מעלת הנבואה בא"י ובחו"ל

נכתב על ידי יניב, 13/11/2018

 

"וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו” (בראשית יב,ז). '"ויבן שם מזבח" - על בשורת הזרע ועל בשורת א"י' (רש"י). '"וטעם לה' הנראה אליו" - כי הודה לשם הנכבד וזבח לו זבח תודה על שנראה אליו, כי עד הנה לא נראה אליו השם ולא נתודע אליו במראה ולא במחזה. אבל נאמר לו "לך לך מארצך" בחלום הלילה או ברוח הקדש' (רמב"ן). רש"י מסביר שהמזבח הוא בשל בשורת הזרע וא"י, ולא מתייחס למילה "הנראה אליו" (אלא כנראה לומד, שזה מדגיש שבנה מזבח על מה שנאמר לו כש”וירא ה'” אליו – שאז בשרו על הזרע והארץ), ואילו הרמב"ן כן מתייחס ומפרש על פיו, שזה עכשיו היה נבואה משובחת יותר. בב"ר משמע כרש"י: '"וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך וגו' [ויבן שם מזבח]" לא בנה מזבח אלא על בשורת א"י' (ב”ר לט,טו). אלא שרש”י הוסיף גם את בשורת הזרע. נראה שכל הדעות משלימות זו את זו, שכיון שאברהם עבר בארץ, אז התחבר לארץ, ובקשר זה קישר את א”י עם בנ”י, ולכן מיד נאמר לו בשורת א”י והזרע, לכן נאמר בפס': “ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ. וירא ה'” וגו', שזה המשך של זה. ומכח קשר של בנ”י וא”י, זוכים לנבואה גדולה יותר, ולכן גם זכה שה' נגלה אליו בנבואה גדולה יותר. מעין הנאמר על הנביאים שיש הבדל בין המתנבאים בא”י לחו”ל: 'אמר רבא: כל שראה יחזקאל ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה? לבן כפר שראה את המלך. ולמה ישעיה דומה? לבן כרך שראה את המלך' (חגיגה יג,ב). ישעיהו חי בא"י ולכן הוא בכרך של המלך "ארץ אשר ה' אלקיך דרש אתה תמיד" (דברים יא,יב), שלא כיחזקאל שחי בחו"ל. כך גם אברהם נבואתו בחו"ל היתה שונה מהנבואה בא"י, כיון שיש מעלה גדולה בחיבור לא"י, לכן מדגיש המדרש את א"י, שהוא המקור לנבואה הגדולה שאברהם ראה (וגם הוא המקור לזרע: '"לך לך" – להנאתך ולטובתך ושם אעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים'. רש"י בראשית יב,א). נבואה חלה בבנ"י בא"י בדרגה גדולה בהרבה מחו"ל, כיון שהנבואה מקור כוחה הוא א"י: 'כֹּל מִי שֶׁהִתְנַבֵּא אָמְנָם הִתְנַבֵּא בָּהּ אוֹ בַּעֲבוּרָהּ' (הכוזרי ב,יד). כיון שהוא מקור הקדושה בעולם, לכן במקדש שהוא השיא היה קשר גדול לנבואה: 'א"ר יהושע בן לוי: למה נקרא שמה בית שואבה? שמשם שואבים רוח הקודש, על שם (ישעיהו יב,ג) "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה"' (יר' סוכה ה,א). אלא שאם כך קשה איך זה שדווקא במצרים יעקב זכה להגיע לדרגת נבואה גדולה כמשה (התחלת הזוהר על "ויחי”)? נראה שאמנם הגיע לדרגת נבואה כ"ך גדולה, אבל גם זה היה קשור לא"י, שכיון שירדו למצרים (שהנבואה בדרגה הזו היא מזמן ירידתם למצרים) היה צריך להגיע למעלה גדולה כדי לחבר את בנ"י לקדושה שלא יטמאו לגמרי במצרים – כדי להכינם לגלות מצרים (שכמעט שקעו בה לגמרי בטומאה), כדי שיוכלו לצאת אח"כ חזרה לא"י (ולא ישקעו לגמרי במצרים), ויוכלו להיכנס אח"כ לא"י בשלמות. מעין משה שהיה בדרגה כ"ך גדולה, והוא הוציא את בנ"י ממצרים כדי להכניסם לארץ (אלא שחטאו ולכן לא נכנסו מיד, ואף משה חטא ולכן לא נכנס). לכן קיבל נבואה כ"ך גדולה, אבל אילו היה אח"כ בא"י נראה שהיה מקבל נבואה יותר גדולה אף מזו. נראה שאמנם היה בנבואה כמשה, באספקלריא המאירה, אבל עדיין יש דברים שיש בהם חוסר בנבואתו בחו"ל, שלכן לא הצליח להתנבא ולומר לבניו את הקץ: 'דאמר רשב"ל: (בראשית מט, א) "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם", ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו? אמרו לו בניו: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' (פסחים נו,א). הרי שיש כעין חסרון, שזה מתגלה בנבואתו שהסתלקה ולא יכל לומר לבניו. וכן הובא בב"ר: '"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה? אלא כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים על ישראל. דבר אחר, למה הוא סתומה? מפני שבקש יעקב אבינו לגלות את הקץ ונסתם ממנו. ד"א, למה היא סתומה? מפני שסתם ממנו כל צרות שבעולם' (ב"ר צו,א). הרי שבאותה פרשה של גדלות נבואתו, יש גם כעין חסרון, שלא רואה צרות באות (ולא מגן מהם – שלכן נרמז על התחלת השעבוד), ולא יכול לגלות את הקץ בנבואתו (שגדלות הנבואה זה שגם אומר לאחרים ולא שהוא נביא רק לעצמו, אלא גם מקשר את הנבואה שלו לאחרים). כך שנראה שאמנם התנבא באספקלריא המאירה, אבל נרמז שיש בנבואה זו גם כעין חסרון כיון שהיה בחו"ל. אבל אילו היה בא"י היה מתעלה יותר – ומתנבא אף יותר מנבואה זו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה