מיומנו של מביא ביכורים

נכתב על ידי Hollander_Amit, 20/9/2019

קבלתי את ההחלטה הזו לפני הרבה שנים

היו שיקולים חיצוניים, בעיקר, חברתיים וכלכליים

היה מאד נוח, נפלתי באיזור הנוחות

ידעתי את זה כל הזמן שזה מסוכן לי, שאני בכלוב של זהב

פחדתי

הראש אמר "צריך לתפוס איזו משרה"

הלב אמר לי "לך תחפש משהו שאתה באמת אוהב, משהו עם משמעות עבורך"

תמיד זה הציק לי

רציתי לעשות מה שאני אוהב

להרגיש סיפוק

אני מפחד להיות על ערש דווי ולהגיד שבזבזתי את החיים ולא עשיתי את השליחות שלי

הייתי רוצה לעבור מהמקום של הקללה "בזיעת אפיך"

 

עוד שבועיים היחס לעבודה שלי הולך להשתנות

באחד בתשרי פסקה עבודה מאבותינו במצרים

אני אביא את הפירות המובחרים שלי - הביכורים

אביא את ה"ראשית" שתזכיר לי מה העיקר ולאן הכל מתקדם

אגלה את האל"ף המכוסה ב"תשרי"

 

אני עוד לא יודע לחבר בעצמי קודש וחול

אני בא מעבודת האדמה

הכהן יכוון אותי

החיבור ביני לבין הכהן יאפשר עבודת ה' בשלמות, לשנינו

החיבור הזה ייתן לי חיות, הנאה, סיפוק ומשמעות ביגיע כפיי.

אוכל סוף סוף לשמוח בכל הטוב אשר נתן לי ה' אלוהיי.

 

ואתה, באיזה אופן אתה שמח ונהנה מיגיע כפיך?

 

-----

הפרשה מכוונת לי – הקשבה של מכוון לפרשת "כי תבוא".

ד"ר עמית הולנדר, מכוון שכירים לסיפוק ולמשמעות בעבודה 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה