שלושת העברות וא"י (ליום העצמאות)

נכתב על ידי יניב, 17/4/2018

"וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני ה' אלקיכם. כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו. את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני ה' אלקיכם. ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני ה'. איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני ה'... ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם" וגו' (ויקרא יח). בפרשה זו מובאים חטאי עריות, ובהם נאמר שעל אלו הארץ הקיאה את העממים שהיו לפנינו. גם ע"ז מוזכר כאן (“ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלקיך אני ה'”. פס' כא). אמנם מוזכרים כאן גם כלל המצוות (“את משפטי תעשו" וגו' [ראה רש”י ובספרא]). אולם נראה שעיקר הדגש הוא על עריות וע"ז שהם נאמרו במפורש, שאמנם חורבן הארץ בא על אי שמירת התורה, אבל חטאי שלושת העברות הם בראש. כמו שמובא בגמ': 'מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני ג' דברים שהיו בו: ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים' וכו' (יומא ט,ב). כאן מוזכרים ע"ז ועריות, על שפיכות דמים אמנם לא נאמר במפורש, אולם מרומז: “ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה.. ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה" וגו' (במדבר לה,לג-לד), משמע שיש קשר לארץ, וזה נאמר בלשון טומאה לארץ, כמו כאן (“ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה" משמע שעל טומאת הארץ באה גלות) כך שמשמע שגם זה גורם לגלות (וראה בשבת לג,א שלמדו מהפס' הזה בצורה קצת שונה, לעניין חורבן המקדש). מדוע נאמרו במקומות שונים? בפשטות הע"ז כאן קשורה לעריות, כיון שמדובר על המולך שמקריב את בנו, שזה קשור למערכת של המשפחה, שהיא קשורה גם לעריות (חטא העריות קשור לקשרי משפחה). לכן הובא כאן בשל הקשרו. אולם נראה שיש בזה רמז שע"ז ועריות קשורים בניהם, ורצח לא, שזהו דברי המכילתא: 'כיצד נתנו עשרת הדברות? ה' על לוח זה וה' על לוח זה. כתיב: "אנכי ה' אלקיך”. וכנגדו: "לא תרצח”. מגיד הכתוב שכל מי ששופך דם, מעלה עליו הכתוב כאלו ממעט בדמות המלך... כתיב: "לא יהיה לך”. וכתיב כנגדו: "לא תנאף”. מגיד הכתוב שכל מי שעובד עבודה זרה, מעלה עליו הכתוב כאלו מנאף אחר המקום' וכו' (מכילתא שמות כ,יב [מסכת דבחדש פרשה ח ]). הרי שע"ז ועריות קשורים בניהם, ורצח בניפרד. הדבר המשותף לכל השלושה זה שהם כנגד ה', "אנכי" ו"לא יהיה לך”, כך שנראה שיש בזה רמז שבשלושת אלו פוגעים במיוחד בשם ה' בעולם, לכן החורבן בא על כלל הבגידה בה' ומצוותיו, אולם בראשם שלושת אלו שמחללים במיוחד את שם ה' בעולם (לכן בגלות יש חילול ה' [יחזקאל לו,כ] כיון שקשור בזה). כל המצוות באות לגלות שם ה' בעולם, אבל בשלושת אלו יש בחומרה חזקה את חילול שם ה'. נראה שזהו הסיבה לגלות, כיון שא"י היא מקור השכינה בעולם, כאן מיועדים לגלות את שם ה' בעולם, כיון שהיא מקור העולם ('תנא שממנה הושתת העולם. תנן כמאן דאמר מציון נברא העולם'. יומא נד,ב) ולכן היא מחוברת לעולמות העליונים, שלכן 'שמקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה' (תנחומא "ויקהל" סימן ט), שהעולם הושתת באבן השתיה שבבית המקדש, והמקדש מכוון כלפי מקדש של מעלה. כיון שהעולם נברא כדי שנקדשו, שנחברו לקדושה של מעלה. לכן מקומנו כאן כדי לקדש את העולם, וממילא אם במקום לקדש אנו מטמאים את העולם בחטאינו (שזה כעין שאנו מטמאים בקשר למקדש) אז זה היפך מסיבת מקומנו כאן, ולכן חל עלינו ח"ו גלות מהארץ. נראה שזהו 'אמר רבי לוי: שתי פעמים כתיב "לֶךְ לְךָ", ואין אנו יודעים אי זו חביבה, אם השנייה אם הראשונה. ממה דכתיב (בראשית כב,ב) "אל ארץ המוריה" הוי השנייה חביבה מן הראשונה' (ב"ר לט,ט) שמה העניין לקשר בין שני ה"לך לך"? אלא נראה שבא לרמוז שההליכה לא"י קשורה עם ההליכה לעקידה שהייתה כדי להעלות את יצחק לקרבן, שזהו העניין של א"י לקשר לשמים דרך המקדש. א"י היא השורש של העולם ומחוברת לקדושה של מעלה, לכן דרכה אנו מקדשים את העולם, ולכן עיקר המצוות הם דווקא בא"י, כמו במובא בספרי: 'ד"א "ואבדתם מהרה" אע"פ שאני מגלה אתכם מן הארץ לחו"ל, היו מצויינים במצות; שכשאתם חוזרים לא יהיו לכם חדשים' (ספרי "עקב" מג). לכן ישנה חשיבות כ"ך גדולה ליישוב א"י, כיון שבבניין הארץ אנו בונים את הכוח של החיבור בין השמים והארץ, ודרכה לכל העולם. לכן 'ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה' (ספרי דברים יב,כט) ו-'כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים' (כתובות קי,ב). כיון שכאן זהו מקום החיבור לה', ועיקר התורה. לכן אשרינו שבימנו שזכינו לחיות בא"י, עם שלטון יהודי בארץ שזהו ממש בניין וישוב הארץ וחיבור שמים וארץ. יהי רצון שנזכה שכולנו נחזור בתשובה שלמה ויהיה שלמות בחיבור העם התורה והארץ

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע