" תקיעת שופר בפסח? לחג הפסח יד ניסן

נכתב על ידי izik28 ב-19/3/2017

 

בס"ד


              תקיעת שופר  בפסח?  -יד ניסן ערב פסח התשע"ז

----------------------------------------------------------------------------

" תקע בשופר גדול לחרותנו  ושא נס לקבץ גלויותינו" , אנו אומרים שלש פעמים ביום תפילה זו   , ונשאלת השאלה,  הרי אנו עומדים בחג החרות הבא לטובה , האם בני ישראל שמעו את קול  השופר בזמן  יציאת  מצרים או סמוך לה?  

מסתבר שכן ..

"ובני ישראל יוצאים ביד רמה " , מה הכוונה  " ביד רמה"?  ,   אונקלוס  תרגם את המילים,ל," בריש גלי" ,דהיינו בפומבי ללא פחד  , מה שגם מתקשר  לנזכר בהגדה של פסח, "ביד חזקה זו הדבר ,  ובזרוע נטויה זו החרב..  ובמורא גדול זה גילוי שכינה ובאותות   זה המטה.. ובמופתים זה הדם.."

המשפט, " תקע בשופר גדול לחרותנו" מהווה  מעין תפילה  , בקשה לגאולה  והצלה ,כל אחד  ממה שמצר לו  , אבל לא גאולה סמויה , אלא  גאולה  שמתבטאת  בקול שופר  גדול ללא מורא  ופחד , איך מתבטא הדבר ביום יום  וגם בהקשר  לפסח ?

איך מקיימים  מצוות ביד רמה ? בדיוק כדוגמת  יציאת בני ישראל ממצרים  וקיום מאמר הקב"ה ,"דברו אל כל עדת בני ישראל  ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית ..והיה לכם למשמרת עד ארבע עשר לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים,ונתנו מן הדם  על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים .. ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש על מצות ומרורים יאכלוהו " ,  בני ישראל הצטוו לשחוט את אלילי מצרים  בגלוי ללא פחד-  " בריש גלי", ולקיים את מצוות הקב"ה בסעודת מצווה  תוך כדי מריחת הדם על המשקוף  לאות אמונה באלקי ישראל, הפ"ס המוזכר  לעיל מתחבר גם עם הפ"ס ,שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך ,כי עזה כמוות האהבה .. רשפיה  רשפי אש  שלהבתיה " שמופיע בשיר  השירים שנוהגים אחינו  בני אשכנז לקרוא  בפסח .

" לשמוע קול  שופר " ,  הינה  מצוות עשה  בדיוק כמו  מצוות   זכירת  יציאת מצרים    שקשורה עם פרשת  ציצית בקריאת שמע ," אני ה",אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים"  ,

כמה פסוקים קודם מופיעה  מצוות, " ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם אשר אתם זונים אחריהם  "

האם  ניתן לקשר  בין קול השופר , מצוות הציצית  ויציאת מצרים " ,מסתבר  שכן!

תקיעת השופר  מתקיימת בראש השנה  בזמן המלכת הקב"ה  עלינו    למלך  ,   מלבד  טקס תקיעת השופר  ,איך ממליכים מלך ביום יום  ?  , יש לנו מלך , מה עכשיו?? איך להתנהג ??

להתנהג  " בריש גלי"  , קיום מצוות ללא  פחד  ,  וכדי להזכיר לנו זאת  באה מצוות הציצית  שמתקשרת גם  למצוות התפילין ," שמני כחותם על לבך"  , מה עוד שאת קריאת  התורה ," קדש לי כל בכור פטר  כל רחם" שנאמרת כל יום ואנו קוראים בחול המועד פסח עצמו   ,כדי להזכיר  לנו את  קיום מצוות ה" בשמחה  ובחרות  ,  ואפשר לשאול  , יש פ"ס,שאומר," עבדים היינו לפרעה במצרים  "  , כך גם אנו  מצווים  לספר לבנינו בליל הסדר -" והגדת לבנך " ,אך האם אנו צריכים להיות  נבוכים משהו  כשאנו מספרים  לבנינו  ונשותינו  שהיינו עבדים בעבר  ואודות  להקב"ה יתברך אנחנו בני חורין ! האם זה ממעיט בערכנו ?

מסתבר שממש לא! כשפוגעים במישהו  או מאיימים  לפגוע אם יעשה או לא יעשה  פעולה  מסויימת , האם האדם המאוים או הנפגע   צריך להרגיש  " לא בסדר, " או בדיוק    להפך?   מי צריך  " לפחד"? פרעה  או בני ישראל  ? אנחנו או היצר הרע  שנמשל לחמץ ?  ," חמץ" גם מלשון  להחמיץ  את העיסה  וגם להחמיץ את  הדרך הטובה שמשולה  למצה  "  שבה אנו צריכים  ורוצים ללכת   , מצה גם מלשון "למצות", להגיע  ליכולת האמיתית שלנו  גם שאין עידוד  ותמיכה  , בדיוק כמו בני ישראל במצרים  שלא  שינו לשונן לא היו גדורים בעריות  ולא דברו לשון הרע , בדיוק כמו המצה שמסמת ענווה, קדושה, טהרה ושמחה אמיתית וטובה .

" עבד ה" הוא  לבדו חופשי  "  , מתקשר גם עם הפ"ס שאנו אומרים  כל יום " הללוהו בתקע שופר"

בראש השנה  כפי שהסברנו קודם ,אנו ממלכים את הקב"ה עלינו בכך שנקבל את מצוותיו ותורתו  

את המצוות עלינו לקיים לפי הפ"ס בשירת הים, "ויאמינו בה" ובמשה עבדו" ,באמונה תמימה  שהקב"ה איתנו כל רגע  וכך  בכל מצווה שאנו מקיימים  אנו למעשה  ממליכים אותו עלינו  ,כל זאת אם נלך בדרך המצה  ולא החמץ , החמץ משול ליצר הרע  וגם אולי למרור    אנו צריכים  למרר  למרור " את החיים"

,במילה מרור  ישנם גם האותיות " רם " , עלינו  לרומם את עצמנו  כפ"ס " התנאה לפניו במצוות"

" זה אלי ואנווהו אלהי אבי וארוממנו" , שגם מתקשר  לעניין החמץ שמשול כאמור ליצר הרע," אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש  שאם אבן הוא  נימוח אם ברזל הוא  ויתפוצץ ," , מה שמתקשר  לפ"ס שהזכרנו לעיל," רשפיה רשפי אש ,שלהבתיה" ,התורה משולה לאש   , שהיא למעשה אשו של הקב"ה בכבודו , העיסוק  בתורה ובמצוות מסוגל למחות כל מפריע  ומעכב , זו גם הסיבה שאנו שורפים את החמץ  שבהיפוך אותיות  נקבל " מחץ" ,החמץ מנסה  למחוץ אותנו  ואנו שורפים אותו  ,מה שמסמל את האש של האהבה שלנו לקב"ה כאהבה של איש לאישתו  .

קבלת התורה עצמה לוותה בקול שופר ברקים   ואש

, ויהי ביום השלישי   בהית הבוקר  ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר  וקול שופר חזר מאוד , ויחרד כל העם אשר במחנה ...ויהי קל השפר הולך וחזק  מאוד  , משה ידבר  האלהים יעננו בקול "[שמות יט ]

" ויחרד כל העם" מתן תורה  לווה בחרדה מפני קול אלהים  , האם אנו אמורים לפחד  בזמן  לימוד התורה?  שהרי מי שלומד  תורה  הקב"ה מדבר עימו!  אנו כמובן לא אמורים  לפחד  אלא  להפך  ללמוד מתוך שמחה, וכן צריכים לפחד  מהיצר  הרע  שלא  יפריע בדיוק בזמן הלימוד ....אך מה בא  קול השופר בזמן מתן  תורה ללמד אותנו ליום יום?

תקיעת השופר בזמן מתן תורה באה להדגיש את הפ"ס" וגילו  ברעדה " ,עלינו לשמוח בעצם העובדה שיש לנו את הזכות ללמוד תורה  ולהביאה לידי מעשה , אך עם זאת עלינו  לפחד ולירוא  ממי שאמר והיה העולם שמא  נבוא לידי זלזול במצוות , בעשרת הדיברות קיפל הקב"ה את כל תורתו ונתנה לישראל בעצם קיום מצווה  או לימוד  תורה  אנו ממליכים את ה" יתברך עלינו במלוא  מובן המילה , והרי ידוע שבזמן המלכת מלכים היו  תוקעים בחצוצרות   ומריעים  , עוד  מסמלת  תקיעת השופר   לנו את העובדה  שעלינו  לקיימה  ללא  חשש  או מורא כדוגמת הפ"ס,"דברו אל כל עדת ישראל  לאמר  בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש  שה לבית אבת שה  לבית .והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אותו כל עדת ישראל בין הערבים " , בעוד שבמכת הערוב פרעה אמר  למשה ואהרון" לכו זבחו לאלהיכם בארץ ,ויאמר משה , לא נכון  לעשות כן כי תעבת מצרים נזבח  לה" אלהינו  הן נזבח את תעבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו"? משה מביע חשש גלוי מפני פגיעה  בישראל במידה  ויעשו את זבח הפסח בגלוי  , בניגוד גמור  לפ"ס שמצווה על זבח פסח בגלוי דהיינו , " ביד רמה" , שכן למה  לנו לפחד ? הרי  אנו  מקיימים את דברו של מלך העולם  ! אך עם זאת עלינו  לזכור  שהתורה צנועה  היא ,והיא  ניתנה על הר סיני הנמוך בהרים  ,  מה שגם מסמל את עניין המצה  , שמשולה  ליצר הטוב  שלפעמים קצת קשה  להתמיד בו בניגוד ליצר הרע שעלינו  לשחוט אותו כמו את אלילי  מצרים ולאכול את  המצה " בחיפזון פסח הוא  לה"   , ועוד  שעלינו  לקיים את הפ"ס " לא  תאכלו ממנו נא  ובשל מבושל במים כי אם צלי אש  על  ראשו ועל כרעיו ועל קרבו", מפרש  דעת זקנים, שלפי דעת ראב"ע  על ישראל  לצלות היטב את זבח הפסח ללא  פחד  שמא  המצרים  יראו אותם במלאכתם ומשום כך יעברו על הציווי המקורי  , שכן עלינו  לעבוד את ה" ללא חשש כזה או אחר  ולא  להרגיש רגשי  נחיתות כאלה או אחרים על היותנו עבדים שהרי  הקב"ה בכבדו ובעצמו גאל אותנו ממצרים, ואנו  עבדיו המאושרים באדם  !  "ועברתי בארץ מצרים אני ולא  מלאך והכיתי כל בכור אני ולא שרף,ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ולא שליח  אני ה", אני ולא אחר"! " . בתקיעת השופר  יש   תקיעה שברים  ותרועה, לימוד התורה  והמצוות צריך להיות  בתקיעה  , בשמחה  , אך עלינו גם להיות בלב קצת  נשבר מעצם  העובדה שהקב"ה צופה בנו ומקשיב  לקול  לימודינו  וחיינו  .

"שימני כחותם על ליבך  "  מתחבר עם  אהבת הכלה  והחתן שמחכים אחד לשני  ושמחים בשמחת שבע הברכות   שמשולים לשבעת  ימי הפסח   וליום  הולדתנו  ,כך גם ישראל עם הקב"ה ועם  הפ"ס " שימני
כחותם על ליבך " ," וראיתם אותו וזכרתם  " , " וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" , כל אלה  נועדו להזכיר  לנו את מצוות הקב"ה שמשולות  לחרות שמשולה למצה הצנועה  והטובה  , ואת הפ"ס," אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה"  שכן זכירת יציאת מצרים היא   מצוות עשה מהתורה שנועדה להזכיר לנו את מהות יציאת מצרים  מידי יום  ויומו ושבת בשבתו  שכן גם השבת היא  זכר  ליציאת מצרים ,עלינו  לבחור  באור התורה  שמשולה ודומה לאש במתן התורה שלמרות  פחד בני ישראל  מפניה היא אש טובה וטהורה  כנרות השבת הטהורים שכן אורה זו  תורה , המצווה הראשונה של בני ישראל היתה קידוש החודש , והוא בעצם  קידוש חיינו לפי התורה הנצחית בניגוד לעבדות מצרים שנועדה להשפיל את האדם   ולזלזל ברצונו,   " מקדש  ישראל  והזמנים",  זהו הקב"ה שמקדש אותנו  בכל יום  ,  אם נזכור שכל מצווה ולימוד  תורה היא למעשה תקיעת שופר ,שופר החרות

שלנו  והמלכת הקב"ה עלינו  , עלינו  להרים " נס" הוא הדגל  ,  דגל שבטי   ישראל בזמן המסעות במדבר  שהיו  מאוחדים גם אם כל אחד  בדעה שונה , כדוגמת ארבעת הבנים  ,ובעצם העובדה שבליל הסדר אנו  מחברים איש עם רעהו בצניעות קדושה ע"י מעשה החסד   כפ"ס", כל דכפין ייתי ויכול,כל צדריך  ייתי ויפסח"  ,אודות   לכך אנו נניף  את  דגל התורה  היושר  הצניעות   ולקיים את המצוות ביד רמה  וכך" נמרר למרור את החיים" , ומתוך כך  נזכה לקיים את הפ"ס  " תקע בשופר גדול לחרותנו  ושא  נס  לקבץ גלויותינו", בהמלכת ה" יתברך עלינו כל רגע כפ"ס,"שיוויתי ה" לנגדי תמיד"   "     וכך   נזכה  לקיים  את הפ"ס אותו אנו אומרים בליל הסדר.."  שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך  ונאכל שם  מן הזבחים ומן הפסחים  אשר  יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל  פדות נפשנו ..  " , בבנין  המקדש  כפ"ס א בתהילים  פרק  "ל :" מזמור שיר  חנוכת הבית לדוד ארוומך ה" כי דיליתני  ולא שמחת אויבי לי " -בקיום המצוות ביתר  שאת ויתר  עז   בהמלכת הקב"ה עלינו "בריש גלי" לעיני כולם    ובקיום הפ"ס " וגילו ברעדה " , חג פסח כשר  שמח וחופש  נעים  !


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע