רבינו הזקן היה בעצמו ה[בעל-] קורא בתורה. פעם אחת לא היה בליאזנא בשבת פר'
תבוא, ושמע אדמו"ר האמצעי - והוא עודנו נער קודם הבר מצוה - הקריאה מאחר.
העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב לב, עד שביוהכ"פ נסתפק רבינו הזקן אם
יוכל להתענות.
כששאלו את אדמו"ר האמצעי : הרי כל השנה הקוראים פרשה זו : ? ענה כשאבא קורא "אין
נשמעים קללות".