1)     יתרו שומע על ניסי ה' ( קריעת ים סוף, מלחמת עמלק....) ומכיר תודה על כך ובעיקר מגלה ענוה גדולה שעליה נדבר בהמשך

2)     הצעת יתרו למשה על דרכי המשפט של משה ויישומה

3)     ההכנות לקראת קבלת התורה

4)     מעמד קבלת התורה ועשרת הדיברות

שהכנתי דרשה זו ועיינתי בספרים לא יכולתי שלא לשים לב על ההתנהגות המיוחדת של יתרו.

" וישמע יתרו כהן מדין חותן משה..... כל אשר עשה אלוקים למשה " (שמות יח,א)

זה מתחיל בכך שיתרו שומע על ניסי ה' ומחליט להתגייר הוא מגיע אם ציפורה אשתו של משה עד המדבר. – ונשאלת השאלה למה עשה את כל זה? הלא יכול היה הוא להישאר בביתו ולא לעשות שום דבר? למה פתאום הוא מחליט שהוא רוצה להתגייר ולהתקרב לה'?!

עיינתי ומצאתי שחידושי הרי"ם כותב כך בקשר לשאלה זו:

"מתחילה כבר ביקש יתרו להתגייר אלא הרגיש שעדיין איננו טהור וכשר במידה מספקת כדי להיפך לאדם מישראל" – אז מה גרם לו להרגיש שהוא כבר טהור ?

הרי"ם מוסיף: " שאפילו אחרי קריעת ים סוף עדיין היה מוטל על ישראל להילחם נגד יצר הרע" – למה הרי"ם מתכוון במילה יצר הרע?. – יצר הרע = עמלק – לעם ישראל עוד נותר להילחם נגד עמלק שמוכנה על פי הרי"ם " יצר הרע"

אם כן הבנו עניין זה – אך הענווה לא מסתיימת כאן והיא מלווה אותנו עד אמצע הפרשה לרגע שיתרו חוזר לביתו אבל עד אז יש עוד כמה דוגמאות:

" ויקח יתרו חתן משה" – ( שמות יח ,ב)

יתרו היה בעל יחוס חשוב ומוכתר בתארי כבוד שכן נקרא " כהן מדין " אך הוא משליך מאחוריו את כל התארים האלה ומעדיף את הכינוי "חתן משה"

" ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה אלוקים לישראל אשר הצילו מיד מצרים"

יתרו מודה על מה שה' עשה לעם ישראל ושמח ביחד איתם

אבל יש משהו אחד בולט בפסוק הזה בהתחלה כתוב שיתרו מודה על מה שה' עשה לישראל אבל מיד אחרי זה מגיעה המילה "הצילו " הרי הציל את עם ישראל אז הרי היה צריך להיות כתוב "הצילם"!

ראיתי שכמה מפרשים מתרצים קושיא זו כך:

"יתרו מודה לה' על שהציל אותו מידי המצרים שכן יתרו היה אחד מיועציו של פרעה ובעקבות שנמלט ניצל " – יתרו בעצם מודה לה' על שנתן לו את הרעיון להתקרב אל עם ישראל.

לפני שיתרו עוזב את משה והעם וחוזר חזרה למדיין הוא מסתכל מהצד על החיים השגרתיים של עם ישראל ולא יכול לפספס משהו שהיה נראה לו קצת משובש

באותם ימים מערכת המשפט עבדה כך:

אם יש בעיה כלשהי בכל עניין פונים אל משה והוא מוצא פיתרון לבעיה .

אבל גם במקרה זה נשאלת השאלה : איך משה לא קרס מעומס האנשים שבאים אליו?

הרי כתוב שיתרו אומר למשה: "הרי כל העם... ניצב עליך מבוקר עד ערב"

רש"י מפרש זאת בסבר קצר : "כל דיין שדן דין אמת אפילו שעה אחת .... כאילו למד תורה כל היום"

יתרו ממשיך להסתכל עד שהוא מגיע  להחלטה שאם משה ימשיך כך בסופו של דבר הוא אכן יקרוס מרוב עומס יתרו בא אל משה ומציע לו רעיון.

"עתה שמע בקולי איעצך . ... והזהרתה   אתהם את החוקים ואת התורות ..... ואתה תחזה מכל העם "

יתרו בא אל משה ומשקף לו את המציאות שאם הוא ימשיך כך הוא ייפול " נבול תיבול גם אתה"  ומציע לו לקחת מהעם אנשים שיש להם הרבה כסף שכך שגם אם ינסו לשחד אותם לא יצטרכו זאת שלא מפחדים מאנשים רק מה' ו ששונאים כסף ( גם בגלל ענייני שוחד) .

אחרי שמשה בוחר אנשים אלא הוא ממיין אותם לקבוצות של שרי עשרות שרי חמישים שרי מאות ושרי אלפים כל איש שיהיה לו בעיה שיפנה לשרי העשרות אם הם לא מצליחים לפתור את הבעיה שרי העשרות מפנים אותם לשרי המאות וכן הלאה עד שבראש כולם עומד משה שהוא מטפל במקרים שאף אחד מקבוצות השרים לא הצליחו לפתור .

שיטה זו מתגלה כשיטה מועילה ביותר ומשה מיישם אותה והיא מפחיתה באופן משמעותי את העומס על משה .

יתרו עוזב את מחנה ישראל  וחוזר למדיין ומיד לאחר מכן מתחילות ההכנות לקראת קבלת התורה.

שלושה חודשים בלבד לאחר צאת ישראל ממצרים ה' קורא למשה ומצווה אותו להגיד לעם את דבריו : " אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי  נשרים ואביא אתכם אלי" – ה' מזכיר לעם את אשר עשה במצרים ומצווה את העם לשמור את הברית עימו ומבטיח להם שהם יהיו עבדיו והוא יהיה האלוקים של לנצח נצחים .  העם לא מהסס אפילו לרגע ומצהירים שכל מה שאמר ה' הם יעשו .

מאותו רגע מתחילים ההכנות לקראת קבלת התורה

ה' מצווה את העם להיות תוך שלושה ימים טהורים עם בגדים נקיים וטהורים לא לגעת בהר וכל מי שיגע בו ימות .

העם כמובן מקשיב לקול ה' ומקיים את כל מה שציווה .

היום השלישי מגיע ובשעות הבוקר מתחילים ברקים ורעשים על הר סיני יורד ענן כבד ועם מתחיל לפחד . אנחנו יכולים לדמיין את רמת הפחד על פי הפסוק הבא:

" ויוצא משה את העם לקראת האלוקים מן המחנה ויתייצבו בתחתית ההר "

חכמים  מפרשים  -  ויוצא משה את העם – כלומר שפחדו לצאת מן המחנה ומשה נאלץ לקחת אותם עד לשם.