בס"ד

מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"

בהסכמת הרב עמוס שושן - רב רכס ישובי פורייה

נכתב על ידי גיל פרידמן

התשע"ח

לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו

לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין

לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה

לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:

הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה

[email protected]

"וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת;  וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ" (כה', כד')

נאמר בפסוק "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ" (בראשית כה', כד') וכתיב בתריה: "וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" (בראשית כה', כז'). הנה בפשט הפסוקים: תוֹמִם בבטנה, ונולד יעקב איש תָּם. וזהו לשון נופל על לשון. ודע כי מרמז המקרא כבר מכאן למי מיועדת הבכורה, שכבר בלידה מכתיב המקרא שעיקר חשיבות ההיריון הוא ביעקב, שרומז הוא זאת על ידי לשון תָּם-תוֹמִם. וזהו כעין שנאמר אף לאברהם "כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (כא', יב'), אף כאן, זרע נוסף לך, אבל שמך יקרא על האח האחד בלבד. אף כאן, שם ההריון תוֹמִם נקרא על יעקב לבדו שעליו מכתיב המקרא תָּם, והבן.