שתי ברכות בברכת התורה (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי יניב, 5/3/2018

'ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד. צריך לברך בין למקרא בין למשנה בין לגמרא. הגה: בין למדרש (טור)... ברכות התורה אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה והערב נא וכו' ואשר בחר בנו. אומר והערב עם וי"ו. הגה: ויש אומרים בלא וי"ו וכן נהגו (רמב"ם פרק ז' מהלכות תפלה ורשב"א בשם המאור ואבודרהם). אבל יותר טוב לומר בוי"ו' וכו' (שו"ע סימן מז). בהלכה מובא שיש לברך שלוש ברכות על התורה, והמקור בגמ': 'מאי מברך? א"ר יהודה אמר שמואל: אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה. ור' יוחנן מסיים בה הכי: הערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל. ורב המנונא אמר: אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה. אמר רב המנונא: זו היא מעולה שבברכות, ההלכך לימרינהו לכולהו' (ברכות יא,ב). רב המנונא פסק שיש לומר את כל הברכות, אולם מה העניין לומר שלוש ברכות על דבר אחד? אפשר להסביר שיש שני עניינים בתורה, תורה בכתב ותושב"ע, ולכן יש שתי ברכות ('והערב נא' זה המשך של 'אשר קידשנו'). ולמ"ד שנחשב שלוש ברכות, זה כנגד תורה אגדה ומשנה (שחז"ל היו מחלקים: 'רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: (משלי כח, יא): "חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר" זֶה בַּעַל תַּלְמוּד, "וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶנּוּ" זֶה בַּעַל הַגָּדָה'. קהלת רבא ו,ב) נראה שיש למצוא לזה רמז בגמ' שקודם מובא: 'אמר רב הונא: למקרא צריך לברך, ולמדרש א"צ לברך. ור' אלעזר אמר: למקרא ולמדרש צריך לברך, למשנה א"צ לברך. ור' יוחנן אמר: אף למשנה נמי צריך לברך, אבל לתלמוד א"צ לברך. ורבא אמר: דאף לתלמוד צריך לחזור ולברך, דאמר רב חייא בר אשי: זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב, הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך, ומתני לן פרקין'. הרי שקודם דנו על תחולת הברכה, ולכן סמכו זאת בגמ' כדי לומר שזה קשור לחלקי הברכות. אולם נראה לומר קצת אחרת, כיון שר"י הוא שאומר שלמשנה צריך לברך ולא לגמ', והוא זה שמביא את הברכה השניה, לכן נראה לומר שיש שלוש ברכות כנגד: תורה, משנה וגמ' (כמו שחולק בב"מ לג,א). אולי ההבדל הוא ההבדל שבין השו"ע והרמ"א, שהרמ"א מוסיף שצריך לברך גם על מדרש, והשו"ע לא חולק עליו אלא שלשיטתו מדרש נכלל בתורה (או בגמ', שגם בה יש דרשות). ממילא אולי לשו"ע בכוונה החשיב את המדרש עם התורה כדי לומר שלוש כמו שאמרנו (ולרמ"א משנה וגמ' זה אחד, כיון שזה פירוש של זה, שניהם הלכה. ולשו"ע משנה זה המסורת והגמ' זה הבירור, וכן דורשים את הפס', כך שהם נחשבים כשני דברים). עוד אפשר שיש שתי ברכות שהם שלוש (תלוי לפי איזה מ"ד), כנגד שיש שני חלקים בקשר שלנו לתורה, יש את הסגולה הפנימית שבנו, שהיא היסוד בזכותו קיבלנו את התורה, ויש את המעשה הגלוי - הקבלה מרצון שלנו שבחרנו לקבל את התורה. לכן יש שני חלקים ('קדשנו במצותיו' זה המעשי - שאנחנו מתקדשים בעשיה, וזה קשור לבחירה שלנו. ואילו 'אשר בחר' הוא כנגד הסגולה שה' בחר בנו משאר העמים), והחלק שכנגד שאנחנו בחרנו יש לו שני חלקים, ולכן יש המחלקים את הברכה לשנים (שכך יוצא שלוש ברכות) שזהו כנגד שנכפה עלינו בהר סיני וקיבלנו מרצון בפורים: '(שמות יט,יז) "ויתיצבו בתחתית ההר" א"ר אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו, שם תהא קבורתכם. א"ר אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אעפ"כ, הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב (אסתר ט,כז) "קימו וקבלו היהודים" קיימו מה שקיבלו כבר' (שבת פח,א). הרי שבסיני אע"פ שבחרנו לקבל את התורה, שאמרנו "נעשה ונשמע" בכ"ז זה בא בכפיה (כיון שיש עניין של חיוב התורה) לעומת בפורים שקיבלנו ברצון גמור ללא כפיה, שאלו שתי מעלות של התורה (שהיא חובה עלינו ושבחרנו בה) ולכן הברכה כעין מתחלק לשנים, שהם כנגד שני החלקים הגלויים של המציאות הגלויה (לא הסגולה) של הבחירה שלנו בתורה (וזהו 'אשר קדשנו' שקבע לנו להתקדש כעין בסיני, ואילו 'והערב' זה שיהיה ערב עלינו, שזהו כנגד קבלה ברצון גמור). עוד אפשר שבתורה יש כמה חלקים של לימוד תורה, יש לימוד של אדם לעצמו, ויש לימוד של אדם לבניו, ויש לימוד לשאר האנשים. לכן כנגד שלוש אלו יש שלושה חלקים: 'אשר קידשנו' זה הלימוד שלנו, 'והערב נא.. וצאצאינו' וכו' זה כנגד לימוד לבניו, שזהו עיקר מצוות לימוד התורה - ללמד לבניו, שמצוות ת"ת נאמרה ב"ולמדתם אותם את בניכם", רק שאי אפשר ללמד אם אתה לא יודע ולכן קודם תלמד בעצמך, לכן זהו כעין שנים מחוברים, וזהו הברכה הראשונה שמתחלקת לשנים, והברכה השלישית 'אשר בחר בנו' זהו כלל ישראל שלומדים תורה (שכנגד כשמלמד לסתם אדם אחר). עוד נראה שקיבלנו את התורה בזכות מהותנו כיהודים ('אמר ר' יוחנן: עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה, שנאמר (דברים לג, ד) "תורה צוה לנו משה מורשה" לנו מורשה ולא להם'. סנהדרין נט,א) שקיבלנו את התורה מכוח האבות, והנה כל אחד מהאבות הכיר את ה' במעלת עצמו (שלכן אומרים 'אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב' שכל אחד הכיר מעצמו) לכן כנגד זה יש שלוש ברכות: 'אשר קדשנו במצותיו' כנגד יעקב שהוא האחרון וממנו רק בנ"י, שקיבלו את התורה. 'והערב' כנגד יצחק שעלה לקרבן ולכן הוא במעלת 'לשמה' והתורה ערבה עליו ביותר מהקשר לקדושה [וכן יצחק מעלת א"י (שלא יצא מהארץ) שבה עיקר התורה, ולכן מרבים בדברים על לימוד התורה ובאהבה] (וכן גם אומרים 'וצאצאינו וצאצאי צאצאינו' שבבחינת יצחק יש בזה רמז לדגש על נכדיו שהם השבטים, שהשבטים-בנ"י קיבלו את התורה בסיני), ו'אשר בחר בנו' כנגד אברהם שהוא הנבחר הראשון. [ומי שמאחד את הברכות הראשונות, זה כנגד שמיצחק היו צריכים לצאת השבטים ('רבי הונא אמר: אם כך אני עתיד להעמיד שנים עשר שבטים, הלואי לא עיברתי מנין "זֶ"ה"' וכו'. ב"ר סג,ו) ולכן הוא מחובר ליעקב בזה. אולי אפשר ברמז שדרשו זאת מ"למה זה אנכי", והמילה "אנכי" מרמז על קבלת התורה, שכל בנ"י שמעו בסיני "אנכי ה' אלקיך"].

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
אריאל מרדכי פנדל (5/3/2018)
הסברים יפים.
שמעתי הרב אלגאזי שליט"א הסבר יפה מדוע שלושה חלקים לברכות התורה: 1- ברכת המצווה, 2- ברכת הנהנין (התורה היא כמו המזון שלנו), 3- ברכת ההודאה והשבח.