כַּאֲשֶׁר אָהֵב (בראשית כז', ט')
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
כַּאֲשֶׁר אָהֵב (כז', ט')
קיים הבדל בסדר הדברים שיצחק מבקש מעשו, לסדר הדברים שרבקה מספרת ליעקב על
בקשת יצחק מעשו, לסדר הדברים שרבקה מבקשת מיעקב:
|
|
|
1 |
2 |
3 |
4 |
5 |
6 |
|
א' |
יצחק מבקש מעשו (בראשית כז', ג'-ד') |
שָׂא-נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ |
וְצֵא, הַשָּׂדֶה, וְצוּדָה לִּי, צידה (צָיִד). |
וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי |
וְהָבִיאָה לִּי |
וְאֹכֵלָה |
בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי |
|
ב' |
רבקה מספרת ליעקב מה יצחק ביקש מעשו (בראשית כז',
ז') |
--- |
הָבִיאָה לִּי צַיִד |
וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים |
--- |
וְאֹכֵלָה |
וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה |
|
ג' |
רבקה בעצמה מבקשת מיעקב (בראשית כז' ט'-י') |
|
לֶךְ-נָא, אֶל-הַצֹּאן, וְקַח-לִי מִשָּׁם שְׁנֵי
גְּדָיֵי עִזִּים, טֹבִים |
וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר
אָהֵב |
וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ |
וְאָכָל |
בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ |
נעמוד על שני עניינים.
עניין ראשון: כיצד רבקה משכנעת את יעקב לעשות את מעשה הברכות?
נשים לב לשלושה הבדלים בולטים בין בקשת יצחק מעשו, לסיפור רבקה ליעקב על בקשה
זו (שורות א'-ב' בטבלא שלעיל).
ההבדל האחד, רבקה משמיטה את המילים "כאשר אהבתי" אותם אמר יצחק
לעשו, אלא אומרת שיצחק ביקש מעשיו רק "עשה לי מטעמים ואוכלה", לא מטעמים
"אשר אהבתי". ודע, כי רבקה משמיטה זאת מתוך היכרות עם יעקב. אם יעקב ישמע
שמדובר על עשיית מטעמים לאביו יצחק, כמו שהוא אוהב, יהיה לו קשה הרבה יותר להשתתף בעצירת
המהלך, שהרי יעקב הצדיק התמים לא ירצה למנוע הטוב – מטעמים אהובים - מאביו יצחק.
רעיון זה מקבל חיזוק כאשר רבקה בסופו של דבר כן מזכירה את עניין אשר אהבתי,
אבל בהמשך הדרך, כאשר מסבירה ליעקב מה התכנית שלה עצמה: התכנית היא שהיא ויעקב הם שיביאו
ליצחק מטעמים אשר אהב. כלומר אם יעקב יסכים, יצחק יקבל לא סתם מטעמים
כפי שסיפרה ליעקב על שעשו אמור להביא לאביו, אלא מטעמים אשר אהב. יעקב הצדיק
התמים בוודאי יוכל יותר בקלות לשתף פעולה עם מהלך זה.
ההבדל השני, יצחק מבקש מעשיו להביא לו מטעמים בעבור תברכך נפשי בטרם אמות,
ולא מזכיר שם ה'. רבקה, לעומת זאת, מספרת ליעקב שיצחק ביקש מעשו להביא מטעמים ואוכלה ואברככה לפני ה', ומזכירה שם ה'.
לזאת בוודאי יעקב יסכים: שהרי אסור שעשו יתברך לפני ה'. יעקב יודע שעשו הוא הרשע, ושיעקב
זכאי בדין לברכות שהרי עשו מכר לו בכורתו. ולפיכך, אם מדובר כאן על ברכות לפני ה',
בוודאי יסכים יעקב הצדיק מיד למהלך של רבקה.
ונציין עוד שבשני המקרים רבקה אמת דיברה ולא שקר חו"ח, שהרי הברכות בכל
מקרה הינן בוודאי לפני ה', וכן המטעמים, גם אם רבקה מכינה אותם מדובר אכן במטעמים שיצחק
אוהב.
ההבדל השלישי הוא שיצחק משתמש במילים הביאה לי רק בשלב 4, לאחר שהציד
כבר קיים. רבקה מספרת על המילים הביאה לי כבר בשלב 2, עוד לפני שמוזכרת המילה
ציד. עניין זה יכול להיות מוסבר בעזרת רש"י על הפסוק "וַיֵּלֶךְ
עֵשָׂו הַשָּׂדֶה, לָצוּד צַיִד לְהָבִיא" (בראשית כז', ה') אומר רש"י
- מהו להביא - אם לא ימצא ציד יביא מן הגזל (רש"י שם). לפי זה, רבקה מדגישה
כאן ליעקב, שישים לב, עשו הולך להביא עוד לפני שיצוד, כלומר עלול להביא מן הגזל. אין
לך דבר משכנע מזה את יעקב הצדיק, שימהר להביא לאביו בעצמו גדיים שאינם מן הגזל, שחס
וחלילה לא יקדימנו עשו ויאכיל את אביו מדבר עברה.
עניין שני: אישה כשרה עושה רצון בעלה
נשים לב שהבקשות שרבקה מבקשת מיעקב הינם למעשה בדיוק לפי הסדר שיצחק ביקש
מעשו. כלומר רבקה דואגת שבסופו של דבר רצון יצחק יתקיים במדויק. זהו שלמדנו אין
לך כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה (תנא דבי אליהו רבא פ"ט).
