תורה למעשה – פרשת צו

ז,כג: כל חֵלֶב שור וכשב ועז – לא תאכלו: תורה למעשה: אין לאכול חֵלֶב של שור, כבש ועז, ואם יאכל ממנה אדם – נפשו תכרת מעמיה (כה). מותר לעשות מלאכה ולסחור בחלב של נבלה (חיה המותרת לאכילה, שמתה מעצמה או שנטרפה), אך לא לאכלו (כד).

ז,כו: וכל דם לא תאכלו: תורה למעשה: אין לאכול דם של עוף או בהמה, ואם יאכל דם – נפשו תכרת מעמיה (כז).

ז,כט: יביא את קרבנו לה': תורה למעשה: קרבן שלמים המיועד להקרבה לה', צריך להביאו בעצמו (ל) לבית המקדש (יביא לה') לשם הקרבה. הכהן המקריב יזכה בשוק הימין של הקרבן. נראה שאם אין בית מקדש – דין זה לא חל, ואין אדם יכול להקריב קרבן מכל סוג (שלמים, נדר וכדומה) לה'.

ח,לה: כי כן צוויתי: תורה למעשה: יש לבצע את מצוות ה', כי כך ציווה ה', וזאת אף אם אינך מבין טעמיהן.