פרשת השבוע - וילך

נכתב על ידי אלון, 12/9/2018

 "חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ" (דברים לא, ו)

 

רש"י מפרש: "לֹא יַרְפְּךָ" – 'לא יתן לך רפיון להיות נעזב ממנו'.

לעיתים במהלך חייו באים לאדם קשיים המוציאים אותו משיגרת חייו ומעמידים את האדם בהתמודדות עם הניסיון. רש"י מגלה לנו, שהקב"ה לא ייתן לאדם רפיון ליפול בניסיון.

בברכת "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" שבתפילת שחרית, אנו משבחים את הקב"ה שהוא "בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם", דהיינו שהקב"ה מקיים את מה שהוא גוזר.

גדולי החסידות ובעלי המוסר, על דרך הדרש, מצאו במילים אלו "בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם" - מסר של עידוד וחיזוק לכל אדם בכל מצב בימי חייו: הקב"ה גּוֹזֵר על האדם מה יקרה לו, ויחד עם זאת גם מְקַיֵּם אותו ומחזק אותו שיוכל לעמוד במשימה.

נאמר בתהלים (קמז, טז): "הַנֹּותֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר", ביארו המפרשים:

הקב"ה  נותן שֶׁלֶג רק כמידת הצָּמֶר שיש באותו מקום כדי שיוכלו בני האדם להתכסות בו ולהתחמם מפני השלג.

כמו כן הקב"ה מביא כְּפוֹר רק כמידת האֵפֶר שיש באותו מקום כדי שיוכלו לחמם בו את התנור ולהתחמם.

נמצא - כאשר הקב"ה מטיל על האדם משימה, הוא מעניק לו בו בזמן גם את היכולות ואת האפשרויות לעמוד בה.

אך מי הוא זה הזוכה לכוחות אלא על ידי הקב"ה? הרב אליהו דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו חלק ג) כתב:

בברכות השחר אנו אומרים "הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ" – דווקא לעייף! דהיינו, אדם שמשתדל ומשתמש בכוחותיו עד עייפות, הוא הזוכה לכוחות מחודשים וגדולים יותר מהקב"ה. אבל אדם הנח על משמרתו ואינו משתדל, לא יזכה לתוספת מחודשת זו של כוחות מהקב"ה.

בדיוק בדומה לשרירי האדם – אדם המתעמל בכל יום מפתח את כוחותיו ומוסיף כוח, ולעומת זאת אדם שלא מתעמל ונח באופן קבוע בסופו של דבר יתנוון.

 

מתוך: "ותן חלקנו"

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע