פורים ופרשת כי תשא באתר חידוש: מדוע יצא המלך מחדר המלכה? השיחה החשאית בין אסתר למרדכי שקלים – מעם עבדים

פורים ופרשת כי תשא באתר חידוש: מדוע יצא המלך מחדר המלכה? השיחה החשאית בין אסתר למרדכי שקלים – מעם עבדים – לממלכת כהנים ועוד

28/2/2018


חידון המקדש מבית מכון המקדש חידת השבוע – לפרשת כי תשא מי הם אותם אנשים שאנו חוששים שמתוך חומרות וחששות שלהם לא יאכלו את הפסח, ויבוא הפסח להיפסל, ולכן אין נותנים להם לעשות חבורה נפרדת משל עצמם?
חידושים ודברי תורה לפורים ג' מלאכי השרת שעזרו לאסתר יניב "ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט" (אסתר ה,ב). '"ויהי כראות המלך את אסתר המלכה" אמר רבי יוחנן: ג' מלאכי השר ושתי המלכה- מי הייתה ומדוע נענשה?/אהובה קליין אהובה קליין ושתי המלכה - מי הייתה ומדוע נענשה? מאת : אהובה קליין . המלכה ושתי מוזכרת בתחילת מגילת אסתר, כאשר המלך אחשוורוש שולח אליה את שבעת סריסיו – לצוות עליה לבוא אליו בעודו עורך משתה מפואר , רב משתתפים תְּלֻהוּ עָלָיו ilan sendowski הרודוטוס מסביר שאפילו למלך פרס אסור היה להוציא להורג איש אלא אם האיש עבר לפחות שתי עבירות עצמאיות וחמורות.[1]המלך החליט לתלות את המן. מספיק אם הוא היה אומר: "תְּלֻהוּ" (אסתר ז ט). התוספת: "עָלָיו" ושתי המלכה וגורלה/ שיר מאת: אהובה קליין(c) אהובה קליין ושתי המלכה וגורלה/ שיר מאת: אהובה קליין © ושתי בת מלך בבל טרודה בענייני הבל עורכת משתה נשים מלוא פאר ומעדנים. מתגאה כבת מלכים באחשוורוש נחות השרים בנות ישראל להחטיא שואפת בשביעי בה "למנצח על איילת השחר" יניב "למנצח על אילת השחר מזמור לדוד" וגו' (תהלים כב,א). 'א"ר זירא: למה נמשלה אסתר לאילה? לומר לך: מה אילה רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה, אף אסתר היתה חביבה על אחשורוש כל שעה ושעה כשעה ראש פורים - יסוד מחשבת היהדות יהודה ברקאי י"א אדר תשע"ח פורים כיסוד מחשבת היהדות (קדושת הגוף ואיחוד עולמות[1]) זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים, אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלקים, והיה בהני הלכות פורים י"א אדר תשע"ח משנכנס אדר מרבים בשמחהמשנכנס אדר מרבים בשמחה (מ"ב תרפ"ו ס"ק ח בשם הגמרא, תענית כט ע"א). אמר הגרח"ק (דרך שיחה ח"ב עמ' ש"ג) שענין השמחה היא ללמוד יותר, ולכן השו"ע השמיטו, כי הנפק"מ היא מדוע יצא המלך מחדר המלכה? ilan sendowski המלך ברח מבוהל. כידוע, המן מונה לתפקיד בכיר, נעשה הראשון בשרים, נעשה חברו לשתיה של המלך, ונכבדי המלך בשער המלך כרעו בפניו והקריאו לו את בקשותיהם. המן לבטח התחיל למנות חילים ושומרים נאמנים ל חג פורים - וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוֶֹה לִי אלון חז"ל מספרים (חולין קלט, ב) שרב מָתְנַה נשאל: "הָמָן מן התורה, מנין"? היכן מרומז בתורה מעשהו של הָמָן?השיב רב מָתְנַה מהפסוק מפרשת בראשית, שלאחר שאדם הראשון וחוה אכלו מעץ הדעת הם הבחינו כי הם עירומי ושתי וזנב יניב '"ותמאן המלכה ושתי" מכדי פריצתא הואי, דאמר מר: שניהן לדבר עבירה נתכוונו, מ"ט לא אתאי? א"ר יוסי בר חנינא: מלמד, שפרחה בה צרעת. במתניתא תנא: בא גבריאל ועשה לה זנב' (מגילה יב,ב). מיילא הדעה שפרחה בה צרע השיחה החשאית בין אסתר למרדכי ilan sendowski כאשר המן עלה לגדולה הוא מנע מנכבדי המלך להכנס לארמון, ומרדכי לא היה יכול להתקרב לבית הנשים ולדבר עם אנשיה של אסתר.אסתר קיבלה את התך, שהיה שומר ראש של המלך. אסתר ומרדכי הבינו שהתך נשאר נאמן למלך וה הרמזים בפס' על מרדכי המן ואסתר יניב 'המן מן התורה מנין? (בראשית ג, יא) "המן העץ". אסתר מן התורה מנין? (דברים לא, יח) "ואנכי הסתר אסתיר". מרדכי מן התורה מנין? דכתיב (שמות ל, כג) "מר דרור" ומתרגמינן מירא דכיא' (חולין קלט,ב). ('מנין - למע מה ביקש המן מהמלך? ilan sendowski ניתן להבין שבנוכחות שומרי הראש של המלך (חרבונה) ועוד נכבדים, המן, הראשון בשרים, ביקש מהמלך: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת משנכנס אדר מרבים בשמחה יניב 'אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. אמר רב פפא: הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי, לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה מדוע מרדכי לא כרע וסיכן את העם? ilan sendowski כבר בגמרא שאלו: "ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה דף יב עמוד ב), וכך הם העלו את הבעיה: מדוע מרדכי סיכן את העם והרגיז את המן בכוונה. לאחר שהמן עלה לגדולה הוא הופיע בשער ה שתיית יין עד דלא ידע יניב 'חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי; הגה: ויש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) ויישן, ומתוך שיישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהרי"ל). תענית אסתר יניב 'מתענים בי"ג באדר. ואם חל פורים בא' בשבת, מקדימין להתענות ביום חמישי. הגה: ותענית זו אינו חובה' וכו' (שו"ע או"ח סימן תרפ"ו סעיף ב). בפשטות משמע שיש מחלוקת בין השו"ע לבין הרמ"א בדרגת חומרתה של תעני אחשורוש לא היה שיכור מועד וטפש ilan sendowski כולנו לומדים שהמלך אחשורוש היה שיכור מועד וטפש. הגיע הזמן שנפסיק עם זה ונחפש מה יש ללמוד מהסיפור. האם המלך היה שיכור מועד? נכון שהמלך אהב לתת יין לאורחיו, ונהג לשתות עם אנשיו (אסתר א י, אסתר ג טו).
חידושים לפרשת כי תשא שבט לוי/ שיר מאת: אהובה קליין (c) אהובה קליין שבט לוי. שיר מאת אהובה קליין© בתום מעשה העגל תר משה נושאי הדגל אש בליבם בערה למען הצלת התורה. בשער המחנה מחכה שמא אותו שבט יתגלה מי לה' אלי! בעוצמה זועק לפתע, שבט לוי אותו מרת.. >> פרשת כי תישא- השבט שלא חטא בחטא העגל?/אהובה קליין. אהובה קליין פרשת: כי תישא - השבט שלא חטא בחטא העגל? מאת: אהובה קליין. נושא המובא במרכז הפרשה, הוא חטא העגל ובתום מעשה זה בודק משה, מי אמונתו איתנה בה' כפי שהכתוב מתאר: "וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה, בְּשַׁעַר הַמַּח.. >> שקלים – מעם עבדים – לממלכת כהנים DoarHamikdash בע"ה כי תשא - פרשת המקדש שקלים – מעם עבדים – לממלכת כהנים הרב ישראל אריאל שליט"א חמש פרשיות עוסקות בהקמת המשכן, ובמרכזן פרשת 'כי תשא'. שאלה היא, מדוע נכתבו כולן, הרי המשכן במדבר נעש.. >> פרשת השבוע כי תשא אלון כי תשא"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם " (ל, יד)אמרו לו: ריבונו של עולם, כמה אומות יש לך בעולם, ואין אתה משגיח למנותם, אלא בכל פעם אתה מצוה: "שאו את ראשי בני ישראל". אמר להם הקב"ה: כל אלו אוכלוסים ש.. >> פרשת השבוע - כי תשא אלון "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹושֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ.. >>
ציור בפרשה "בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ, בַּיָּיִן--אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת: לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא. וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים" [מגילת אסתר א,י'- י"ב] *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c) להסרה לחץ כאן - לא לשכוח להזין את כתובת המייל אותה ברצונכם להסיר