חיאל ומזבח הבעל בהר הכרמל (ובניית יריחו)

נכתב על ידי יניב, 18/8/2019

 

בסיפור על אליהו ונביאי הבעל בהר הכרמל מסופר: "… ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא לה' לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש. ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים ואש לא אשים. וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם ה' והיה האלהים אשר יענה באש הוא האלהים ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר. ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו. ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על המזבח אשר עשה. ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ. ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם. ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב" וגו' (מלכים א, יח, כב-כט). באים חז"ל ומספרים: '"ויפסחו על המזבח אשר עשה” - וכי הוא עשה והלא הם עשו? אלא מלמד שחיאל עשאו נבוב ושמו אותו בתוכו, ואמרו לו: כשתשמע את הקול מיד חתה האש אשר בידך והדלק מתחתיו, מיד זימן הקב"ה נחש ונשכו ומת' (ילקו"ש נ"ך רמז ריד). לכאורה לא מובן, מיילא שלמדו שהיה כאן טריק זה מובן, כיון שודאי שאין כח באלוהי הבעל, ולכן ידעו שצריך לעשות כאן טריק כדי שיעבוד. אבל מניין לחז"ל שזה היה ע"י חיאל? בפשטות נראה שלמדו זאת מההמשך, שאליהו אמר לאחר הריגת נביאי הבעל "ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי קול המון הגשם" (פס' מא), שהכוונה שכיון שבנ"י עכשיו מאמינים אז ראוי שיחזור הגשם שפסק על חטאם בע"ז ("עלה אכול ושתה" – כאומר הואיל ושבו כולם ואמרו ה' הוא האלקים, לזה עלה מעתה ואכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, כי הנה ישמע קול המיית הגשם' [מצודות]). אולם אולי באו חז"ל ולמדו שעצירת הגשמים באה ע"י אליהו בעקבות המקרה שהיה בשבעה אצל חיאל: '… אחאב שושביניה הוה. אתא איהו ואליהו למשאל בשלמא בי טמיא. יתיב וקאמר: דילמא כי מילט יהושע הכי לט: לא יריחו על שם עיר אחרת, ולא עיר אחרת על שם יריחו? א"ל אליהו: אין. אמר ליה: השתא לווטתא דמשה לא קא מקיימא, דכתיב (דברים יא, טז) "וסרתם ועבדתם" וגו', וכתיב "וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים" וגו', וההוא גברא אוקים ליה עבודת כוכבים על כל תלם ותלם, ולא שביק ליה מיטרא דמיזל מיסגד ליה לווטתא. דיהושע תלמידיה מקיימא? מיד (מלכים א יז, יג) "ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד חי ה' אלקי ישראל אם יהיה טל ומטר" וגו'. בעי רחמי והבו ליה אקלידא דמטרא וקם ואזל' (סנהדרין קיג,א). הרי שעצירת הגשמים ע"י אליהו היתה בעקבות הויכוח עם אחאב בשבעה אצל חיאל, ומאז היה עצירת גשמים עד המקרה של הר הכרמל. לכן למדו מזה חז"ל שיש גם קשר לחיאל, ולכן למדו שהוא היה השותף במעשי נביאי הבעל. אולם אולי אפשר יותר מזה, שלכאורה מדוע חיאל בנה את יריחו, מדוע לא פחד מהשבועה, ובפרט כשראה שבניו מתים? אלא שאחאב אמר שזה כנראה מקרה. אחאב וחיאל היו חברים טובים ('שושביניה הוה'), ולכן אולי הבינו אותם הבנות, ולכן דברי אחאב הם בעצם באותה הבנה כמו של חיאל. ולכן חיאל לא התייחס למה שמתו בניו כי חשב הכל למקרה, ולא מה'. אולם מדוע כ"ך התעקש לראות זאת כמקרה? אלא שאולי היה שקוע מאוד בע"ז, והיה שותף לנביאי הבעל, ולכן ידע שמעשי השיכנוע שלהם אינם אמת אלא תחכומים כאלו ואחרים כדי לעבוד על האנשים שהע"ז אמת. לכן כיון שהיה שקוע בזה כ"ך, אז גם חשב שכך זה ח"ו אצל ה', ולכן גם כשנפגע אמר שזה בטוח במקרה ואינו אמת. לכן הוא נענש בחומרה, שלכאורה מדוע לא עיכבו בידו מהשמים מלבנות, הרי בנה עיר בא"י, אז שבשכר זה ימנעוהו משמים מלחטוא, ויבנה במקום אחר? אלא שאולי בנה את יריחו כדי להראות שדבר השבועה ח"ו אינה אמת, בראיתו כמו הע"ז של הבעלים שאינה אמת. לכן במעשיו יש חטא וראוי שיפגע ויוכח דרכו שדבר ה' אמת. ממילא אם זה כך, אז מובן מדוע למדו חז"ל שחיאל הוא שבנה והיה אמור להדליק בסתר את האש של הבעלים, כיון שהוא זה שהיה רגיל להיות שותף במשיכה לע"ז ברמאות, ולכן גם כאן הוא זה שנשלח על ידם כדי לרמות. (אולי זה מרומז בפס': “ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון. ויעש אחאב את האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את ה' אלקי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו. בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגיב [ובשגוב] צעירו הציב דלתיה כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן נון" [מלכים א,טז,לב-לד]. שמוקשים חטאי הע”ז של אחאב לבניה של חיאל את יריחו ועונשו, ללמד שחיאל בנה וזה קשור לע"ז. וכן מוזכר שאחאב בנה מזבח בבית הבעל, כך שמרומז בניה בהקשר לע"ז של הבעל, כעין הבניה של חיאל). בפשטות נראה שאפשר שלמדו שהיה זה חיאל שיזם ונשלח להדליק, כיון שאליהו הוכיח את מעשיו (שבנה נגד השבועה), ולכן למדו שהוא רצה כעין לשבור את דברי אליהו (כנקמה, או שאולי זה התפרסם, ולכן כדי לנקות את עצמו בעיני הרבים רצה לערער את כוחו של אליהו בציבור), ולכן הוא זה שיזם ונשלח להדליק כדי להוכיח שדברי אליהו אינם אמת.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה