עיונים לשוניים - פרשת תולדות: ויתרוצצו - שורש רו"צ או רצ"צ? (2 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי איתיאל, 24/11/2019

 "ויתרֹצצו הבנים בקרבה, ותאמר: אם כן, למה זה אנכי?!".


גזרות עו"י (שתי אותיות שורש שביניהם אות ו"ו או יו"ד הנוטה ליפול. לדוגמה: רו"צ, צי"ד) וע"ע (שורש שהאות השנייה בו מוכפלת ונוטה להתמזג לאות אחת. לדוגמה: סב"ב, צר"ר) דומים מאוד, וקשה להבדיל ביניהם, מכיוון שגם שרשי עו"י לעתים נוטים על דרך ע"ע, כמו: בי"ן - התבונן, רו"צ - התרוצץ.

במחלה "ויתרוצצו" עלינו לברר, האם מדובר בשורש רצ"צ או רו"צ?

במדרש שמביא רש"י נדרשות שתי האפשרויות:
רו"צ - כשעוברת ליד בתי כנסיות ומדרשות זה ננער לצאת (=רץ לצאת) וליד בתי עבודה זרה זה ננער לצאת.

רצ"צ - שהיו מריבים (=מרצצים זה את זה) בנחלת שני עולמות.

על דרך הפשט השורש הוא רצ"צ, וכך פירשו ספורנו ואור החיים. כלומר: היא הרגישה שהולדות מרצצים זה את זה, וחששה שהעובר ימות. לכן התבטאה כל כך בחריפות: "אם כן למה זה אנכי" - כלומר: למה לי הריון אם העובר יוולד ח"ו מת?!

אם רק היו רצים ומתנענעים הרי זה כדרך כל הריון, או כמו צירים מוקדמים מתמשכים. אך לא מובנת התגובה "למה זה אנוכי".

כך גם בתרגומים לארמית: אונקלוס תרגם "ודחיקו", ובתרגום יונתן הרחיב: "ואדחיקו בניא במיעהא הי כגוברין עבדו קרבא".

המפרשים המדקדקים (ראב"ע ורשב"ם) סברו שהשורש הוא רו"צ, שהיו רצים ומתנענעים בתוך גופה כדרך עוברים. 
הראב"ע הביא כראיה שימוש נוסף בשורש בו המילה מוטית על דרך ע"ע: "כברקים ירוצצו". 
הרשב"ם גם הוא הביא כמה דוגמאות לשרשי עו"י המוטים על דרך ע"ע: "וכן מן קם - מתקוממים, מן לן - מתלוננים".

מעניין הפירוש על דרך הרמז של בעל הטורים, המחלק את המילה לשנים: ויתר-צו-צו:
"זה הולך אחר "צו את בני ישראל", וזה הולך אחר עכו''ם, דכתיב "הואיל הלך אחרי צו". זה מתיר ציוויו של זה וזה מתיר ציוויו של זה".

***

מוסיף עניין נוסף:

המילה "ויתרוצצו" כתובה בבניין התפעל.
המשמעויות העיקריות של הבניין הן (מתוך ויקיפדיה):
פעולה חוזרת (רפלקסיבית) - פעולה שהנושא עושה על עצמו: התלבש, התפטר, התבטל.
פעולה הדדית - פעולה ששני אנשים עושים זה עם זה: התחתן, התכתב.
פעולה סבילה: התקבל.
העמדת פנים: התחלה, התפאר, התחפש, היתמם, התחכם.
שינוי מצב: התייבש, התקמט.

לענייננו מסתבר ביותר לפרש כפעולה הדדית.
לפי זה הכריע שד"ל כפירוש שורש רצ"צ: ריצצו זה את זה. וכתב שאם היה שורש רו"צ, לא ברור למה השתמשו בבניין התפעל ולא בקל (וירוצו).
לעומתו, רש"ר הירש פירש שהכוונה לשורש רו"צ, ומשמעות בניין התפעל היא: המריצו זה את זה לצאת.

***

הרשב"ם כותב:

לשון רץ לקראת רץ, שהיו רצים ומתנענעים בתוך גופה כדרך עוברים. וכן מן קם - מתקוממים, מן לן - מתלוננים. אבל מלשון רצץ עזב דלים - היה לומר וירצצו. כמו "בטרם יתנגפו רגליכם".

אני מבין שהוא רוצה בתחילת דבריו להוכיח ששרשי עו"י נוטים על דרך ע"ע בבניין התפעל.

אך לא ברורה לי הדחיה שהוא מביא לאפשרות שמדובר בשורש רצ"צ. מדוע חובה להטות רצ"צ דווקא בבניין פיעל ולא בהתפעל? ומה הקשר של הפסוק "בטרם יתנגפו רגליכם"?

יכול להיות שהרשב"ם סובר שבשורש רצ"צ לא מכניסים ו' ב"התפעל"?

ואז הוא מוכיח מפועל סתמי בהתפעל (יתנגפו), שגם בו אין ו' בהתפעל.
והו' באה רק בשורשים מגזרת עו"י שבהם הו' שורשית?

אך קשה לי על זה, כיוון שהשורש סב"ב מוטה "הסתובב" עם ו', וכן פר"ר - התפורר, 

אשמח אם תוכלו לעזור לי ולהאיר את עיני!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (2)
איתיאל (1/12/2019)
מוסיף עניין נוסף:

המילה "ויתרוצצו" כתובה בבניין התפעל.
המשמעויות העיקריות של הבניין הן (מתוך ויקיפדיה):
פעולה חוזרת (רפלקסיבית) - פעולה שהנושא עושה על עצמו: התלבש, התפטר, התבטל.
פעולה הדדית - פעולה ששני אנשים עושים זה עם זה: התחתן, התכתב.
פעולה סבילה: התקבל.
העמדת פנים: התחלה, התפאר, התחפש, היתמם, התחכם.
שינוי מצב: התייבש, התקמט.

לענייננו מסתבר ביותר לפרש כפעולה הדדית.
לפי זה הכריע שד"ל כפירוש שורש רצ"צ: ריצצו זה את זה. וכתב שאם היה שורש רו"צ, לא ברור למה השתמשו בבניין התפעל ולא בקל (וירוצו).
לעומתו, רש"ר הירש פירש שהכוונה לשורש רו"צ, ומשמעות בניין התפעל היא: המריצו זה את זה לצאת.
איתיאל (1/12/2019)
מוסיף עניין נוסף:

המילה "ויתרוצצו" כתובה בבניין התפעל.
המשמעויות העיקריות של הבניין הן (מתוך ויקיפדיה):
פעולה חוזרת (רפלקסיבית) - פעולה שהנושא עושה על עצמו: התלבש, התפטר, התבטל.
פעולה הדדית - פעולה ששני אנשים עושים זה עם זה: התחתן, התכתב.
פעולה סבילה: התקבל.
העמדת פנים: התחלה, התפאר, התחפש, היתמם, התחכם.
שינוי מצב: התייבש, התקמט.

לענייננו מסתבר ביותר לפרש כפעולה הדדית.
לפי זה הכריע שד"ל כפירוש שורש רצ"צ: ריצצו זה את זה. וכתב שאם היה שורש רו"צ, לא ברור למה השתמשו בבניין התפעל ולא בקל (וירוצו).
לעומתו, רש"ר הירש פירש שהכוונה לשורש רו"צ, ומשמעות בניין התפעל היא: המריצו זה את זה לצאת.
ציורים לפרשת שבוע