רבקה, "בַּת בְּתוּאֵל ... בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר" (בראשית כד כד) היתה עלמה מיוחסת. היא הסכימה ללכת ולפגוש את יצחק בן אברהם, ולהתחתן איתו במידה והוא ימצא חן בעיניה.

עבד אברהם העניק לה מתנות רבות והרכיב אותה ואת נערותיה על גמלים בשובם לבאר שבע שבכנען. סביר שהם נעו במדבר ימים רבים ורבקה התלכלכה באבק המדבר וזעה.

השיירה העלתה ענן אבק, שעלה מרגלי הגמלים ואנשיו של העבד ונראה ממרחק רב. יצחק התרגש לפגוש את כלתו, ויצא לשדה לצפות בבואם. כאשר הוא ראה את השיירה הוא הלך לקראתם. העבד גם הוא ירד מהדרך וצעד בשדה לקראתו. רבקה הבינה שלאיש הבא לקראתם יש עניין בה. העבד לא עצר והבריך את הגמלים, אלא המשיך לכיוון האיש. סביר שהעבד כיבד את אדונו ורצה להקטין את מרחק ההליכה וזמן ההמתנה.

רבקה ידעה שהעבד לא שלח מלאכים להודיע על בואו (יעקב לעשו), וכאשר היא שמעה שזה אדונה, היא הבינה שהעבד לא איפשר לה להתארגן ולהתיפות לפני שהיא תופיע לפני חתנה (לבן ישן בהר גלעד), וגם הבינה שהעבד לא מתכונן לעצור עד שהוא יגיע לאיש. רבקה גלשה מהגמל בלי לבקש רשות. היא הסתכנה שתשבור רגל בשדה הטרשים או שהגמל ידרוך עליה. לבטח עבד אברהם נבהל מאוד, ואם יצחק ראה זאת, לבטח גם הוא נבהל.

רבקה ירדה מהגמל וכסתה את פניה בצעיף:

1. היא הבדילה את עצמה מהנערות וסימנה את עצמה – אני ורק אני היא הכלה המיועדת. רבקה לא רצתה שהאיש יתחיל לסרוק את כל הנערות וינסה לנחש מי היא הכלה, ואולי אחת הנערות תמצא חן בעיניו יותר והוא יפנה אליה. היא לא יכלה לנפנף בידה כדי לסמן את עצמה.
2. רבקה רצתה לעצור את השיירה ולהכריח את אדונו של העבד לבוא אליה. היא נמנעה מלבקש מהעבד לעצור, ולשמוע את סרובו. היא כפתה עליו ועל יצחק את רצונה.
3. היא שלחה מסר: אני עצמאית ותמיד אעשה החלטות לפי רצוני – אם זה לא מוצא חן בעיניך תגיד כבר עכשו.
4. היא הודיעה שהיא אמיצה ומסוגלת לפעול בצורה לא מבוקרת.
5. היא העניקה כבוד לאיש כאשר ירדה לגובהו, ולא נשארה יושבת מעליו.
6. היא רצתה לראות אותו מקרוב, ולבחון את תגובתו למראה גופה.
7. היא כסתה את פניה וכאילו אמרה לו – אני לא שלך, ואתה לא יכול לבחון את פני. אני אחליט אם אהיה אשתך או שעבד אברהם ישיב אותי למשפחתי.
8. האיש לא ראה את פניה ולכן לא היה יכול להביע רגשות שאולי היו פוגעות ביחסים, הן היא היתה מלוכלכת מזעה ואבק ולא התאימה להופעה לפני חתנה.
9. האיש לא ראה את תגובתה הראשונה למראהו.
10. היא לא הביאה את נדוניתה כסימן שהיא עוד לא החליטה, ושסביר שהוא לא יקבל ממנה מתנות או רכוש – כל שהוא יקבל זה את אשתו שאלוהים בחר לו. אם זה לא מוצא חן בעיניו שיגיד כבר עכשו.

רבקה הכריחה את יצחק לבוא לפניה ולהכיר בה כגבירתו. רבקה הסכימה להנשא ליצחק ולתת לו לבוא אליה ולאהוב אותה רק כאשר הוא העניק לה את אוהל אימו שרה, ואת כל רכושה של שרה שכלל את פקודת אלוהים לאברהם, "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (כא יב). כך העניק יצחק לרבקה את הזכות לפקוד עליו כרצונה.

אילן סנדובסקי
מחבר הספר  מגילת אסתר   מגילת ההיפוכים  
לרכישה: Megilat Esther -Megilat Hahipuchim (Hebrew Edition