המתנה בין בשר לחלב

נכתב על ידי גל גל ב-7/8/2018

 

בס''ד                                פרשת ראה: זמן המתנה בין בשר לחלב

 

פתיחה

בפרשת השבוע מובא הפסוק האוסר לבשל גדי בחלב אימו (יד, כא). כידוע, פסוק זה נכפל שלוש פעמים בתורה, וחז''ל (חולין קטו, ע''ב) למדו מכך שלושה איסורים: א. איסור בישול בשר בחלב. ב. איסור אכילת  בשר בחלב שהתבשלו יחד. ג. איסור הנאה מבשר זה (לתת לכלב וכדומה).

כל האיסורים שהוזכרו לעיל, מתייחסים לבשר בהמה, ולא לאכילת עוף בחלב המותרת מן התורה, אלא חכמים גזרו ואסרו גם לאכול בשר עוף בחלב. גם הצורך להמתין בין אכילת בשר לחלב הוא מדרבנן. זהו הנושא בו נעסוק הפעם - הדעות השונות בזמן ההפרדה בין אכילת בשר לחלב, ובין אכילת חלב לבשר.

המתנה בין בשר לחלב

בעניין הזמן שצריך לחכות בין בשר לחלב, מצינו שתי גמרות סותרות:

א. הגמרא הראשונה מופיעה במסכת חולין (קה ע''א). הגמרא מביאה את דבריו של מר עוקבא, שאומר על עצמו, שהוא גרוע מאביו (חומץ בין יין), מדוע? משום שאביו לאחר שהיה אוכל בשר, היה מחכה עשרים וארבע שעות ורק אז אוכל חלב, ואילו הוא לעומת זאת, כבר בסעודה הבאה אוכל חלב. ובלשון הגמרא:

''אמר מר עוקבא: אנא, להא מלתא, חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא - כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא, ואילו אנא - בהא סעודתא הוא דלא אכילנא, לסעודתא אחריתא – אכילנא.''

להלכה נפסק כמר עוקבא ולא כאביו, שצריך לחכות מסעודה לסעודה, בשביל שאפשר יהיה לאכול חלב. אמנם הגמרא לא כתבה מה שיעור הזמן בין סעודה לסעודה (וכפי שנראה נחלקו בכך הראשונים), בכל מקרה ברור מדברי הגמרא, שיש זמן כלשהו שצריך לחכות בין בשר לחלב.

ב. על גמרא זו קשה מגמרא המופיעה עמוד קודם (קד ע''ב). הגמרא אומרת, שעוף וגבינה נאכלים באפיקורן, דהיינו אחד אחרי השני. רואים שלא צריך לחכות אפילו קצת בין אכילת בשר לחלב, שלא כדברי הגמרא שהבאנו לעיל שצריך לחכות זמן שיעור סעודה בין בשר לחלב.

נחלקו הראשונים כיצד ליישב את הסתירה.

מחלוקת הראשונים

א. רבינו תם ובעל הלכות גדולות (קד ע''ב ד''ה עוף וגבינה) מפרשים, שבמידה ואדם שאכל בשר לא קינח את ידיו ופיו, על כך דיבר מר עוקבא, שהצריך לחכות בין אכילת בשר לחלב זמן סעודה. כמה זמן צריך לחכות? לשיטתם מספיק שאדם מפנה את הכלים של הסעודה שבה הוא אכל בשר, ומברך ברכה אחרונה, ומיד הוא יכול לערוך שולחן מחדש, ולאכול חלב וגבינה. 

לעומת זאת כאשר אדם מקנח את ידיו משאריות הבשר ומקנח את פיו, מותר לו לאכול בשר ואז חלב אפילו באותה סעודה, ועל כך דיברה הגמרא שמותר לאכול בשר וחלב יחד.             

ב. התוספות (קה ע''א ד''ה לסעודתא) והראבי''ה מפרשים, שכאשר מר עוקבא אמר שצריך לחכות בין סעודה לסעודה, כוונתו שלא צריך לחכות אפילו דקה בין אכילת בשר לחלב. לשיטתם מספיק שאדם מפנה את הכלים של הסעודה שבה הוא אכל בשר, מברך ברכה אחרונה, ומיד הוא יכול לערוך שולחן מחדש ולאכול חלב וגבינה, וכמו שיטת רבינו תם.

כיצד הם מיישבים את הגמרא שסוברת שמותר לאכול בשר וגבינה ביחד? הם דוחקים בדברי הגמרא וכותבים, שאין כוונתה להתיר ממש אכילת בשר וחלב ביחד, אלא שמותר לאכול גבינה ומיד אחר כך בשר (בניגוד לבשר ואז גבינה, שצריך לאכול בשתי סעודות נפרדות).

ג. הרי''ף והרמב''ם (מאכלות אסורות ט, כח) מפרשים, שכאשר מר עוקבא אמר שצריך לחכות בין סעודה לסעודה, כוונתו שצריך לחכות כשש שעות בין אכילת בשר לחלב, כי זה הזמן שבין סעודה לסעודה.

כיצד הם מיישבים את הגמרא שפוסקת שמותר לאכול בשר וגבינה ביחד? הם סוברים שאין כוונת הגמרא להתיר ממש אכילת בשר וחלב ביחד, אלא שמותר לאכול גבינה ומיד אחר כך בשר, וכמו שחילקו התוספות לעיל.

ד. הרמב''ן (קד ע''ב ד''ה עוף) והר''ן (לז ע''א בדה''ר) מחלקים בין אכילת בשר בחלב, לבין אכילת עוף בחלב. כאשר מר עוקבא אומר, שצריך לחכות בין אכילת בשר לחלב שיעור אכילת סעודה , מדובר על אכילת בשר בהמה שהוא מהתורה, לכן החמירו בו. כאשר אדם אוכל בשר עוף, שאסור לאכול אותו רק מדרבנן, התירו לאכול אותו אפילו ביחד עם חלב. 

להלכה

כיצד נפסק להלכה?

השולחן ערוך (יו''ד פט, א) פסק כדעת הרמב''ם, שצריך לחכות שש שעות בין בשר חלב. הרמ''א בעיקרון פסק כדעת התוספות, שמספיק לפנות את הכלים של הסעודה, ומיד אפשר לאכול חלב. הוא הוסיף, שבמקומו נוהגים להחמיר ולשמור שעה בין בשר לחלב, ושטוב לשמור שש שעות בין בשר לחלב:

''אכל בשר, אפילו של חיה ועוף, לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות. ואפילו אם שהה כשיעור, אם יש בשר בין השינים, צריך להסירו. והלועס לתינוק, צריך להמתין. הגה: ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות, רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון, מותר על ידי קנוח והדחה (תוס' וראבי"ה). והמנהג הפשוט במדינות אלו, להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת, ואוכלין אחר כך גבינה. מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר (ע"פ הארוך והגהות ש"ד), דאז הוי כסעודה אחרת, דמותר לאכול לדברי המקילין. אבל בלא ברכת המזון, לא מהני המתנת שעה... ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה, וכן נכון לעשות.''

מנהג נוסף שמביא הדרכי תשובה (ס''ק א) בשם הספר מזמור לדוד, הוא לחכות שלוש שעות בין אכילת בשר לחלב. מה הסברא למנהג זה? אפשר אולי לומר, שמכיוון שבחורף הזמן בין ארוחת הבוקר לצהריים קצר (שלוש שעות), לכן המרחק בין סעודה לסעודה הוא שלוש שעות, ומשום כך הם נהגו לשמור רק שלוש שעות (עיין הערה[1]).

למעשה, כל אחד שינהג כמו שנהגו אבותיו, אלא אם כן הוא מחמיר על עצמו לשמור יותר משנהגו אבותיו, כמו שהביא הש''ך (ח) בשם המהרש''ל, שראוי לכל מי שיש בו ריח של תורה, להחמיר ולאכול חלב רק אחרי שש שעות מאכילת בשר, ובלשון הט''ז: ''בבני תורה ראוי למחות ולגעור בהם שלא יקילו פחות משש שעות''[2].

ספק עבר הזמן

מה דינו של אדם המסתפק האם עברו מספר השעות שהוא מחכה בין בשר לחלב? בספר יד יהודה (ס''ק א) נקט, שמכיוון שמדובר בדבר שיש לו מתירים (כלומר שיהיה מצב שבו שיהיה מותר לו לאכול חלב בלי פקפוק, ולא רק מספק), אסור לאדם המסתפק לאכול חלב, אלא עליו לחכות שיעבור הזמן בוודאות.

אמנם דחו את דבריו על פי דברי הצל''ח, שכתב שלא שייך לומר דבר שיש לו מתירים כאשר אפשר ליהנות פעמיים, דהיינו שמי שאכל בשר יכול לאכול חלב גם עכשיו וגם אחרי שיהיה מותר לו בוודאות, ובמקרה כזה לא שייך לומר דבר שיש לו מתירים, וכן הביא הדרכי תשובה (ס''ק ה) בשם השואל ומשיב. בכל אופן הלכה למעשה, אדם שמסתפק האם עברו השעות שהוא אמור לחכות, יכול מעיקר הדין לאכול חלב.

בשר וחלב על שולחן אחד

מקרה נוסף שצריך לשים לב אליו שיכול לקרות לעיתים קרובות (בבית, בצבא או בעבודה), שכאשר שני בני אדם המכירים זה את זה אוכלים ביחד, אפילו אם בדרך כלל הם מקפידים שלא לאכול אחד מהשני, אסור לאחד לאכול בשר ולשני לאכול חלב על אותו שולחן, מחשש שמא יאכלו אחד מהשני (שולחן ערוך, ש''ך וט''ז יו''ד פח. שלא כמהרש''ל).

אמנם, במידה והאוכלים שמים היכר ביניהם, למשל שכל אחד אוכל על מפה שונה, או ששמים ביניהם כלי שבדרך כלל לא נמצא על השולחן, להיכר, פסק השולחן ערוך (יו''ד פח, ב) שמותר להם לאכול בשר וחלב על אותו שולחן, כי בכהאי גוונא אין חשש שיאכלו אחד מהשני. כמו כן, במידה ומדובר בשני בני אדם שאינם מכירים אחד את השני, מותר להם לאכול על שולחן אחד בשר וגבינה, והם אפילו לא צריכים לשים היכר ביניהם.  

חלב בבשר

האם אדם שאכל גבינה צריך לחכות ולא לאכול מיד בשר? הגמרא בחולין (קד ע''ב) כותבת שמותר לאכול בשר מיד אחרי גבינה, אך היא מציבה מספר תנאים כדי למנוע מצב שבו יש ערבוב בשר וחלב, אותם מביא השולחן ערוך (יו''ד פט, ב):

(1) שיעיין ידיו שלא יהא שום דבר מהגבינה נדבק בהם. ואם היה בלילה, שאינו יכול לעיין אותם היטב, צריך לרחצם.

(2) וצריך לקנח פיו ולהדיחו. והקינוח הוא שילעוס פת ויקנח בו פיו יפה, וכן בכל דבר שירצה, חוץ קמח, ותמרי וירקא, לפי שהם נדבקים בחניכים ואין מקנחים יפה. ואחר כך ידיח פיו במים או ביין.

במה דברים אמורים, בבשר בהמה וחיה. אבל אם בא לאכול בשר עוף, אחר גבינה, אינו צריך לא קינוח ולא נטילה.''

הרמ''א הוסיף על דברי השולחן ערוך על פי דברי המהר''ם והזוהר, וכתב שבמידה ואדם אוכל גבינה קשה, כדאי להחמיר ולחכות שש שעות. אחרי כמה זמן גבינה נחשבת קשה? הש''ך כותב שמדובר בגבינה בת שישה חודשים.

לספרדים בוודאי אין מקום להחמיר בכך, אמנם כפי שכותב הרמ''א בעצמו, גם לאשכנזים יש מקום להקל, והמהרש''ל כתב שאסור להחמיר בדבר זה, ומי שמחמיר בדבר זה, נחשב כמו מין[3]. ר' שלמה זלמן אויערבך נקט שדין זה כלל לא קיים היום.

 

שבת שלום! סיימת לקרוא? קח לקרוא בשולחן שבת או בבקשה תעביר הלאה כדי שעוד אנשים ייקראו[4]...



[1] יש נוהגים לשמור חמש שעות וקצת. מנהג זה נובע מדברי הרמב''ם, שכתב שצריך לשמור כשש שעות, משמע שלא מדובר בשש שעות שלימות. אמנם מרן בעל השולחן ערוך כתב בהלכותיו שש שעות, ולא כשש שעות כרמב''ם, מכל מקום מי שעושה כך יש לו על מי לסמוך.

[2] האם אדם שאוכל כדור ויטמינים שיש בו חתיכות בשר, צריך לחכות שש שעות? בפשטות זה תלוי בטעם שצריך להמתין בין בשר לחלב: רש''י סבר, שצריך לחכות בין אכילת בשר לחלב, משום שנשאר שומן על השיניים. הרמב''ם חלק, וסבר שהטעם הוא, שנשאר בשר בין השיניים. לפי שני הטעמים הללו, אדם שאכל ויטמינים, לא צריך לחכות שש שעות, וכך פסק האגרות משה (יו''ד ב, כו).

[3] אחרי שתיית חלב, אכילת גבינה רכה או צהובה, מותר בוודאי לאכול בשר (על פי התנאים שהובאו לעיל בשולחן ערוך). יש שנהגו אחרי כל אכילת חלב לחכות כשעה על פי דברי הזוהר, מי שעושה כך תבוא עליו ברכה, אבל מעיקר הדין אפשר לאכול מיד.

[4] מצאת טעות? נקודה לא ברורה? רוצה לקבל את הדף כל שבוע למייל? מוזמן לפנות: tora2338@gmail.com

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע