בנוגע לקריאת שם זבולון נאמר בפרשתנו "ותאמר לאה גו' הפעם יזבלני אישי גו' ותקרא את שמו זבולון" (ל, כ). ופירש רש"י "לשון בית זבול כו', בית מדור, מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי".

והנה, ענינו של יעקב אבינו הוא לימוד התורה, כמו שנאמר "ויעקב גו' יושב אהלים – אהלו של שם ואהלו של עבר" (תולדות כה, כז, ורש"י שם), משא"כ זבולון הי' "עוסק בפרקמטיא" (רש"י ויחי מט, יג). ועל פי זה תמוה, כיצד אפשר לומר ש"עיקר דירתו" של יעקב נקבע ע"י זבולון דווקא ה"עוסק בפרקמטיא"?

ויובן הדבר ע"פ המבואר (לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 234 ואילך) בנוגע למעלת הבעל תשובה על מעלת הצדיקים, שמי שלא טעם טעם חטא אינו מובטח שצדקתו גדולה כל כך עד שיכול הוא לעמוד בצדקתו גם אם יהיו לו נסיונות כאלו שאינו רגיל בהם. משא"כ בבעל תשובה מתגלה תוקף וגודל צדקתו בזה שעומד בניסיון ופורש מן החטא וכובש יצרו.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ל עמ' 134 ואילך)