chiddush logo

למה צריך לספר בסדר דוקא מתוך שאלה והאם ומדוע דוקא בלשון "מה נשתנה"

נכתב על ידי הרב קופלד יחזקאל, 9/4/2020

 דף המקורות:

בס"ד                                       כי ישאלך - והגדת לבנך

1. מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג פסוק ג

מכלל שנאמר והיה כי ישאלךבנך מחר לאמר יכול אם ישאלך אתה מגיד לו ואם לאו אי אתה מגיד לו ת"ל והגדתלבנך אף על פי שאינו שואלך. אין לי אלא בזמן שיש לו בן בינו לבין עצמו בינו לביןאחרים מנין ת"ל ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה (אשר יצאתם ממצרים).

 

2. תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קטז עמוד א

משנה. מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו. ואם אין דעת בבן אביו מלמדו: מהנשתנה הלילה הזה...

גמרא. תנו רבנן: חכם בנו - שואלו, ואם אינו חכם - אשתו שואלתו. ואם לאו - הואשואל לעצמו. ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח - שואלין זה לזה מהנשתנה.

אמר ליה רב נחמן לדרועבדיה: עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא, מאי בעי למימר ליה? אמרליה: בעי לאודויי ולשבוחי. אמר ליה: פטרתן מלומר מה נשתנה. פתח ואמר עבדים היינו.

דףקטו עמוד ב   למהעוקרין את השולחן...כדי שיכירו תינוקות וישאלו. אביי הוה יתיב קמיה דרבה, חזא דקאמדלי תכא מקמיה. אמר להו עדיין לא קא אכלינן, אתו קא מעקרי תכא מיקמן א"ל רבהפטרתן מלומר מה נשתנה.

רשב"ם: דתניא לקמן חכם בנו שואלו ואם לאו שואל הוא לעצמו מה נשתנה וכיון ששאלולנו מה נשתנה אין אנו צריכין לומר מה נשתנה אלא להשיב על דבריו לפי שנשתעבדנובמצרים אנו עושין כל הדברים הללו:

תוספות: כדי שיכיר התינוק וישאל - כלומר ומתוך כך יבא לישאל בשאר דברים אבל במהששאל למה אנו עוקרין השלחן לא יפטר ממה נשתנה וההיא דאביי לא פירש הגמ' אלא תחלתשאילתו.

 

3. רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ז

הלכהא מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינובמצרים בליל ט"ו בניסן...והגדת לבנך ביום ההוא לאמר...ואע"פ שאין לו בן,אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים וכל המאריך...הרי זה משובח.

הלכה ב מצוה להודיע לבנים ואפילו לא שאלו שנאמר והגדת לבנך, לפי דעתו של בן אביומלמדו.

הלכהג וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלוויאמרו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות עד שישיב להם ויאמר להם כך וכך אירע וכך וכךהיה. וכיצד משנה מחלק להם קליות ואגוזים ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלווחוטפין מצה זה מיד זה וכיוצא בדברים האלו, אין לו בן אשתו שואלתו, אין לו אשהשואלין זה את זה מה נשתנה הלילה הזה, ואפילו היו כולן חכמים, היה לבדו שואל לעצמומה נשתנה הלילה הזה.

 

4. ספר שבולי הלקט סדר פסח סימן ריח

מה נשתנה הלילה הזה. פירשרבינו ישעיה זצ"ל זה נתקן עבור מי שאין לו מי שישאל שאילו היה לו בן חכם שהיהשואל לא היו צריכין לאומרו. כי הא דאביי הוה יתיב קמיה דרבה חזא דקא מגביהפתורא...אמר מי אכלינן שאתה עוקר השלחן אמר ליה רבה פטרתן מלומר מה נשתנה אבלבמקום שאין לו מי שישאל חייבין לשאול זה את זה.

 

5. ספר מהרי"ל (מנהגים)סדר ההגדה

[כג] מה שעקרו בימיהם השלחןולדידן הקערה, שישאלו תינוקות...ואמר מהר"י סג"ל דאומר להן אין לנולאכול עד שנודה להקב"ה על שעשה לנו נסים. ואז שואל מה הם הנסים ואז אומרעבדים. וכ"כ לעיל מרבינו שמחה.

 [כד] כוס שני מוזגין בבא לומר מה נשתנה. ואמרמהר"י סג"ל כדי שישאלו התינוקות מה מוזגין עוד לשתות כולי האי ולאאוכלין מידי. ואם שואל אין צ"ל מה נשתנה ויתחיל עבדים היינו אם ירצה...והעידמהר"י סג"ל על חמיו מהר"ר משה כ"ץ פעם אחת שאלתו בתו אבא למההגבהת הקערה, והתחיל עבדים היינו ולא אמר מה נשתנה.

 

6. של"ה מסכת פסחים פרקנר מצוה

נראה כפי מה שקבלתי, כששואל התינוק 'למה עוקריןהקערה', משיבין לו, כי לא נאכל עתה, ולא נאכל עד דברנו דברינו שבח והודאה להשםיתברך, ואומר התינוק, מה יום מיומיים. ואז משיבין לו, עבדים היינו, ממילא פטוריןלומר מה נשתנה. וכן, כל מה ששואל התינוק, כגון בטיבול ראשון, מה עניינו. וכן בכוסשני לפני הסעודה, ומוזגין כוס שני, בבא לומר 'מה נשתנה', משיבין לו, כן עושיןהמלכים והשרים, כדי שיהיו תאבים לאכילה, ודבר זה מגריר גריר, ואז אומר התינוק, מהזה ענין החרות היום מיומיים. ואז משיבין לו, ומספרים מנסי מצרים שיצאנו.

 

7. מדרש תנאים לדברים פרק ו פסוק ט

ואמרת לבנך שלא תתביישמלומר לו. עבדים היינו לפרעה במצרים לפי דעתו של בן אביו מלמדו שאם היה טפש או קטןאומר לו בני כולנו היינו עבדים לפרעה במצרים כמו שפחה זו או כמו עבד זה שנא' עבדיםהיינו לפרעה...

 

8. מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג פסוק יד

והיה כי ישאלך בנך משאלתוומדיבורו אתה יודע מדעתו ואמרת אליו שלא תתבייש מלומר לו אלא מילתא די את בהית בההקדם אמרה.

 

9. תפארתשלמה מועדים רמזי פסח

צריך להתבונן בזה מפני מהדוקא במצוה זו צריך שאלת הבן ולא כן בכל המצות זמניות כגון תקיעת שופר ונטילת לולביהי' ג"כ צריך הבן לשאול מה נשתנה. אכן יבואר עפ"י הידוע לי"חשהקדמונים רמזו בזה סודות עמוקים.

 

10. ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא לחג הפסח אות [ב]

בגמרא לחם עוני שעונין עליודברים הרבה, והיינו שצריך להיות דרך שאלה ותשובה הבן שואל מה נשתנה ואביו משיבווכמו שאמרו בנו שואלו וכו' אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל לעצמו, וכן במאמר רבןגמליאל מצה שאנו אוכלין על שום מה וכו' מרור על שום מה וכו' ואין אומרים סתם מצהשאנו אוכלין על שום שלא הספיק וכו' רק דרך שאלה ותשובה והיינו שבלילה צריך האדםלהרגיש בנפשו חדשות, שצריך האדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים וכו' והיינושאז הרגיש אדם בנפשו הרגש חזק שיצא מן המיצר, וכן צריך כל אדם להרגיש בכל ליל פסחכאילו הוא יצא ממצרים ולא יהיה הדבר אצלו כדבר הרגל לאכול מצה ומרורוכדומה...והיינו שיתעורר האדם מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שיש שינוי בזה ויצאמהרגל ובא השאלה ראשונה על טיבול ירקות שזה היה קללת אדם הראשון שמקודם היה מאכל אדםרק פרי העץ ואחר כך נתקלל אדם הראשון ואכלת את עשב השדה וכיון שנזדעזעו איבריוואמר אני וחמורי נאכל באבוס אחד אמר לו הקב"ה הוא הואיל ונזדעזהו איבריךבזיעת אפיך תאכל לחם כמו שאמרו בבראשית רבה וכאן ביצ"מ...התחיל התיקון לפגםאדם הראשון.

 

11. ר'צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק בראשית קונטרס בעניני האכילה

[יד] וזה טעם שדרשו חז"ללחם שעונין עליו דברים הרבה. כי על ידי העוני מוליד בנפש עניית דברים הרבה. ונקראענייה לפי שסיפור ההגדה הוא לתשובת שאלה...ומצה הוא הולדת העניות בנפש שעומד ומצפהלרחמי שמים כעני בפתח. ואחר כך פסח הוא בשר...(שנא' בו) כי ירחיב וגו', דמורה עלעשירות והרחבת גבול. וכך נרחב בלב חיות הנפשי. וזה ענין סיפור יציאת מצרים דרךשאלה ותשובה דוקא, כי ישאלך בנך וגו', ואפילו חכם שואל לעצמו. שהשאלה הוא העוניואחר כך ענני במרחב יה הוא הענייה דברים הרבה הנולד מתוך העוני.

[טז]  טיבול ראשון דכרפס ידוע סודו מהאריז"לדרומז למוחין דקטנות. הכוונה מקביל למה שאמרו חז"ל (פסחים קט"ו ב) כדישיכירו תינוקות וישאלו. השאלה מיוחס לתינוקות ולקטנים, כי מצד הקטנות הוא העדרהידיעה. ומכל מקום הוא קצת דעת וצריך למוחין דקטנות שיכיר לשאול. וכך קבעו חכמיםמלשון הכתוב כי ישאלך וגו', דסיפור יציאת מצרים הוא דרך שאלה ותשובה והוא שואללעצמו. והיינו דכך הוא סדר השגת אור בלילה זו על ידי השאלה משיג התשובה. ועל ידיהקטנות הקודם מאיר בו אחר כך הגדלות. ואור הקטנות דשאלה הוא משיג על ידי אכילתהירקות בטיבול ראשון דאמרו ז"ל (שבת ק"מ ב) דירקא גריר ליבא. רק דמכלמקום הוא בקטנות.

 

12. בני יששכר מאמרי חודש ניסן

מאמרד - דרוש יג והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרתאליו בחוזק יד וכו', ומהראוי להתבונן למה אמר הכתוב לשון מחר, אבל הוא להיות בעתשהיה הארת וסגולת הנבואה ורוח הקודש בעולם, אז בלילה הזה ויום ההוא השיגו הנפשותשל ישראל בהתגלות תוספות הארת גדלות המוחין, והנביאים השיגו נבואה, ואח"כ חזרהדבר לקדמותו כיון שהוא שלא על ידי מעשינו, על כן ישאלך בנך מחר דייקא, לאמר מהזאת, אתמול היִינו בהארת הגדלות והשגה גדולה, והן היום חזר הדבר לקדמותו, ואמרתאליו בחוזק יד הוציאנו ד' ממצרים, בדרך נס בחפזון בגדלות קודם קטנות דרך דילוגופסיחה שלא על ידי מעשינו, והבן הדבר.

מאמר ה - ד"ה ו)  הנה אמרו רז"ל סיפור יציאת מצרים מוכרחלהיות בדרך שאלה ותשובה, אפילו מי שאין לו מי שישאלנו הוא שואל את עצמו מה נשתנההלילה הזה וכו', הטעם נ"ל, דהנה לפי המבואר בכתבי מרן האריז"ל ענין הנסבלילה הזה שכל המדריגות האירו כאחד (וכן הוא בכל שנה ושנה) וגם שלא כסדר המדריגות.

 

13. עולתראיה / חלק ב / הגדה של פסח

והנה יציאת מצרים יש בה ב'בחינות הללו תכלית עצמי והכנה. התכלית העצמי שבה הוא מה שהיציאה הנפלאה ההיאהודיעה לנו גדולת השי"ת ואמתת השגחתו ואהבתו לזרע עבדיו אברהם יצחק ויעקב.אמנם גם היא הכנה, כי לא נגמר תיקון כל העולם ביצ"מ, ומאז הוכנו שיעבודימלכיות, כדברי חז"ל בפירוש אהיה אשר אהיה, ולולא יציאת מצרים, שהכינה אותנובקדושה וחבה יתירה נודעת לנו מהקב"ה, לא היה דרך לגאולה העתידה. והנה יש לנוב' מצות, חיוב הזכרת יצי"מ שבכל יום וחיוב הסיפור ביצי"מ שבליל התקדשחג...שעצם ענינו היא ההכנה להכין אותנו לקראת השלמות היותר נפלאה שיגיע אותנובגאולה העתידה, ומצד ההכנה לעתיד ראוי להזכיר יצי"מ בלילה, שהלילה אינו בעלתכלית אלא הכנת המנוחה לעבודה, ומצד התכלית ראוי להזכיר ביום.

 

14. פרקי דרבי אליעזר - "חורב" פרק לט

אמר לפניו רבון כל העולמיםשלח נא ביד תשלח, ר"ל ביד אותו האיש שאתה עתיד לשלוח, אמר לו לא אמרתי לךואשלחך אל ישראל, אלא לך ואשלחך אל פרעה, ולאותו האיש שאתה אומר אני שולח לעתידלבא אל ישראל, שנא' הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' והשיב לב אבות על בניםולב בנים על אבותם.

 

15. משנה מסכת עדויות פרק ח משנה ז

אמר רבי יהושע מקובל אנימרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהרלרחק ולקרב...ר' שמעון אומר להשוות המחלוקת וחכמים אומרים לא לרחק ולא לקרב אלאלעשות שלום בעולם שנאמר (מלאכי ג') הנני שולח לכם את אליה הנביא וגומר והשיב לבאבות על בנים ולב בנים על אבותם:

 

16. ספר נצח ישראל פרק נג

וחכמים אומרים שיבוא להרבותשלום בעולם. כלומר מעלה שלו יותר עליונה, ולא לבד להסיר המחלוקת, כי לפעמים איןמחלוקת, מכל מקום אין שלום, שיהיה להם לב אחד לגמרי. וראוי שיהיה העולם בלב אחד,כמו אבות ובנים שהם אחד לגמרי, וזהו תכלית האחדות. ולפיכך אמר שיעשה אליהו שלוםבעולם, לקרב את ישראל בחבור גמור. ולדברי הכל ענין אליהו זכור לטוב הוא הסדרוהקישור שיהיה על ידו לישראל.

 

17. שם משמואל במדבר פרשת פינחס שנה תרעט

וזהו שבמדרש שמשה אמר שלחנא ביד תשלח הכוונה על אלי' והטעם כנ"ל שהוא איש האמת, וע"כ תעודתולהשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, כי הפירוד שבין אבות לבנים נצמח מפאתהסתר מדת האמת, שבמדת האמת שני הלבבות שורש אחד להם...ואלי' בגלותו את מדת האמתבזה עצמו ישיב לב אבות על בנים...

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע