מיתת צדיקים ופרה אדומה

נכתב על ידי יניב, 25/6/2017

"ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם" (במדבר כ,א). 'א"ר אמי: למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך: מה פרה אדומה מכפרת, אף מיתתן של צדיקים מכפרת' (מו"ק כח,א). מה הקשר בין פרה אדומה ומיתת צדיקים? ניראה שהפרה האדומה מכפרת על מעשה העגל: 'ומפני מה כל הקרבנות זכרים וזו נקבה? א"ר איבו: משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך. אמר המלך: תבא אמו ותקנח את הצואה. כך אמר הקדוש ברוך הוא: תבא פרה ותכפר על מעשה העגל' (במדבר רבה יט,ח) ותוך כדי עשייתה היא מטמאת: 'דתנן: כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים, והיא גופה מטהרת בגדים, וכתיב בה חקה "זאת חקת התורה"' (שם,ה). ככה גם צדיק כשניפטר הוא מטמא בעולם, מי שמתעסק בקבורתו ניטמא, כמו כל נוגע במת. אבל בעצם מיתתו מטהרת את העולם. הצדיק כשניפטר מכפר על החטאים בעולם (כמו הפרה אדומה). נאמר: '"ולדבקה בו". וכי היאך אפשר לו לאדם לעלות במרום ולהדבק בו? והלא כבר נאמר "כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא"! ואומר "כורסיה שביבים דנור יגלגלוהי נור דליק"! אלא הדבק בחכמים ובתלמידים, ומעלה אני עליך כאלו עלית למרום ונטלתם. ולא שעלית ונטלת בשלום, אלא אפילו כאלו עשית מלחמה ונטלת! וכן הוא אומר "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם"' (ספרי. דברים יא,כב) הרי שדבקות בת"ח הוא דבקות בה' ותורתו (גם כביכול ע"י שבי, גם כשלא מגיע לנו מצד מעשינו חיבור לקדושה). והפס' אומר: "ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו" (דברים יא,כב)  'ללכת בכל דרכיו - אלו דרכי הקב"ה' וכו' (ספרי שם) מהסמיכות ניראה שע"י דבקות בת"ח גורמים לקשר לה', שלכן משפיע על העולם להתקדש וללכת בדרכי ה'. והנה הקרבנות בעצם היו צריכים להיות האדם עצמו שיוקרב, אלא שלאדם יש שליחות בעולם, ולא לא מקריב עצמו ממש, שה' לא רוצה בכך. אולם לפעמים גם האדם מקריב עצמו ממש, שזהו המתים על קידוש השם, המקיימים "בכל נפשך". הקרבנות הם כעין זה, ולכן אברהם לאחר שנמנע ממנו הקרבת יצחק, הקריב את האיל במקומו. נאמר "ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי" (שמות כט,מג) ומביא רש"י: '"ונקדש" – המשכן. "בכבודי" - שתשרה שכינתי בו. ומ"א: אל תקרי "בכבודי" אלא במכובדי, במכובדים שלי. כאן רמז לו מיתת בני אהרן ביום הקמתו, וזהו שאמר משה (ויקרא י) "הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש", והיכן דבר? "ונקדש בכבודי"'. הרי שבפס' מובא בהקשר להשראת שכינה (שזהו פשט הפס' כפרש"י), מיתת בני אהרן, שבהם התקדש המשכן. ממילא יוצא שמיתת צדיקים מקדשת בעולם, ומביאה להשראת שכינה בעולם. ניראה שכיון שהצדיק ניפטר אז הוא כעין קרבן של קידוש השם בעולם, ומקדש בעולם, ומתקנו להשראת שכינה. זהו כמו פרה אדומה המתקנת את חטא העגל, שהוא פגם בקדושה ובהשראת השכינה שהייתה במתן תורה. בפרה נאמר: "ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו" (במדבר יט,ג) '"אלעזר" - (ספרי) מצותה בסגן. "אל מחוץ למחנה" - (יומא סח ספרי) חוץ לשלש מחנות. "ושחט אותה לפניו" - (יומא מב) זר שוחט ואלעזר רואה' (רש"י). הפרה נשרפת מחוץ למחנות, וע"י זר, ומצוותה בסגן, שכל אלה הם פחת בחשיבות (שלא הכה"ג ולא בקודש, וע"י זר) כעין שבא ממטה- מהפחת, להעלותו מהנפילה חזרה לקדושה, שאתו מטהרים אח"כ. כך גם במיתת הצדיק, שזה פחת בעולם, שמתבטלת מציאותו הפיזית כאן, בכ"ז זה מעלה את העולם. נראה אולי לומר כדי להסביר זאת, שמובא ביהודי הקדוש שמלאך המוות אינו יכול להרוג צדיק, בשל קדושתו, אז כדי לשכנעו למות מראה לו את דרגתו בעוה"ב, ואותו צדיק יודע שלא יכול להגיע לדרגה הזו אלא רק בעוה"ב, ולכן מוכן למות כדי להגיע לדרגה זו. ממילא ע"פ זה שמותו קשור בדבקות בקדושה, יוצא שכלל העולם שקשור לדבקות בשכינה דרך הצדיק, מתעלה יחד אתו. כיון שהצדיק לא בא ליתנתק מהעולם, שהיה רוצה להמשיך לקשר את העולם לקדושה, אלא שרוצה להתעלות בקדושה, ולכן כשניפטר ומתעלה הוא עדיין ממשיך קשר לעולם, ומעלה יחד אתו את כל העולם. נראה שלכן מספר הפרות האדומות: 'ותשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצוה זו עד שחרב הבית בשנייה... והעשירית יעשה המלך המשיח מהרה יגלה אכי"ר' (רמב"ם הל' פרה אדומה ג,ד) שסה"כ יהיו עשרה, יחד עם המשיח, כנגד עשרת המאמרות ועשרת הדברות, שלעתיד כל העולם יהיה מתוקן בקדושה ודבוק בשכינה, וכך גם פועל הצדיק להגיע לזה, בחייו ובמותו (שגם יש עשרת הרוגי מלכות). אולי מה שהצדיק רוצה להגיע לדרגה שרק בעוה"ב יכול להשיג, זה מעין פרה אדומה, שהיא חוקה, שטעמה לא מובן, אבל לעתיד יבינו (במדבר רבה יט,ו) כך שדומה לצדיק שלא יכול להגיע בעוה"ז.. אולי לכן ע"פ רמז אפשר שאומר הפס': "ויבואו בנ"י כל העדה" שכל בנ"י קשורים לצדיק לדבקות בה', שבאים מכוחו (ונאמר כל העדה, כעין "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם" [שמות לה,א] שהצדיק [משה] ממשיך לכולם את הדרך לקשר לה'), "מדבר צין" שהוא סיני (שבת פט,א) שקשור לקדושה ושכינה בעולם, "וישב העם בקדש ותמת שם מרים" העם יושב בקודש, יושב ואינו הולך, שאינו מתקדם בקדושה, ולכן מתה מרים להגיע למדרגה גבוה יותר, "ותקבר שם" הגוף נקבר שם, אבל הנשמה עולה מעלה מעלה ומקדשת.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה