רמז לאסתר מהתורה, ובמה חטאו

נכתב על ידי יניב, 2/3/2019

 

'אסתר מן התורה מנין? (דברים לא, יח) "ואנכי הסתר אסתיר"' (חולין קלט,ב). 'למעשה אסתר – הסתר אסתיר, בימי אסתר יהיה הסתר פנים ומצאוהו צרות רבות ורעות' (רש"י). ע"פ רש"י באו בגמ' לומר שבפס' נרמז שיהיה הסתר פנים גדול בפורים. המהר"ל מסביר שכאן נרמז על שני הסתרות פנים, שלא היו בארץ, וגם צרת המן: 'אסתר מן התורה מניין כו'. ביאור דבר זה, כי הכתוב שאמר "ואנכי הסתר אסתיר" הלשון על צרה הגדולה, כי היו ישראל בגלות קודם, ואח"כ הגיע צרה על צרה, הוא המן. וזהו "ואנכי הסתר אסתיר", דהיינו הסתר בתוך הסתר. ולכך בכל המגילה לא תמצא הזכרת השם בפי', כי לא נגלה הש"י בגאולה הזאת, כי אף אחר הגאולה היו בגלות, ואיך יהיה השם נזכר במגילה, לכך נקראת אסתר כי על ידה היתה הגאולה שהוא בהסתר פנים. ודבר זה בודאי מעלה יתירה שאף שהיו ישראל בהסתר פנים, גאלם השם יתברך על ידי אסתר' (חידושי אגדות למהר"ל, על חולין שם). אולי אפשר שהכפילות בפס' בא לרמז על חטאם, שפורים התגלגל בעקבות שני חטאים, שעבדו ע”ז אצל נבוכדנצר, ושנהנו מסעודתו של אחשוורוש: 'שאלו תלמידיו את רשב"י: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם: אמרו אתם. אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. - אם כן שבשושן יהרגו, שבכל העולם כולו אל יהרגו? אמרו לו: אמור אתה. אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם. אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר? אמר להם: הם לא עשו אלא לפנים, אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים, והיינו דכתיב (איכה ג, לג) "כי לא ענה מלבו"' (מגילה יב,א). '"הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" וגו', וְאֵין הָעָם הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, כט): "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'” וגו'. אָמַר הָמָן לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: אֱלֹקיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה, הַעֲמֵד לָהֶם זוֹנוֹת, וְעָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה וְגָזַר עֲלֵיהֶם שֶׁיָּבוֹאוּ כֻּלָּם וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיַעֲשׂוּ כִּרְצוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר א, ח): "לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ”. כֵּיוָן שֶׁרָאָה מָרְדֳּכַי כָּךְ עָמַד וְהִכְרִיז עֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: לֹא תֵלְכוּ לֶאֱכֹל בִּסְעוּדָתוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁלֹא הִזְמִין אֶתְכֶם כִּי אִם לְלַמֵּד עֲלֵיכֶם קָטֵיגוֹרְיָא, כְּדֵי שֶׁיְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה עִם מִדַּת הַדִּין לְקַטְרֵג עֲלֵיכֶם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלֹא שָׁמְעוּ לְדִבְרֵי מָרְדֳּכַי וְהָלְכוּ כֻּלָּם לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת הָלְכוּ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְנִשְׁתַּכְּרוּ וְנִתְקַלְקְלוּ. מִיָּד עָמַד שָׂטָן וְהִלְשִׁין עֲלֵיהֶם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד מָתַי תִּדְבַּק בְּאֻמָּה זוֹ, שֶׁהֵם מַפְרִישִׁין לְבָבָם וֶאֱמוּנָתָם מִמְךָ, אִם רְצוֹנְךָ אַבֵּד אֻמָּה זוֹ מִן הָעוֹלָם, כִּי אֵינָם בָּאִים בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ' וכו' (אסת"ר ז,יג). ממילא נענשו על שני חטאים. אמנם בגמ' משמע שרשב"י דחה את הסבר תלמידיו, אולם אפשר שלא סתר אותם לגמרי, אלא רק הוסיף שעיקר הדין הוא על הע"ז, ולכן זה חל על כל העולם, אולם המשתה גם קשור, כיון שאז עלתה מידת הדין. נראה ע"פ המדרש שבמשתה חטאו בזנות, ולכן זה מזכיר את הע"ז שהיא קשורה לזנות: 'אמר רב יהודה אמר רב: יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש, ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות בפרהסיא' (סנהדרין סג,ב). ממילא כשחטאו בזנות זה הזכיר את הע"ז שעשו. לכן כיון שחטאו בשני חטאים שגלגלו את צרת פורים, לכן גם ההסתר פנים נאמר בצורה דומה, שכביכול ה' הסתיר את פניו פעמיים, כיון שחטאו בשני דברים. שבחטא גורמים לריחוק מגילוי ה' (מסתירים את גילוי ה'), שזהו הסתר פני ה' בעולם. לכן העונש שבא בעקבות החטא, גם הוא התגלה בלשון כפולה, כנגד שגרמו להסתר פני ה' כפול (ע"י שני חטאיהם). ובכלל כל צרה באה בעקבות החטאים: 'אין ערוד ממית אלא החטא ממית' (ברכות לג,א), שה' מסתיר פניו וממילא באה צרה לעולם, ולכן כאן חטאו בשני דברים, ולכן העונש בא בעקבות הסתר כפול. לכן גם בפס' שמרמז על מקרה אסתר נאמר בקשר לע"ז: “ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים" (דברים לא,יח). כי עיקר העונש היה על ע"ז. אולם בפס' נאמר גם "על כל הרעה אשר עשה", אולי זה מרמז גם על הזנות, שהיא הרעה הנוספת שקשורה בע"ז. אולי לכן גם קודם נאמר "וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ" (שם,טז), שאולי בכוונה בתורה נאמר כאן לשון זנות בקשר לע"ז, לרמז על הקשר לחטא זנות יחד עם הע"ז.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה