רבקה, "בַּת בְּתוּאֵל ... בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר" (בראשית כד כד) היתה עלמה מיוחסת. היא הסכימה ללכת ולפגוש את יצחק בן אברהם, ולהתחתן איתו במידה והוא ימצא חן בעיניה.
עבד אברהם
העניק לה מתנות רבות והרכיב אותה ואת נערותיה על גמלים בשובם לבאר שבע שבכנען.
סביר שהם נעו במדבר ימים רבים ורבקה התלכלכה באבק המדבר וזעה.
השיירה העלתה
ענן אבק, שעלה מרגלי הגמלים ואנשיו של העבד ונראה ממרחק רב. יצחק התרגש לפגוש את
כלתו, ויצא לשדה לצפות בבואם. כאשר הוא ראה את השיירה הוא הלך לקראתם. העבד גם הוא
ירד מהדרך וצעד בשדה לקראתו. רבקה הבינה שלאיש הבא לקראתם יש עניין בה. העבד לא עצר והבריך את הגמלים, אלא המשיך לכיוון
האיש. סביר שהעבד כיבד את אדונו ורצה להקטין את מרחק ההליכה וזמן ההמתנה.
רבקה ידעה
שהעבד לא שלח מלאכים להודיע על בואו (יעקב לעשו), וכאשר היא שמעה שזה אדונה, היא
הבינה שהעבד לא איפשר לה להתארגן ולהתיפות לפני שהיא תופיע לפני חתנה (לבן ישן בהר
גלעד), וגם הבינה שהעבד לא מתכונן לעצור עד שהוא יגיע לאיש. רבקה גלשה מהגמל בלי
לבקש רשות. היא הסתכנה שתשבור רגל בשדה הטרשים או שהגמל ידרוך עליה. לבטח עבד
אברהם נבהל מאוד, ואם יצחק ראה זאת, לבטח גם הוא נבהל.
רבקה
ירדה מהגמל וכסתה את פניה בצעיף:
רבקה
הכריחה את יצחק לבוא לפניה ולהכיר בה כגבירתו. רבקה הסכימה להנשא ליצחק ולתת לו
לבוא אליה ולאהוב אותה רק כאשר הוא העניק לה את אוהל אימו שרה, ואת כל רכושה של
שרה שכלל את פקודת אלוהים לאברהם, "כֹּל
אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (כא
יב). כך העניק יצחק לרבקה את הזכות לפקוד עליו כרצונה.
אילן סנדובסקי
מחבר הספר מגילת
אסתר מגילת ההיפוכים
לרכישה: Megilat Esther -Megilat Hahipuchim (Hebrew Edition