עיונים לשוניים - פרשת חיי שרה: קרית ארבע

נכתב על ידי איתיאל, 24/11/2019

 "קרית ארבע היא חברון"


דוגמה למקרים שהדרש מוכר יותר מהפשט.

הדרש (מובא ברש"י) מסביר:

א. במערת המכפלה נקברו 4 זוגות (אדם וחווה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה). ומכאן המדרש מביא את המריבה של עשיו ברצונו להיקבר שם, כשלפי מדרש זה יש רק מקום פנוי אחד.

אגב, לקבורת אדם וחווה במערה אין מקום בתנ"ך, ומקורו בספרים פנימיים.

ב. העיר נקראה על שם ארבעה ענקים, שנמנו בכמה מקומות: אחימן, ששי ותלמי ואביהם.

הבעיה בפירושים אלו היא שלפי זה היה צריך להיות בזכר (זוג, אדם): קריית ארבעה.

ועוד:
הפסוק עצמו מבאר את שם העיר:
ספר יהושע  -  פרק י״ד  -  פסוק ט״ו:
{טו} וְשֵׁ֨ם חֶבְר֤וֹן לְפָנִים֙ קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֔ע הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃

כלומר:
העיר נקראת על שם אדם בשם ארבע.
ולמה נקרא בשם זה?

קשה לדעת. גם אנשים אחרים נקראו בשמות מספרים (כמו שבע. וגם "בת שבע" ו"אלישבע" מאותה סדרה).

ניתן להניח כי מי שנולד רביעי או שביעי נקרא בשמות אלו.

*

המילה "ארבע" היא אחת מחמש מילים המסתיימות באות עי"ן, שרגילים בטעות להגות במלעיל במקום במלרע.

הסימן אליהם הוא באצבעות של אגרוף כפוף.

האצבע העליונה: כובע.
השנייה: אצבע (כשמה).
השלישית: אמצע.
הרביעית: ארבע.
החמישית (התחתונה): קרקע.

ודווקא "ממוצע" אומרים במלרע כראוי.
איני יודע כיצד זכתה מילה זו.

יש אומרים שמקור הטעות ברצון לבדל בין "אצבע" (שם עצם) ל"אצבע" (פועל עתיד).
וכן בין "אמצע" ל"אמצא".
אך לבושתנו, כיום התקבל השיבוש "אני ימצא ויצבע"...

לענ"ד מקור השיבוש הוא במילים המסיימות בעי"ן בפתח גנובה, שם תמיד נהגה מלעיל (מדוע, גרוע, קבוע, שבוע). הסיבה לכך היא שהפתח היא תנועת עזר, ולכן אינה יכולה להיחשב כתנועה בפני עצמה, אלא כסוגר התנועה שלפניה ותו לא.

מצורף קטע קצר והיתולי מחבורת אנדרדוס על נושא הקפדה (מיותרת) בהטעמת מלעיל ומלרע.

https://m.youtube.com/watch?v=FgCMkViYV8U
🎥 ‫מלעיל ומלרע - שיר הכבוד בהופעה של אנדרדוס‬‎ - YouTube

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע