פורים וגאולה קמעא קמעא, ותורה

נכתב על ידי יניב, 13/3/2019

 'דלמא: רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא: בי רבי, כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימאה קימאה, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? (מיכה ז) "כי אשב בחושך ה' אור לי”. כך בתחילה (אסתר ב) "ומרדכי יושב בשער המלך", ואחר כך (אסתר ו) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס", ואחר כך (שם) "וישב מרדכי אל שער המלך", ואחר כך (אסתר ח) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות", ואח"כ (שם) "ליהודים היתה אורה ושמחה”' (יר' ברכות א,א). ר"ח מביא את מקרה פורים כראיה על כך שתהליך הגאולה בא בצורה איטית – קמעא קמעא. בפשטות זו דוגמה לגאולה (שנגאלנו מצרת המן), ולכן יש ללמוד ממנה כיצד גאולות באות לעולם. אולם יותר מזה, כיון שלמגילת אסתר יש מעמד מיוחד, שלא תתבטל לעתיד (יר' מגילה א,ה), סימן שהיא קשורה לעתיד, ולכן ניתן ללמוד ממנו על הגאולה העתידית. אולם מדוע מביא ר"ח חמשה פס'? בפשטות זה כמה דוגמאות (ויכל להביא עוד, כמו העברת הטבעת למרדכי). אולם נראה שבא לרמז דווקא על המספר חמש, שלכן הביא דווקא חמש דוגמאות. שזה מרמז על התורה (חמשה חומשים), שהגאולה קשורה בתיקון העולם ע"י חיבור לתורה. לכן כך יהיה לעתיד כשיתוקן העולם, וכך היה גם בפורים שהוא דוגמה קטנה לגאולה השלמה, שלכן קיבלו על עצמם את התורה מרצון בזמן אסתר (שבת פח,א), בשל החיבור לפורים. נראה שזהו שמובא מיד ביר': 'ואתיא דר' חייא כר' יודה דתני בשם ר' יודה עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה... וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה... תני: עץ חיים מהלך חמש מאות שנה' וכו'. (יר' ברכות שם) שבכוונה השתמשו במספרים הקשורים בחמש (בעשרות ומאות) [וגם בהמשך לדעה שהרקיע חמש מאות שנה], כדי לחבר לתורה, שכל המציאות בעולם, הארץ התהום ורקיע, הכל קשור לתורה. וכמובן שכך גם עץ החיים שהוא התורה ("עץ חיים היא למחזיקים בה". משלי ג,יח). נראה שהגאולה באה קמעא קמעא, משום שלוקח זמן שהתורה תספג בעולם כולו, מעין שלקח לתורה ארבעים שנה כדי ליספג בבנ"י במדבר (תנחומא "בשלח" סימן א), ואם כך זה כשאכלו מן וחיו בחיבור לקדושה, ק"ו בעולם הטבעי שזה לוקח זמן. נראה שלמד על רמז לחמשה, כיון שבמגילה מופיע כמה פעמים רמז לחמשה: “ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים" (אסתר ד,ג), יש כאן חמשה דברים: אבל, צום, בכי, ומספד, "שק ואפר" (ששניהם זה אחד, שלובשים אותם יחד לאות צרה). וכן בפס': “אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז" (ח,יא), שיש כאן חמשה: להקהל, ולעמד על נפשם, להשמיד, להרוג, ולאבד. (אמנם ניתן להם גם לקחת את הממון, אבל בנ"י לא עשו זאת: "ובבזה לא שלחו את ידם" [ט,טז]. וגם עיקר הצרה ונס ההצלה היה על נפשם ולא על ממונם). וכן בפס': “ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה" (ח,טו), שמרדכי יצא בחמשה לבושים (תכלת, חור, עטרת זהב, תכריך בוץ וארגמן). נראה שלזה רמזו חז"ל: '(בראשית מה, כב) "לכלם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימן נתן חמש חליפות" אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק, יכשל בו? דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו, נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים? אמר רבי בנימן בר יפת: רמז רמז לו, שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות, שנאמר "ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת" וגו'' (מגילה טז,א-ב). שנראה שרמזו שבנ"י ירדו למצרים בגלל כתנת הפסים, והיא ניתנה ליוסף בשל היותו גדול בתורה ("וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים" [בראשית לז,ג]. '"וישראל אהב את יוסף"... רבי נחמיה אמר: שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו' [ב”ר פד,ח]). לכן רמז לבנימין בחמש הכתנות שעתיד לצאת ממנו מרדכי, שהוא קשור לתורה וההצלה תבוא דרכו בשל כך (כמו שיוסף עכשיו מצילם מרעב, שלזה התגלגל למצרים. וכן עכשיו הם לקראת גלות מצרים, ולכן רמז לגלות אחרת – אצל מרדכי, שהוא יצילם, כמו שקרה כשיצא בחמשה מלבושים). וכן בפס': “ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם" (אסתר ח,יז), שיש כאן חמשה דברים שקרו: שמחה, ששון, משתה, ויו"ט, ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם. וכן: “והעיר שושן צהלה ושמחה. ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר" (אסתר ח,טו-טז) שהתגלה אצל האנשים חמשה דברים: צהלה, שמחה, אורה, ששון, ויקר. לכן נראה שראה ר"ח רמז בפורים לחמשה, שזה כנגד חמשה חומשי תורה. וכן חז"ל הביאו עוד רמז על הגאולה העתידית שבאה קמעא קמעא בחלוקה לחמש: 'ד"א, "יששום מדבר וציה”. מפני מה כתיב כן? ללמדך כי בשעה שהקב"ה מגלה שכינתו על ישראל, אינו (נגלה) [מגלה] עליהם כל טובתו כאחת, מפני שאינן יכולין לעמוד באותה טובה, שאם יגלה עליהם טובתו בפעם אחת ימותו כולם... אלא מה הקב"ה עושה להם? מגלה להם קימעא קימעא. בתחילה משיש את ההרים, שנאמר "יששום מדבר וציה”, ואחר כך "ותגל ערבה”, ואחר כך "פרוח תפרח”. ואחר כך "כבוד הלבנון (אליך יבא) [ניתן לה]”, ואחר כך "המה יראו כבוד ה' הדר אלקינו" (ישעיה לה א)' וכו' (תנחומא בובר "דברים" סימן ב), הרי שחילקו לחמשה שלבים. אולי זה מחולק לחמשה כנגד חמשה חומשי התורה, וזה קשור לכך שבנ"י לא יכולים לעמוד לפני גילוי ה' בבת אחת (כמו שמובא בתנחומא בובר), שלכן צריך את כוח התורה שיתקן את העולם, ויספג בנו, שאז דרך התורה אנו מתחברים לגילוי ה' בעולם, ולכן מתעלים להיות קשורים לגילויו מעט כל פעם, עד שנוכל לעמוד בגילוי הגדול שלעתיד לבא. נראה שר"ח הביא חמשה פס' בלימודו לתהליך הגאולה, שבא לרמז על גילוי תורה, ולכן הביא בפס' כעין כנגד חמשת החומשים: ”ומרדכי יושב בשער המלך" כנגד ספר בראשית, כרמז לבריאת העולם, שאדם היה בגן עדן – כעין בשער המלך (ה'). “ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" כנגד ספר שמות, שהמן מוליך את מרדכי זה כרמז לשליחת פרעה את בנ"י מארצו (ואף נתנו להם לבוש: “וישאלו ממצרים … ושמלת” [שמות יב,לה]). “וישב מרדכי אל שער המלך" כנגד ספר ויקרא, שהמשכן הוא להבאת שכינת ה' לעולם, ולכן כעין שער המלך (ה') [וכן זה שיבה לשער המלך, שאחרי שפגמנו במעלת מעמד מתן תורה בסיני, ע"י העגל, בא המשכן לחברנו חזרה לשכינת ה']. “ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" כנגד ספר במדבר, שבנ"י הלכו במדבר (כעין יציאת מרדכי) עם המשכן והענני הכבוד שהם כבודנו, וכעין לפני ה' (שכך כמלפני המלך, וכבודנו מתגלה בקשרנו לה', שזהו כבגדי מלכות). “ליהודים היתה אורה ושמחה" כנגד ספר דברים, שהוא משנה תורה, ולכן מרומז בכך שליהודים היתה אורה שזהו תורה ('אמר רב יהודה: אורה זו תורה, וכן הוא אומר (משלי ו, כג) "כי נר מצוה ותורה אור"'. מגילה טז,ב). כך היה בפורים, וכך גם בגאולתנו, לאט לאט התורה מתחברת ומתגלה בעוד ועוד מבנ"י, עד שכולנו נלך בדרך ה' המתגלה בתורה (ובדברי החכמים) בשלמות ב”ה.

דובר אנגלית? אתר חידוש מתרחב וצריך אותך!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע