עיונים לשוניים - פרשת קדושים: שעטנז

נכתב על ידי איתיאל, 1/5/2019

 "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ" (ויקרא י"ט, י"ט)


המילה "שעטנז" מוזרה, שכל אותיותיה שורשיות, ונמצא שיש כאן מילה בעלת חמישה עיצורי שורש (ראב"ע) - דבר חריג ביותר בעברית.

מכאן הועלו כמה פירושים למילה:

א. במשנה (כלאים ט', ח') פירשו תנאים: 

אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא טָווּי וְאָרוּג,

שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, יא): "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז",
דָּבָר שֶׁהוּא שׁוּעַ טָווּי וְנוּז.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
נָלוֹז וּמַלִּיז הוּא אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָלָיו:

כלומר: דעת ת"ק שהמילה היא חיבור של שלוש מילים: שוע (סרוק), טווי (נמלל יחד) ונוז (קשור / תפור). וכך פסקו להלכה (אמנם נחלקו הפוסקים אם מחייבים רק כשיש את שלושתם או שכל אחד בפני עצמו מחייב, או שהכוונה שאם כל חוט בפני עצמו נעשו בו שלושת המלאכות - חייב).

לעומת זאת, דעת רשב"א שהמילה מורכבת אחרת, ובאה להורות על חומרת האיסור: "ש" = אשר, "עט" = עטה, לבש, "נז" - נלוז ומגונה (רש"ר הירש). יתכן והגנות היא דווקא בשל העובדה ששעטנז נקרא "חוק" - דבר ללא טעם. דווקא כאן ניכר הציות - עושים כי ה' ציווה, ולא מתוך היגיון, טעם ודעת. וממילא החומרה בלבישתו.

ב. יש שפירשו ש"שעטנז" הוא הוא כלאי לבוש (מנחם, הובא ברש"י). דבר זה מתאים לשיטתו של מנחם, הדוגל בפירוש "מבפנים" - כלומר: רק על פי ההופעות במקורות, ללא שימוש בהשוואה לשפות דומות וכדומה. מכיוון שהמילה שעטנז מופיעה רק בהקשר של איסור כלאי בגדים - לא נותר אלא לומר שזה פירוש המילה.

ג. יש חוקרים (הובא בפירוש שד"ל) שזיהו את המילה כמילה מצרית, שפירושה בגד העשוי ממינים רבים. דבר זה תואם לשיטת הרמב"ם במורה נבוכים, המסביר מצווה זו (ועוד רבות) כבאה להרחיק מעבודה זרה שנהגה באותו דור, שכך היה מנהגם ללבוש.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע