chiddush logo

מה מברכים על לחם כורדי "לחמא דקיקא"

נכתב על ידי שלו, 7/4/2020

 

בס"ד תשרי ה'תש"פ


ברכה על לחם כורדי "לחמא דקיקא"

שלו שבתאי יצ"ו, מבשרת ציון


שאלה:

מהי הברכה שיש לברך על לחם כורדי הנקרא "לחמא דקיקא" או "לחמת דוקה"?

 (קישור לתמונה - כיצד נראה לחם כורדי

)

תשובה:


ראשית עלינו לברר כיצד מכינים לחם זה ולאחר מכן בס"ד נבאר את דברי הגמ' והפוסקים בעניין.

 

דרך הכנת הלחם הכורדי

דרך הכנת לחם כורדי הינה באופן הבא: מערבבים קמח ומים בלבד, מוסיפים מלח, עד שנוצר גוש בצק רך. אין צורך לחכות עד שהבצק יתפח. לאחר מכן לוקחים חתיכה מהבצק ומרדדים אותה באמצעות מערוך על משטח עגול עד שמתקבלת כיכר עגולה שטוחה בקוטר של 40-50 ס"מ. את הבצק השטוח הזה שמים על דבר שנקרא סאג' או 'סל' [כעין מחתת אפייה קמורה] עד שזה נאפה במהרה. כשהלחם מתקרר הוא מתקשה ונהיה כמו רקיק וניתן לאכילה במשך שישה חודשים עד שנה. בעת אכילתו אפשר להרטיבו במים כדי לרככו ולעשותו קל לאכילה. ממש כמו מצה קשה.

 

דין פת הבאה בכיסנין

הגמרא בברכות (מב ע"א) מספרת, שרב יהודה חיתן את בנו עם בתו של רב יהודה בן חביבא. הביאו לפניהם "פת הבאה בכיסנין", ואנשים בירכו עליה "המוציא לחם מן הארץ". אמר להם רב יהודה: מה אני שומע צי צי? האם אתם מברכים "המוציא לחם מן הארץ" על האוכל הזה? אמרו לו: כן. כי כך פסק רבי מונא. אמר להם: אין הלכה כמותו, ועל "פת הבאה בכיסנין" מברכים רק "בורא מיני מזונות".

ובהמשך הגמרא מקשה על רב יהודה, שבמקום אחר הוא עצמו אמר שמברכים "המוציא לחם מן הארץ" על פת כזאת. ומתרצת הגמרא, ששם נאמר שכאשר הוא אוכל "פת הבאה בכיסנין" לא בדרך אקראי אלא "קובע עליהם סעודתו" – במקרה כזה הוא מברך על אותו סוג אוכל "המוציא לחם מן הארץ", וממילא גם נוטל עליו ידיים וגם מברך עליו "ברכת המזון".

לגבי הגדרת "פת הבאה בכיסנין" המוזכרת בגמ' לעיל מצאנו שלוש שיטות בדברי הראשונים שהביא הבית יוסף (או"ח סימן קסח): לדעת רבינו חננאל וסיעתיה זו פת שעשויה בצורת כיס ובה ממלאים דבש או סוכר וכו'. לדעת רש"י ורמב"ם זו עיסה שעירב בה דבש או שמן או חלב או מיני תבלין ואפה את זה כך. לדעת רב האי גאון זו פת שהיא נכססת.

 

הבית יוסף הכריע שהלכה כדברי כולם להקל, וכן פסק בשו"ע קסח סעיף ז וז"ל: "פת הבאה בכיסנין, יש מפרשים: פת שעשוי כמין כיסים שממלאים אותם דבש או סוקר ואגוזים ושקדים ותבלין, והם הנקראים רישקולא"ש ריאלחש"ו; ויש אומרים שהיא עיסה שעירב בה דבש או שמן או חלב או מיני תבלין ואפאה, והוא שיהיה טעם תערובת המי פירות או התבלין ניכר בעיסה, (וי"א שזה נקרא פת גמור, אלא אם כן יש בהם  הרבה תבלין או דבש כמיני מתיקה שקורין לעקי"ך שכמעט הדבש והתבלין הם עיקר, וכן נוהגים) (רש"י וערוך וכן יש לפרש דעת רמב"ם); ויש מפרשים שהוא פת, בין מתובלת בין שאינה מתובלת, שעושים אותם כעבים יבשים וכוססין אותם, והם הנקראים בישקוני"ש, והלכה כדברי כולם שלכל אלו הדברים נותנים להם דינים שאמרנו בפת הבאה בכסנין" עכ"ל.

 

ברכה על לחם כורדי

לכאורה נראה פשוט שהלחם הכורדי הינו בדיוק הפירוש השלישי של "פת הבאה בכיסנין" שהוזכר בשו"ע, פת שהיא נכססת. ולכן הברכה על לחם זה היא "בורא מיני מזונות" ואם קבע עליו סעודה יברך "המוציא" [ועיין להלן מה שנכתוב בשיעור קביעות סעודה].

 

אלא שידוע היה המנהג בכורדיסטאן לברך עליו "המוציא", ואף היו בוצעים עליו "לחם משנה" בשבת. וכן ראיתי גם למו"ר זקני הרה"ג שבתאי בן חיים זצ"ל (רבה של מועצה אזורית לכיש ומושב מנוחה) שהיה עושה כן.

 

ומצאתי למרן הגר"מ אליהו זיע"א בעלון קול צופייך (במדבר תשס"ו, גליון מס' 357) שדן ממש בעניין זה וזו לשונו: "על 'אש תנור' שאופים אותו יבש וכוססים אותו, יש לדעת את ברכתו. היה רב אחד בעיר שליד בגדד ששמו 'חכם נתן', והוא היה רגיל לאכול 'אש תנור' יבש, והיה מברך עליו 'המוציא'. לימים פגשתי חכם זה וראיתי שהוא מברך על 'אש תנור' יבש 'המוציא' ואמרתי לו שיש לו דין של 'כוסס' וברכתו 'מזונות'. ואותו חכם ביטל את דבריי ולא קיבל. הלכתי להרה"ג ח"ר ניסים כדורי זצ"ל שאומרים עליו שהוא שני למרן בעל הבא"ח, ואמר לי ללכת לשאול את חכם סלמן חוג'י עבודי זצ"ל, וכששאלתי אותו אמר לי שזה תלוי מי האוכל, כי יש הרגיל בזה מאוד וזהו לחמו, הוא יברך על "אש תנור" יבש ברכת המוציא, ואילו למפונקים יותר שרגילים לאכול לחם רך יברכו על זה 'מזונות'" עכ"ל[1].

 

וכן הוא פסק למעשה בשו"ת הרב הראשי החדש (ח"א פרק טו סימן ט) שעל 'אש-תנור' יבש [כלומר שאפו אותו יבש מתחילתו והא נכסס] מברכים 'מזונות' אע"פ שהשרה אותו במים.

 

שיעור קביעות סעודה

ואגב אורחא אמרתי להזכיר בקצרה דין שיעור קביעות סעודה על פי מה שפסקו הבן איש חי (פנחס אות יט[2]) והגר"מ אליהו:

 

·        אם אכל "פת הבאה בכיסנין" בשיעור של 4 ביצים [בערך 230 גרם] לכולי עלמא יברך על כך "המוציא" ו"ברכת המזון".

 

·         אם אכל "פת הבאה בכיסנין" עד שיעור של 3 ביצים [172 גרם בערך] יברך "מזונות" ו"על המחיה".

 

·        בין 3 ל-4 ביצים [דהיינו מ172 גרם עד 230 גרם] יש מחלוקת מה לברך. יש אומרים שיברך על כך "מזונות" ו"על המחיה", ויש אומרים שיברך "המוציא וברכת המזון". ולכן כתב הבן איש חי  שירא שמים יזהר שלא יביא עצמו לידי מדה זו אלא או יאכל פחות 172 גרם ויברך מעין ג' או יאכל שיעור של 230 גרם ויברך ברכת המזון לכולי עלמא.

 

המורם מכל האמור:

א. מי שרגיל לאכול לחם כורדי במהלך השנה – יברך עליו "המוציא".

 

ב. מי שאינו רגיל לאכול לחם כורדי במהלך השנה אלא רק בעיתים מזדמנות יברך עליו "מזונות". אמנם אם קובע עליו סעודה יברך עליו "המוציא".

 

ג. שיעור קביעות סעודה הינו 230 גרם.




[1] וכעין זה סיפר גם בקול צופייך (בשלח תשס"ו, גליון מס' 345; אמור תשס"ו גליון מס' 355). וכן בנו אחריו מו"ר הרה"ג שמואל אליהו שליט"א בקול צופייך (אמור תשע"ב).

[2] וזו לשון הבן איש חי (פנחס אות יט): "האוכל פת כיסנין עד נ"ד דרה"ם שהוא שיעור שלשה ביצים מברך מעין ג', דכל כהא לא חשיב קביעות סעודה, ועל ע"ב דרה"ם מברך בהמ"ז לכ"ע דחשיב זה קביעות סעודה לכ"ע, אך מן נ"ד דרה"ם עד ע"ב י"א דמברך במ"מ ומעין שלש וי"א דמברך המוציא ובהמ"ז, ואף על גב דשורת הדין מחייבת דלא יברך בזה בהמ"ז משום ספק ברכות וכל שאינו מברך בהמ"ז ממילא גם המוציא לא יברך כי אם במ"מ כדי שלא יהיו ברכותיו סותרות זו את זו וכנזכר בש"ע לר"ז ז"ל סי' קס"ח סעיף י"ב, מ"מ ירא שמים יזהר שלא יביא עצמו לידי מדה זו אלא או יאכל פחות מן נ"ד דרה"ם ויברך מעין ג' או יאכל יותר על ע"ב דרה"ם ויברך בהמ"ז לכ"ע ועיין אחרונים. ואם מתחלה היה בדעתו לאכול מעט פחות מן נ"ד דרה"ם ובירך במ"מ ואח"כ נמשך באכילתו ואכל שיעור קביעות לכ"ע שהוא יותר מן ע"ב דרה"ם צריך לברך בהמ"ז, אף על פי שבירך מזונות תחלה ונמצאו ברכותיו סותרות, כי רק לכתחילה צריך להזהר בזה שלא יהיו ברכותיו סותרות זו את זו" עכ"ל הבן איש חי.

והנה בעניין שיעור הדרה"ם שהזכיר הבן איש חי, נחלקו חכמי דורנו מה משקלו בגרם. יש ששיערו שדרהם שווה 3.2 גרם (הגר"ח נאה בספר שיעורי תורה סימן א) ויש ששיערו שדרהם הינו 3 גרם (הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר ח"ט או"ח סימן קב, וחזר בו ממה שכתב בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן נה).

אנחנו נקטנו שהשיעור הינו 3.2 גרם וכמו שפסק הגר"מ אליהו (שו"ת הרב הראשי החדש ח"א פרק טו שאלה ט).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
יודע את התשובה? חושב אחרת
דיונים - תשובות ותגובות (0)
לשאלה זו עדיין אין תשובות
ציורים לפרשת שבוע