תורה למעשה – פרשת שמיני

נכתב על ידי אורן מס, 21/4/2017

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 תורה למעשה – פרשת שמיני

י,ט: יין ושכר אל תשת: תורה למעשה: יש להימנע משתיית יין ומשקאות משכרים כאשר אדם הולך להורות את חוקי ה' (יא) לבני ישראל. אדם שתוי שרוי בסביבה של חולין וטומאה (י) ואינו כשיר להורות את חוקי ה'.

 

יא,ג: כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות, מעלת גרה, בבהמה – אותה תאכלו: תורה למעשה: מותר לאכול מן הבהמה רק בהמה שיש בה את כל שלוש התכונות – מפריסה פרסה, שוסעת שסע, מעלת גרה. אם חסרה אפילו תכונה אחת מהשלוש – אין לאכלה ואין לגעת בנבלתה (ח).

 

יא,ט: כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים – אותם תאכלו: תורה למעשה: מותר לאכול כל דג בכל צורות המים (ימים ונחלים) אם יש בו את שתי התכונות – סנפיר וקשקשת. אם אין אחת משתי תכונות אלה – אסור לאכלו ויש להתרחק מנבלתו בכל בחינה (מבחינה גופנית ונפשית; "אל תשקצו את נפשותיכם"; יא,מג, וכן "שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו"; דברים ז,כו).

 

יא,יג: ואת אלה תשקצו מן העוף: תורה למעשה: עופות טורפים שהתורה מונה את שמותיהם – אסורים באכילה וחייבים בשיקוץ (ריחוק גופני ונפשי). עופות ההולכים על ארבע ולהם גם כרעיים (כעין כנפיים) מעל רגליהם לצורך ניתור – מותרים באכילה (כא), אך ללא כרעיים – הם שקץ (כג). אין איסור נגיעה בנבלת עופות, אלא שהנוגע בנבלתם יטמא עד הערב, ואז חייב בטהרה, דהיינו כיבוס בגדים (כה).

 

יא,כט: וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ: תורה למעשה: אין לגעת בשרץ מת (חולד, עכבר, צב, אנקה, כוח, לטאה, חומט, תנשמת), וממילא אין לאכלו. אם יפול מנבלתו על חפץ אחר – יש לטהר החפץ על ידי הטבלת החפץ בערב במים (לב). אם יפול על כלי חרש – יש לשבור הכלי (לג), ואם יפול על מאכל או משקה – המאכל יטמא וייאסר באכילה (לד). אם יפול על תנור וכיריים (מִחרש) – יש לשבור התנור והכיריים (לה), אך אם יפול על מעיין או בור או מקווה מים – המים יישארו טהורים, רק הנוגע בנבלתם להוציאם מהמים – יטמא (לו). אם יפול על זרע יבש שטרם נבט ונעשה צמח הנותן פרי – אינו מטמא והזרע יישאר טהור (לז), אך אם הזרע היה רטוב במים – הזרע יטמא (לח).

 

יא,לט: וכי ימות מן הבהמה ... הנוגע בנבלתה – יטמא עד הערב: תורה למעשה: בהמה המותרת באכילה, שמתה בלא התערבות אדם – נגיעה בה או אכילה ממנה אינן אסורות (מ), אך הן גורמות לטומאה עד הערב ומחייבות כיבוס בגדים. שרץ על הארץ וכל זוחל על גחונו – אין לאכול, כדי לא לשקץ (לקלקל) את הנפש ולהיטמא בהם (מג).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע