהים פקד עליו: "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְאַל תִּתְגָּר בָּם, מִלְחָמָה: כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה" (דברים ב ט). מכאן אנו לומדים שאלוהים הבטיח ללוט שזרעו יהיה לעם גדול והם ירשו נחלה בעבר הירדן המזרחית. ניתן להבין שאלוהים נתן את ההבטחה הזאת כדי שלוט יצא מכנען וישאיר לאברם את כל כנען (בראשית יג יב). כאשר ללוט היו לפחות ארבע בנות, אשתו הפכה לנציב מלח, והוא נשאר עם שתי בנות בלבד, לוט איבד תקווה לבן יורש. והנה אלוהים הביא לו פתרון בלתי צפוי, ובנותיו הביאו לו יבום - שני בנים יורשים. 

בהמשך ניתן לראות את הכבוד שלוט זכה כאשר רות המואביה היתה סבתה רבה של דוד המלך (רות ד כב), ונעמה העמונית היתה אימו של המלך רחבעם בן שלמה (מלכים א יד כא).

[1] כאשר לוט ברח מסדום או יצא מצוער לבטח הוא לא סחב בקבוקי יין למערה בהר או יצא לבד לקניות. כלומר, היו אנשים שהביאו להם אוכל ויין למערה.
[2] מערה - בעבר הירדן המזרחית אנשים חצבו בתים בהר כמו בעיר פטרה.
[3] לא ברור כמה פעמים הבנות חזרו על המעשה עד שהן נכנסו להריון, ומתי הבנות הודיעו ללוט שהן נשותיו ואביהם של ילדן.