chiddush logo

עיונים לשוניים - מסכת שבת: יסעדנו

נכתב על ידי איתיאל, 31/3/2020

 "ה' יסעדנו על ערשׂ דוי".


הפירוש המקורי של השורש סע"ד הוא: תמך, דאג, השגיח.

כך מוכח מכל ההקשרים בתנ"ך.

כחלק ממשמעויות אלה מצאנו גם את הביטוי "סעדו לבכם" - מילולית הכוונה היא: תמכו את הלב ותנו לו כוח בעזרת אכילה.

בלשון חז"ל הביטוי השתרש חזק, עד שהשורש סע"ד עבר שינוי משמעות, ופירושו הוא רק אכל. מכאן גם שם העצם סעודה.

הערבית, שפה שמית שכנה (בסך הכול בני דודים😅) שימרה את המשמעות המקורית של השורש, ואצלה לשורש סע"ד אין שום קשר לאוכל.

מכאן הברכה המסורתית במימונה: תסעדו ותרבחו.

למרות שהמנהג לארח ביד רחבה ועם מיני מתיקה בשפע, אין שום קשר בברכה זו לאוכל, אלא משמעותה "תושגחו ותרווחו", כלומר: שיהיה לכם אושר ושגשוג.

הגמרא אצלנו דורשת את המילה "יסעדנו" בשתי המשמעויות:

א. שהשכינה סועדת את החולה ונמצאת למראשותיו (סע"ד במשמעות המקורית).

ב. שה' זן את החולה, וכך משלימה את הכוח שחסר לו, שהרי ממעט באכילה מתוך חוסר התאבון של המחלה (סע"ד במשמעות של חז"ל).

בימינו המשמעות החז"לית לשורש היא העיקרית. אך המשמעות המקראית משמשת ב"לשכת הסעד".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה