הודיעני נא את דרכיך- תפילות משה

נכתב על ידי אריאל מרדכי פנדל, 2/3/2018

 תפילות משה  


פרשת תפילותיו של משה היא פרשה מופלאה, המראה על מסירות הנפש ונחישותו של משה על הצלת עם ישראל. מאידך, בעיני היא גם 'פרשת התשובה'. היא מלמדת עד היכן התפילה והתשובה מסוגלים לפעול.

 

חטא העגל היה חטא כל כך חמור, עד שהקב"ה רצה לבטל את הברית עםהאבות ולוותר על כל המשכיותו של עם ישראל (לפחות זאת היתה המחשבה של ה'. אמנם ה' עצמו כביכול הזמין את משה לבטל את הגזרה באומרו "הניחה לי ויחר אפיבהם").

גם לבסוף, ה' לא סלח לבנ"י אלא רק הסכים לבטל את עונש ההשמדה. במקום עונש זה באו עונשים אחרים (שחלקם בוטלו לפני צאתן לפועל בזכות מסירותו של משה).

התבוננות בתפילותיו של משה שמתוארות בפסוקים[1](פרקים לב-לג), תחשוף בפנינו דברים נפלאים.

 

תפילה ראשונה (עוד טרם ירידת משה מן ההר)- היא פעלה שלא יושמד עמ"י ("וינחם ה' על הרעה אשר דיברלעשות לעמו") אך עדין אין סליחה. החטא נשאר בעינו ואין כל ערובה שלא יהיועונשים אחרים. יש לציין שכאן מתגלה באופן עוצמתי מהו מנהיג. מנהיג הוא מי שמידכששומע בשורה רעה או גזירה על עמו, אפילו תהיה מוצדקת ככל שתהיה, הוא מתאמץ ומגייסאת כל יכולותיו וטיעוניו כדי לשכנע את ה' לבטלה. משה טוען לה' כמה טענות (חילול ה'לעיני מצרים, ברית אבות), אך המרכזית היא: הם העם שלך (בניגוד לאמירת ה' "לךרד כי שיחת עמך, אשר העלית"). אם הם עמך, קח אחריות עליהם ואלתזניחם ותתייאש מהם בעת משבר.

 

תפילה שניה (יום אחרי חטא העגל)- פעלה באופן עמום. לא ברור בפסוקים מה פעלה (ויבואר להלן). מה מטרתמשה בתפילתו? בתפילה הראשונה מטרתו ברורה, שלא יתקיים "ויחר אפי בהםואכלם". כאן אין עונש וצרה שמשה מנסה לבטל, אבל נאמר "ויהי ממחרת, ויאמרמשה אל העם אתם חטאתם חטאה גדולה ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה בעד חטאתכם".פירושו: היחסים בינכם ובין ה' התערערו, אעלה אל ה' ואנסה לתקן מה שאפשר, לשקם אתהקשר. משה לוקח אחריות גם על עצם הקשר ולא רק על עונשים שיכולים לבוא.

אומר משה אל ה', בנימה שנשמעת כמו איום: תשא את חטאתם, תסלח להםלגמרי. אם לא, תמחוק אותי מספרך, מספר החיים בו כתוב כל אדם (רמב"ן ועוד).

תשובת ה'- "ועתה לך נחה את העם אל אשר דיברתי לך" כלומרבקשתך התקבלה! הם ימשיכו להיות העם הנבחר ואף יגיעו אל ארץ ישראל, הארץ שהובטחהלאבותיהם. אמנם זהו מענה חלקי משלוש סיבות. 1. "הנה מלאכי ילך לפניך"-אני כבר לא אהיה עמכם ממש (משה שואל בהמשך על טיבו של מלאך זה). משמעות הדבר-ביטול תוכנית המשכן, כל פרשיות תרומה תצוה יורדים לטמיון (מבואר יפה בפירוש דעתמקרא). אני כבר לא אשכון בקרבכם, וכמו שכתב הרמב"ן (לב, לה): והנה בכאןלישראל שתי פורענויות. האחת שלא ישרה שכינתו בתוכם, והשנית שישלח מלאך לפנימשה". 2. "וביום פוקדי ופקדתי עליהם חטאתם"- ה' שומר את הקלפיםמכוסים, כאומר, אני אחליט כבר מה ומתי להגיב על חטאם. 3. "ויגוף ה ' את העםעל אשר עשו את העגל"- עונש מיידי, לא ברור מהו ומה היקפו. יש אומרים שזהועונש רוחני (מיתה בידי שמים. רש"י), ויש אומרים שזהו עונש מוות לחלק מעובדיהעגל, כפשטות המילה 'מגיפה' (רמב"ן שם).

 

לפני התפילה השלישית- נעשיםבמחנה ישראל שני דברים: ראשית, בנ"י מורידים את העדיים שהיו עליהם מהר סיני(תכשיטים שהתקשטו בהם לכבוד קבלת התורה). זוהי פעולה של תשובה וחרטה על חטאם,המראה על רצונם של העם (ולא רק של משה) לשוב אל ה'. שנית, משה לוקח את אהלו אלמחוץ למחנה. זוהי גם פעולה של התקרבות. משה מבין שבתוך העם ה' לא יהיה דיבור ה'אליו, לכן הוא יוצא מן המחנה בתקוה שאולי הקשר יתחדש בחוץ. שני פעולות אלו (אךבעיקר הפעולה של העם) מסייעים להתרצות של ה' בהמשך, ואף משה זוכה לגילוי נפלא"פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו" (דוקא אחרי חטא נורא וריחוק עצום,מתגלה קרבה נפלאה לפחות באוהל משה. אולי יש עוד לומר שזכה לכך בזכות שמסר נפשו על עמ"י).


תפילה שלישית- "ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עימי...הודיעני נא את דרכיך... וראה כי עמך הגוי הזה". ביאור הדברים- אומר משה: לאהסברת לי מיהו המלאך ואיך צריך להתנהג עמו. במילים אחרות, אינני מרוצה מ'תוכנית המלאך'.במקום זה, תלמדני את דרכיך שלך, איך להתנהג עמך (או איך אתה מתנהג עמנו) כדי שתוכלאתה להנהיג אותנו וללכת עמנו במקום המלאך.

תשובת ה'- "פני ילכו, והניחותי לך"- ביטול 'תוכנית המלאך',אני בעצמי אלך. אבל, אנחה רק אותך, אהיה רק עמך ולא ממש עם העם (אבן עזרא). הניחותי מלשון הנחייה, כמו "לא נחם אלוקים" (יש מפרשים מלשון מנוחה- אתן לך מנוחה מרוגזי. העניין הוא אחד. רק בזכות משה אני מוכן ללכת, אבל עם העם אני עדיין בכעס, ברוגז).

 

תפילה רביעית- "אם אין פניך הולכים [עם כל העם ולא רק איתי] אל תעלנו מזה, ובמה יודע אפוא... הלא בלכתך עמנו וניפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה". רק אםתלך עם העם כולו יתברר שאנחנו עם נבחר מכל אומה ולשון. משה מכניס בטענתו יסוד נפלא, מעבר לבקשה היסודית שלכל אומה יש מלאך אבל לנו יש רק אותך. היסוד הוא, לא מספיק שאתה תהיה עמנו במקום מלאך, אלא צריך שכולם יראו את זה, שזה יהיה ניכר ובולט לכל הגויים, "ונפלינו אני ועמך מכל העם...". המענה על טענה זו מבוארת יפה לקראת סוף הפרשה "נגד כל עמך אעשה נפלאות... וראה כל העם אשר בקרבו אתמעשה ה' כי נורא הוא" (לד, י).  

תשובת ה'- "גם את הדבר הזה אשר דיברת אעשה, כי מצאת חן בעיני". לא יהיה מלאך ואף אלך עם כל העם כולו.

 

תפילה חמישית-"ויאמר, הראני נא את כבודך". ההקשר של בקשה זו הוא קשה, שהרי משה כבר קיבל כל מה שביקש. אלא שראה משה שזו עת רצון ושזכה להתקרב לה' קרבה נפלאה ("מצאת חן בעיני ה'") ולכן הוסיף משה לבקש (רש"י). מה ביקש? לא למענו אלא למעןעמ"י, תראה לי (ולא רק בשמיעת האוזן- הודיעני), את דרכי הנהגתך את עולמך, שהוא כבודך הפנימי (ולא רק את דרכי הנהגתך אותנו- כמו שביקש לעיל "הודיעני דרכיך").

תשובת ה'- לא! אין לבן אנוש ילוד אשה יכולת לכך, כי נשמתו תפרח מרוב קדושה. לא תוכל לראות מה שביקשת, אך אראה לך מה שכן תוכל לסובלו, דהיינו מראה אחורי. עניינו הוא, כאדם הרואה את מכרו מאחוריו. הרואה יוכל לזהות את חברו, ואף לקלוט חלק מאופיו. אך לא יוכל להבין את מצב רוחו ולהנות מאור פניו. משה זוכה ורואה בראייה נבואית, את דרכי הנהגת ה' את עולמו, והם מידות הרחמים. 


נראה לומר (בענין הקשר של מידות הרחמים לחטא העגל) שעיקר מידות הרחמים הם שניים:

1.   ארך אפיים (ובכלל זה, חנון ורחום ורב חסד) – ה' סבלן, סובל את בריותיו ומחכה לתשובתם. זה בדיוק הפוך ממה שאמר ה' בתחילה "פן אכלך בדרך", "הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם". ה' מודיע למשה שמידתו היא להמתין לרשע עד שיחזור בתשובה, וכך גם להבא יוכלו בנ"י להתקיים אף אם יחטאו.

2.   הקנאות- נקה לא ינקה, פוקד עוון אבות על בנים. ה' לא מוותר על שום דבר. מידת טובו של ה' אינה מקהה את מידת הצדק (כביכול ה' אומר: לא תוכלו לנצל את טובי כדי לחטוא, להשתקע בחטא). מדוע הקנאות והצדק היא במידות הרחמים? כי מרוב רחמי ה', הוא לא נותן לאדם לשקוע החטא ולהתרחק ממנו יתר על המידה. לכן הוא מעניש, ובזה מבהיר שלא כדאי להתרחק ממנו (ואם כבר התרחק, הוא מעורר את האדם בדרך הקשה, לשוב אל ה').  

 

 




[1] תפילות רבות שאינן כתובות התחנן משה,כמתואר בפרשת עקב "ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה... על כלחטאתכם... כי יגורתי מפני האף והחמה אשר קצף ה' עליכם להשמיד אתכם" (דברים טיח-יט).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע