מספר ערי הלוים

נכתב על ידי יניב, 22/7/2017

"וידבר ה' אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר. צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים... ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר. כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן. והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים" (במדבר לה,א-ח). ללוים נותנים ארבעים ושתים ערים 'רגילות' וששה ערי מקלט, וסה"כ יוצא ארבעים ושמונה ערים. בפשטות המספר הזה הוא בשל גודל שבט לוי, שצריכים מקום לגור, והמספר של ערי המקלט הוא ע"פ מרחק סביר בכדי שיוכל הרוצח בשגגה לברוח ולהגיע לעיר מקלט, לפני שגואל הדם יגיע אליו ויהרגו. אולם נראה שיש בכך גם עניין של משמעות מספרית. תפקידו של שבט לוי הוא ללמד תורה לבנ"י: “יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" (דברים לג,י). לכן הערים שלהם, שהם קיבלו מבנ"י קשורים ללימוד תורה. כל שבט נתן ע"פ חלקו: “מאת הרב תרבו ומעט המעט תמעיטו" (ראה ברמב"ן [לה,ח] איך חלקו). כך שקשור לכל שבט ע"פ חלקו, שזה כעין קשר של הלוים עם נחלת א"י של בנ”י. שלוי לא קיבל נחלה, כי מטרתם לימוד תורה בישראל, ולכן כעין מעורבים בבנ"י ע”פ נחלתם. על לימוד התורה נאמר "ודברת בם" (דברים ו,ז), לכן כנגד זה קיבלו הלוים ארבעים ושתים ערי נחלה, כנגד לימוד התורה לבנ"י (וכן 42 כעין מס' המסעות לא”י, שבהם התחברו לתורה לקראת הכניסה לארץ, לכן תחילת הפרשה היא במספר המסעות). בנוסף היו ערי מקלט, בשביל בנ"י, שמיועד לנוס לשם הרוצח בשגגה. הרוצח בשגגה אשם בכך שלא הקפיד מספיק על חיי אדם, וכך גרם בשגגה להרוג את הנפש. זהו: "ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה. או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו" (כב-כג). אי ההקפדה על חיי אדם נובע מחוסר קשר לתורה, שאדם הדבק בתורה מקפיד על מעשיו, וק"ו אם יכול בזה להביא לנזק והרג. לכן גם זה קשור ללימוד שהלוים מלמדים, ולכן זה נוסף לעריהם. האדם הרוצח בשגגה ישב שם וילמד להתחבר לתורה וליזהר על שמירת הנפש. מעין הנאמר: 'אמר רבי אלעזר: עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך, שנאמר (דברים ל, כ) "כי היא חייך ואורך ימיך" על חייו לא חס, על חיי חבירו לא כל שכן?' (פסחים מט,ב). שיש קשר בין תורה ושמירת נפש. לכן ניתנים ששה ערי מקלט, שהם כנגד התושב"ע, שהיא מתומצתת בששה סדרים, שהתושב"ע היא חלק התורה שבאדם, ולכן קשור לחיבור של התורה למעשי האדם וזהירותו מנזק לאחר. בנוסף הנשמה קשורה לתושב"ע (שלכן נשמה אותיות משנה), ולכן על שהרג את הנפש, שביטל נשמה מהעולם, גולה לערים המסמלות כנגד הנשמה. בנוסף, הדברה השישית היא "לא תרצח", ולכן כנגד זה ששה ערים. נראה גם שנאמר: 'רבי שמעון בן לקיש פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא: (שמות כא, יג): "ואשר לא צדה, והאלקים אנה לידו" וגו'. "כאשר יאמר משל הקדמוני: מרשעים יצא רשע" וגו' (שמואל א כד, יד). במה הכתוב מדבר? בשני בני אדם שהרגו את הנפש, אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד. לזה אין עדים, ולזה אין עדים. הקדוש ברוך הוא מזמינן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם, וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו והרגו. זה שהרג במזיד נהרג, וזה שהרג בשוגג גולה' (מכות י,ב). הרי שזה חל כעין גלגל בעולם, שדרך הטבע ה' מגלגל את העניינים בסתר. לכן ישנם ששה ערים כנגד ששת ימי הבריאה הגשמית, שה' ניסתר בגשמי אבל מגלגל דרך העולם. אמנם ישנם ששה ערי מקלט, אבל בעצם כל ערי הלוים מקבלים את הרוצח בשגגה (ראה במכות יג,א. וכן ברמב”ם רוצח ושמירת הנפש ח,ח), כיון שבכל הערים הלוים מחברים לתורה. רק שערי המקלט יותר מכוונים לעניין תיקון הרוצח בשגגה, ולכן לשם בכל מצב קולט, לעומת שאר ערי הלוים שצריך במודע, וכן להעלות להם שכר, כי זה לא יעודו המרכזי. לכן סה"כ יוצא ארבעים ושמונה ערי לוים, שבהם משפיעים תורה וקדושה לבנ"י. המספר ארבעים ושמונה מרמז על קשר לתורה: 'והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים' (משנה אבות ו,ו). (נראה שהלוים הם כפרוט יתר של הכהנים, שהלוים הם המלמדים תורה לרבים, כשכעין הכהנים הם שורשם. שעל הכהנים נאמר "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" [דברים יז,ט]. '"הכהנים הלוים" - הכהנים שיצאו משבט לוי' [רש"י], כך שקשורים ללימוד תורה, שהכהנים בראש-בשורש, והלוים כעין פרוטם. לכן הכהונה נקנית 'והכהנה בעשרים וארבע' [אבות שם], והלוים שהם כעין הפרוט- הרבים, ומיעוט רבים זה שנים, לכן התורה נקנית ב-48, שזה פי שנים מהכהונה, שהלוים מלמדים).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה