משנה תורה-כתב העתיד להשתנות

נכתב על ידי יניב ב-9/8/2018

"והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים. והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלקיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם. לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל" (דברים יז,יח-כ). 'משנה . אין לי אלא משנה תורה, שאר דברי תורה מנין? תלמוד לומר "לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת”. אם כן למה נאמר "משנה תורה"? משום שעתידה להשתנות. אחרים אומרים: אין קורין ביום הקהל, אלא משנה תורה בלבד' (ספרי). גם בגמ' לומדים שהכתב עתיד להשתנות: 'תניא, רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל אילמלא (לא) קדמו משה. במשה הוא אומר (שמות יט,ג) "ומשה עלה אל האלקים", בעזרא הוא אומר (עזרא ז, ו) "הוא עזרא עלה מבבל", מה עלייה האמור כאן תורה אף עלייה האמור להלן תורה. במשה הוא אומר (דברים ד,יד) "ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים", בעזרא הוא אומר (עזרא ז,י) "כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' (אלקיו) ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט". ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו נשתנה על ידו הכתב, שנאמר (עזרא ד, ז) "וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית" וכתיב (דניאל ה, ח) "לא כהלין כתבא למיקרא ופשרא להודעא למלכא", וכתיב (דברים יז, יח) "וכתב את משנה התורה הזאת" כתב הראוי להשתנות' (סנהדרין כא,ב-כב,א). (ראה ב'תורת השבת והמועד' מאמר של מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א על 'הכתב בו נתנה תורה'). אלא שמדוע זה הובא בהקשר לספר שהמלך כותב? המלבי"ם (ב'התורה והמצוה') מסביר: 'ובספרי אמר, משום שעתידה להשתנות. ודעה זו מובא בגמ' שם, שבימי עזרא נשתנה הכתב מעברי לאשורית. ויש לפרש, שכתב עברי הם אותיות גדולות, והמלך היה כותב ס"ת קטנה, שנושא עמו, כמ"ש בגמ' שם. וצוה שיכתוב בכתב שישתנה לעתיד, דהיינו בכתב אשורית, שיכול לכתוב בה אותיות קטנות'. אולם זה הסבר מוזר, שהרי מה ההבדל בין הכתב העברי הקדום לכתב האשורי בגודל, זה הבדל בסימון אין הבדל בגודל בניהם? אלא אם כבר אז להיפך, באשורי יש תגים שמגדיל את הכתב, כך שאולי בא לומר שאת הס"ת כותב קטן, אבל בעתיד לא יוכל לכתוב כ"ך קטן כיון שישתנה לאשורי- אולם זה דוחק. אולי זה רמז שהכתב ישתנה בהקשר למלך, שזהו שלא ידעו לתרגם למלך (בדניאל). או שעזרא היה במעמד מיוחד של שלטון, ולכן כעין מלך שראוי אצלו להשתנות הכתב בגללו, כיון ששינוי הכתב קשור לכל בנ"י, לכן יש בו כעין מעמד מלכות של קשר לכל בנ"י. עוד נראה שהכתב האשורי הוא במעמד גבוה יותר (ראה בדברי הגרש”ג זצוק"ל זיע”א), ולכן נרמז על שינוי בהקשר למלך, לסמל מעמד גבוה יותר. עוד נראה, שע"פ הפשט הכוונה במשנה תורה: '"את משנה התורה" - שתי ספרי תורות, אחת שהיא מונחת בבית גנזיו, ואחת שנכנסת ויוצאת עמו. ואונקלוס תרגם פתשגן, פתר משנה ל' שנון ודבור' (רש"י). לכן בזה נרמז על שינוי הכתב (אע"פ שבגמ' דעה זו מובאת כחולקת על הדעה של שינוי הכתב, בכ"ז נראה שלכו"ע יש מצוה למלך לכתוב שני ס”ת, אלא שחלקו האם הלשון "משנה" מלשון שניות, כעין טפל, שזהו שהס"ת קטן על זרועו [שאז גם לומד “שויתי ה' לנגדי תמיד” שתמיד עליו, שלא כס”ת רגיל שבשל גודלו לא כל הזמן יכול להיות צמוד אליו], או שזה רמז לשינוי לעתיד לבא), כיון שכמו שלמלך יש שני ס"ת כך כביכול לה'-המלך, יש שני ס"ת שזהו ס"ת בכתב עברי וס"ת בכתב אשורי, ששניהם ס"ת לפני ה'. עוד נראה ע"פ מה שתרגם אונקלוס (כמו שמסביר רש"י) שזה מלשון שינון ודיבור, שתפקיד הס"ת לשנן את דבר ה' כדי לידבק בתורה. נראה שזה דבר שקיים במיוחד בספר דברים שיש בו עניין של מוסר (כמו שמובא בשם היהודי הקדוש שאמר לתלמידיו שילמדו תמיד בספר דברים כיון שזה ספר המוסר הכי טוב, וגם על עצמו אמר שלומד בו כל יום כיון שהוא ספר מוסר הכי משובח) לכן ספר דברים נקרא "משנה תורה" שלשון משנה מרמז על שינון במיוחד בו, ולכן למלך יש צורך ללמוד תדיר מהס"ת, ובמיוחד מספר דברים (ואף כשמראה את מלכותו בהקשר לתורה- בהקהל, הוא קורא מספר דברים, להראות חיבור במיוחד לספר זה, וגם לזרז את העם לתשובה ע"י ספר המוסר) [זהו "ליראה את ה' אלקיו”]. לכן כאן נרמז על הכתב שמשתנה, כיון שהכתב קשור לדרגה הרוחנית, כעין שיטת רבי: 'תניא, רבי אומר: בתחלה בכתב זה ניתנה תורה לישראל, כיון שחטאו נהפך להן לרועץ, כיון שחזרו בהן החזירו להם, שנאמר (זכריה ט, יב) "שובו לביצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך"' (סנהדרין שם). לכן בהקשר לרמז לחיבור של המלך (והעם בעקבותיו) למוסר ותשובה בספר דברים, נרמז על שינוי הכתב.


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע