מהות משה (נולד ונפטר ב-ז אדר)

נכתב על ידי יניב, 12/3/2019

'משה מן התורה מנין? (בראשית ו, ג) "בשגם הוא בשר"' (חולין קלט,ב). 'בשגם הוא – בשגם בגימטריא כמו משה. וכתיב שם "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" וכך היו ימי חיי משה, כלומר: עתיד לבא בשגם משה מן הנולדים וכן ימיו' (רש"י). חז"ל דרשו שמשה נרמז בפס' “בשגם" אולם מה באו לומר בזה? מסביר המהרש"א: '… והוא מבואר כשדור המבול לא היו מאמינים בהשגחה פרטית, שאמרו מה שדי כי נעבדנו, כדאמרי' פ' חלק. ונפרע מהם במדה, כי לפי הטבע ראוי שיהיה העולם מים במים, אבל היתה השגחה אלקית, שנא' "יקוו המים ותראה היבשה”, לצורך בן אדם, וע"כ הביא עליהם מי המבול כפי הטבע. ולפי שע"י משה רבינו נתפרסם זאת השגחה, שבני ישראל הלכו ביבשה תוך הים והמצריים נטבעו שם, ע"כ הזכיר שם משה כאן'. אולי אפשר שבאו לרמז בגמ' על קשר של משה עם המתגלה בפורים, שלכן זה נאמר בהקשר אליהם: 'משה מן התורה מנין? (בראשית ו, ג) "בשגם הוא בשר". המן מן התורה מנין? (בראשית ג, יא) "המן העץ". אסתר מן התורה מנין? (דברים לא, יח) "ואנכי הסתר אסתיר". מרדכי מן התורה מנין? דכתיב (שמות ל, כג) "מר דרור", ומתרגמינן מירא דכיא'. כך שיש את המן שהוא קשור לחטא (עץ הדעת), והוא המביא רעה לעולם, כמתגלה אצל אסתר שה' מסתיר פניו. ונעשה נס פורים בזכות מרדכי, שהוא קשור לקידוש העולם, שלכן הוא נרמז בשמן המשחה, בו מושחים ומקדשים את המשכן, כליו ובני אהרן (שמות ל). כך שיוצא שבמרדכי מרומז תיקון העולם, ומתקן את החטא ומבטל את הצרות מהעולם. ממילא נראה שגם משה שנאמר כאן קשור לעניין הזה, שמביא תיקון לעולם ע"י קבלת התורה, שזה ההקשר בין זמן משה וזמן פורים: '(שמות יט, יז) "ויתיצבו בתחתית ההר" א"ר אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם. א"ר אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב (אסתר ט, כז) "קימו וקבלו היהודים" קיימו מה שקיבלו כבר' (שבת פח,א). כך שבפורים השלימו את מתן תורה שבסיני. נראה שכך גם קשור משה עם דור המבול, שהוא משלים את מעשיהם. בדור המבול העולם כמעט נחרב, והשינוי מלפני המבול לאחריו, שלכן ה' אמר שלא יוסיף להביא עוד מבול לעולם, זה שבירידה מהתיבה היה כעין מתן תורה קטן, שאז קיבלו את שבע מצוות בן נח (ראה ב'תורת המקרא' “נח", למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, שמחדש זאת ע"פ הקבלה). ממילא מובן שמשה הוא כמשלים את המעמד ההוא, שבאותו מעמד נעשה חיבור כדי שלא יחרב העולם עד מתן תורה, שאז יקבלו את התורה, ולכן העולם יתקיים: 'אמר חזקיה: מאי דכתיב (תהלים עו, ט) "משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה"? אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה? אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה. ולמה יראה? כדריש לקיש. דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית א, לא) "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" ה' יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו' (שבת שם). שכך נראה גם שבדומה עד קבלת שבע מצוות בן נח בירידה מהתיבה לא היה גילוי של כח כזה, ולכן בא תוהו ובוהו קטן (כששקעו בחטאים ועלתה מידת הדין על העולם). בכ"א יוצא שמשה הוא שהשלים את מתן התורה שכעין החל בקטנה בדור המבול. לכן משה נרמז כבר שם, לומר שהוא העיקר, שכהמשך מכוחו ניתנה הזכות להחזקת העולם עד קבלת התורה ממש ע"י בנ"י. זהו שה' אמר "לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה" שה' חיכה עם המכה (המבול) 120 שנה (רש"י). שנראה שבזה רמז למשה, לומר שבזכותו נשאר העולם, ולכן בהתחלה התעכב המבול מלבא כזמן כנגד חיי משה, ולבסוף כשבא המבול ה' זכר את משה שיביא את התורה, ולכן לא החריב את העולם כולו, אלא הציל את נח שבירידה יעשה קבלת תורה קטנה כעין קשר למתן תורה השלם שאצל משה. לכן נרמז בפס' על חיי משה (120) בהקשר לעיכוב המכה, וכן המילה "בשגם" קשורה במשפט "בשגם הוא בשר" – 'כלומר בשביל שגם זאת בו, שהוא בשר, ואעפ"כ אינו נכנע לפני' (רש"י), שכאן זה לשלילה, אבל לאחר המבול נאמר "לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו" (בראשית ח,כא) כך שהיותו בשר ודם בעל יצרים קשור לכך שלא ילקה, שזה קשור בקבלת שבע מצוות בן נח שמקשרות לקדושה, ולכן אז נעשתה הטענה שהאדם הוא בעל יצרים מטבעו, לסיבה לרחם ולא להכות (כמו שהסביר מרן הגרש"ג זצוק"ל זיע"א), כך שגם "בשגם" כעין רומז על קשר למשה שיעשה לאחר המבול. לכן משה נרמז בפס' הזה, שבאים להדגיש את מהותו בעולם, שבא לעולם כדי לתקן ולקדש את העולם, וזה משפיע לכל הדורות. אולי נרמז שמו בגמטריה (ולא במילה מפורשת כמו השאר), כדי לרמז שהוא בגימטריה 345, וממילא יחד עם הלוחות שהוריד שכעין יש בהם קשר לעשרים (פעמיים עשרת הדברות [שכל פעם שקיבלו את הלוחות היו כעין קשורים לדרגה שונה (ראה 'תורת המקרא' “יתרו” למרן שר התורה הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א)]) יוצא 365, שזה כנגד ימי השנה ואיסורי ל"ת: 'שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה' (מכות כג,ב), שבא לתקן את העולם מהרעה שיש בו. אולי לכן משה נולד ונפטר בז' אדר (מגילה יג,ב), שהוא החודש ה12 כך שרומז על 12 שבטי בנ"י שאנו באים לתקן את העולם ע”י התורה, והוא שלוחנו לקבלת התורה, ולכן גם שקול כנגד כלל בנ"י ('"משה ובני ישראל" משה שקול כנגד כל ישראל, וישראל שקולין כמשה בשעה שאמרו שירה'. מכילתא מסכתא דשירה פרשה א [שמות טו,א]). לכן במספר החודשים שמרמזים על קידוש העולם (שבנ"י מקדשים את החודש) נרמז 12 כנגד כלל בנ"י. והיום בחודש הוא ז', כנגד יום שבת שהוא זמן הקדושה של העולם [ושבת כנגד שה' שבת בבריאת העולם, כך שמרמז על קדושה בכל העולם שנברא], וכן התורה נתנה בשבת (שבת פו,ב), וכן השבת היא מעין העוה"ב ('שבת אחד מששים לעולם הבא'. ברכות נז,ב), ולכן ביום ז' מרמז על העולם המתוקן, שזהו מהותו של משה, להביא את התורה ותיקון העולם. לכן נולד ונפטר בו ביום (מעבר לעקרון שכך ראוי שימלאו ימיהם [קידושין לח,א]) כרמז שכל הקשרו בעולם – מתחילה ועד הסוף הוא קשור בזה.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע