שבע הפטרות של נחמה

נכתב על ידי יניב, 5/8/2018

 

מי"ז תמוז מתחילים לקרוא הפטרות המיוחדות לזמן הזה. מתחילים ב-ג' הפטרות של פורענות, ואח"כ ז' הפטרות של נחמות, ולאחריהם ב' הפטרות של תשובה. מדוע יש שבע הפטרות של נחמה? ראה ב'לזמן הזה' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א ('שבע דנחמתא') שזה בא להראות את גודל הנחמה שגדולה בהרבה מהפורענות. וכן יש רמז בסדר ההפטרות (שאינו כמו הסדר שמובא בנביא) שבא לומר שהנחמה היא הדרגתית (מחזור ויטרי), וכן יש כעין דו שיח בין הקב"ה הנביאים וכנסת ישראל, שבהתחלה נשלחים הנביאים לנחם, ובנ"י לא מתנחמים, והנביאים חוזרים לקב"ה בתשובתם של ישראל ואז ה' בעצמו מנחמנו שלוש פעמים, ואז בשביעית כנסת ישראל מתנחמת (אבודרהם) [ראה שם ב'לזמן הזה']. נראה שאפשר שגם מרומז בהפטרות שיש שבעה של נחמה, כרמז שהנחמה היא בזמן הגאולה, שאז (בסופו) העולם כולו יתוקן, ולכן אז תהיה הנחמה שלמה. לכן יש שבעה הפטרות כנגד שבוע הבריאה, כרמז לתיקון כל הבריאה. ויחד עם שלושת הפטרות החורבן יש עשרה הפטרות, כרמז לעשרת המאמרות של בריאת העולם: 'בעשרה מאמרות נברא העולם. ומה תלמוד לומר, והלא במאמר אחד יכול להבראות? אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות' (אבות ה,א) [שמרומז כאן שכר או עונש, כעין רמז, פורענות או שמחה/נחמה]. שכך מרמז על תיקון כל העולם, שקשור גם לחורבן, כיון שבחורבן נעשה שורש הגאולה, שהמשיח כביכול נולד בתשעה באב (יר' ברכות ב,ד). לכן עשרה של תיקון העולם כולו לפרטיו, חל יחד עם הפורענות. לכן בעתיד יראו שהכל היה לטובה, ולכן יהפכו לימי שמחה: “כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים" (זכריה ח,יט). לכן כעין קשורים יחד לימי הגאולה, כשהכל יתוקן. ותיקון העולם קשור לתשובה שלנו, לכן יש גם שתים של תשובה, כאשר אם נזכה לשוב בתשובה אז יהיה אחשינה, ואם לא נשוב בתשובה, אז יהיה בעיתה, שבסופו כולם יחזרו בתשובה (לכן שתי הפטרות, כשני סוגי גאולה בקשרם לתשובה). מה גם שכמו שמביאים אחרונים, עצם חזרתם של בנ"י לא"י זהו סוג של תשובה (ראה ב'קמעא קמעא' למרן הגר”ח דרוקמן שליט”א). לכן יש עוד שתים שסה"כ זהו 12 כשכולל תשובה, כרמז שגאולתנו (12 רומז לשבטי בנ"י) קשורה בתשובה (כזו או אחרת). נראה שיש שלוש הפטרות של פורענות, כדי לבטא את קושי הפורענות (שלוש מסמל חוזקה), שלכן כנסת ישראל מסרבת ליתנחם. לכן ה' בעצמו צריך לנחמנו שלוש פעמים (כעין מה שמביא האבודרהם) כעין תשובת המשקל לפוענות, ולכן שלוש מול שלוש. בנוסף זה כרמז כעין דימוי לפורענות בנחמה, שהגאולה באה דרך קשיים: 'סיקוסים נתן הקדוש ברוך הוא ליעקב, ואמר לו (בראשית כח, יד) "והיה זרעך כעפר הארץ", כשיגיעו בניך עד עפר הארץ, אותה שעה "ופרצת ימה וקדמה" הוי "מקים מעפר דל”' (שמו"ר כה,ח) [אמנם זה נאמר בהקשר ליציאת מצרים, אבל נראה שבא גם ככלל לגאולה, שהרי זהו סימנים לגאולה שניתן ליעקב]. לכן מרמזים שלוש נחמות של ה', כעין מה שה' הביא עלינו את הפורענות (שכנגדה היו שלוש הפטרות פורענות), שכך כעין רומז שגם בהקשר לנחמה היא באה דרך קשיים וצרות. נראה גם שיש שלוש נחמות של ה', כרמז שה' גואלנו דרך שלושה שלבים: הגעה לא"י, חזרה בתשובה וגאולה שלמה. לכן הראשונה (בשלוש של נחמת ה') זה "אנכי אנכי הוא מנחמכם", כרומז לפס' “אנכי": “אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (שמות כ,ב), שמרמז על יציאה מארצות הגוים לא"י. השניה זה "רני עקרה", שמובא בחז"ל: 'אמר לה ההוא צדוקי לברוריא: כתיב (ישעיהו נד, א) "רני עקרה לא ילדה" משום דלא ילדה רני? אמרה ליה: שטיא, שפיל לסיפיה דקרא, דכתיב "כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה'”. אלא מאי עקרה לא ילדה? רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה, שלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו' (ברכות י,א). הרי שמרמז על ביטול רשעים, כך שרומז על התשובה שלעתיד, שבנ"י יחזרו כולם בתשובה. השלישית היא "קומי אורי כי בא אורך", ומובא בחז"ל: 'והיינו דא"ל ההוא מינא לרבי אבהו: אימתי אתי משיח? א"ל: לכי חפי להו חשוכא להנהו אינשי. א"ל: מילט קא לייטת לי? א"ל: קרא כתיב (ישעיהו ס, ב) "כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה"' (סנהדרין צט,א). הרי שרומז על הגאולה השלמה, שה' יגלה כבודו עלינו. (אולי החזרה בתשובה זהו ביאת אליהו להשיב בתשובה [שכנגד התשובה באה ההפטרה השניה], ואחריו המשיח, ולכן בגמ' על הפס' השלישי זה נאמר כמתי בא המשיח).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע