"ת"ר מעיל כולו של תכלת היה שנאמר ויעש את מעיל האפוד כליל תכלת"(זבחים פח,ב)והקשה התורה תמימה(שמות לט,כב)מה החידוש בזה הרי זה פס' מפורש שהוא כליל תכלת?-ותרץ שלומדים גם "כליל תכלת" שהתכלת תהיה בלא תערובת סממנים שונים(מנחות מב,ב)ולכן הדגישו בזבחים שגם המעיל צריך להיות כולו תכלת,אולם קצת דחוק-כיון שנאמר עליו שכולו תכלת אז מניין שיהיה בו עוד צבע הרי בפשטות זה חל על הבגד שיהיה תכלת(שחל על הבגד ועל הסממנים)שהכל כליל תכלת?-אולם זה לא כ"ך קשה כי אפשר שהכוונה לאותו חלק שהוא תכלת שיהיה רק תכלת(אולם דחוק)וניראה שכיון שהפס' אומר "ויעש את מעיל האפוד מעשה אורג כליל תכלת" ודאי שצריך שכל הבגד יהיה רק תכלת אולם בכ"ז צריך להדגיש שכולו תכלת (שזהו חידושו)שלא תלמד "מעשה אורג כליל תכלת" שכל מה שהוא באריגה הוא בתכלת הרי שאת החיבורים של השרוולים שהוא במחט ולא באריגה אפשר לעשות גם שלא בתכלת לכן באה הברייתא ומדגישה שכולו צריך להיות תכלת גם החוט שבו מחברים את השרוולים-וזה טוב לפי השיטות שלמעיל היו שרוולים..אולם לדעות שלמעיל לא היו שרוולים אולי באו לומר שברימונים יש "תכלת וארגמן ותלעת שני" אולם החוט שמחבר למעיל צריך להיות רק בתכלת(ודוחק).

וניראה שהמעיל הוא תכלת כעין ציצית שהיא פתיל תכלת-והתכלת של הציצית מרמזת על כסא הכבוד(כמו שאמרו חז"ל)-וכאן הצבע תכלת הוא בכולו כעין שלא רק רמז קטן-פתילה-אלא כל הבגד שהכה"ג בא לעבוד את ה' צריך שיהיה כולו מרוכז בה' ולכן בתכלת שמזכיר את ה'-או יותר מזה שעובד את ה' במשכן ששם השכינה שורה ולכן כמו נימצא באזור כסא הכבוד ולכן המעיל (שהוא הבגד החיצון) כעין מאוחד שם וכעין שהכה"ג גם דבוק לשם(שהבגד מסמל את האדם)ומוריד קדושה ושפע לעולם כשליח בנ"י-ולכן ניקרא "מעיל האפד" שבאפוד היה בכתפיים "אבני זכרון לבנ"י"(לט,ז)וכך גם המעיל קשור להבאת קדושה ושפע לבנ"י-ולכן בשולי המעיל עשו פעמונים ורימונים-שהפעמונים עושים קולות כעין רמז לתפילה-שמבקשים בקשות מה' לשפע-והרימונים כעין רמז שבנ"י צדיקים שמלאים מצוות כרימון(שיש בו הרבה גרעינים-ובכלל מה שאומרים שברימון יש תרי'ג גרעינים..אין בו כ"ך הרבה אלא זה דרש שברימון יש המון גרעינים שמסמל כמו המון מצוות שה' רצה לזכות את ישראל ולכן הרבה להם מצוות-ולכן אומרים כאילו יש בו תריג)שבזה בא להעלות זכות לבנ"י שיהיו ראוים לשפע ברכה והצלחה ולהרבות קדושה בעולם(והרימונים אף מסמלים את רצון בנ"י לקדושה כעין שמבקשים-בפעמונים-רצון לקדושה שמתבטע ברימונים) וכל זה בשוליו-למטה-כעין שהוא (הכה"ג)נימצא באזור כסא הכבוד ומלמד זכות על בנ"י שלמטה-בארץ.

וברימונים יש 24 חוטים של 3 סוגים("רימוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר")שמכל סוג 8 חוטים(יומא עא,ב)ניראה רמז ל-3 אבות שלכל אחד מהאבות היה מיוחדות-ומכל סוג 8 חוטים רמז למעל הטבע(8) שכל אחד מהאבות היה מיוחד בעולם שניבחר מכל אחד אחר שבטבע והביא את האמונה בה' להתרומם מעל הטבע-ובזכותם יש לנו קשר מיוחד עם ה'-ולכן סה"כ 24 כמו אותיות (המרכיבות את)שם ה'(י-ה-ו){=21}ו-3 האבות (וכן רמז ל-3 אותיות {מתוך ה22 אותיות}שמרכיבות את שם ה') שמכח האבות אנו מתחברים לשם ה'-לגילוי ה' בעולם ומרוממים את העולם(ולכן למדים זאת{כמות החוטים}מהמעיל ומהפרכת{ביומא שם}רמז לאדם{מעיל}ולגילוי ה' בעולם{פרכת})ואיך מגיעים למעלה גבוה זו של תיקון בעולם?-ע"י שמירת הפה לקדושה-שהוא פתח לביטוי לנשמה("רוח מללא")-ולכן זה בא עם פעמונים כרמז שהאדם לא מדבר אלא שקט וכך שומעים את הפעמונים ויודעים שהוא שם-והכה"ג בהליכתו עם המעיל תכלת שמרמז על כסא הכבוד מבטע בזה שהשלמות והדבקות בה' עד כסא הכבוד (שמרומז במעיל תכלת)תלוי באותם דברים בשמירת הפה(ולכן מעיל מכפר על לשה"ר{זבחים שם}) ודרכו לקדושה גדולה ודבקות בשם ה' בעולם והפצת וגילוי שם ה' בעולם-ואז מגיעים לדבקות עד כסא הכבוד-וכך יוצא "מעשה ארג כליל תכלת" עושה אריגה אחת-דבר אחד מושלם-בין הארץ לשמים שמקדש את העולם עד שנעשה כסא לה' בשלמות-שלא מובדל בין שמים-הקדושה-לבין הארץ-ההסתר-אלא הכל קדושה אחת גדולה וגלויה כמו אריגה אחת(שאפילו לא כמו תפירה שמחבר בין 2 אלא אריגה שזה יצירה אחת שלמה).