chiddush logo

לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת שמיני

נכתב על ידי אורן מס, 17/4/2020

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת שמיני

 

ויקרא ט,א: וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו--וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל: מדוע נזכר היום שאחרי 'שבעת ימי המילואים' כ'יום שמיני'? אלשיך: "כי ביום השמיני הזה היה ה'ווי' (הנלמד מ'ויהי'), שבו הוא הכנה אל כל החינוך הבא להשראת שכינה, שהיא מיתת בני אהרן, שהיא כפרה לזכות על ידה". וסיבה נוספת מביא אלשיך: "כי שבעת ימים ביקש ה' יבוא אתו מצרימה באמרו 'כי אהיה עמך' ולא רצה לבוא עד יום השמיני, שהלך אהרן לדבר אל פרעה ... ועל זה נצטער משה ואמר 'ווי', כמצטער על שגגתו". אלשיך מזכיר כאן את עוון משה שהיסס לקבל עליו את תפקיד השליח להציל את עמו, ורק התרצה ביום השמיני. סיפור מעניין.

 

ויקרא ט,א: וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו--וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל: אלשיך: למה קרא לזקני ישראל, כי לא ידבר אליהם דבר? ... שת לבו גם אל מעשה זקני ישראל, אשר שבו ונשמטו בדרך בלכתם אל בית פרעה (שנאמר בשמות ד,כט - ה,א: וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ, אֶת-כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ... וְאַחַר, בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ, אֶל-פַּרְעֹה), ועל כן רצה כי כאשר בוש הוא ממעשהו ... כך ייבושו גם המה (זקני ישראל) על מה שנזורו אחור בלכתם אז בשליחותו יתברך". מעניין ומלמד, שלה' יש חשבונות ארוכי טווח.

 

י,ג: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן: מהו 'בקרובי אקדש' ומדוע נדם אהרן? אלשיך: "שאיני נושא פנים לקרובַי, ובזה 'על פני כל העם אכבד', שהיה יקר כבודי עליהם, בל ייקלו עוד בכבודי כי יקחו מוסר, וכשמוע אהרן כי צדיקים בניו – 'וידום אהרן'", כלומר אהרן שמח לדעת כח בניו מכובדים וצדיקים, כי שמשו כלי להעברת מסר על כבוד ה'. מעניין.

 

י,ו: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ, וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף: אלשיך: "מה פשעם כי יקצוף עליהם? ... כי באין מבין – לא בלבד לא ישובו כי אם גם יבואו להרהר". אלשיך מלמדנו כי ה' מעביר את מסריו לעם שאין להרהר אחר מידותיו, דרך עונשים לממונים והאחרים.

 

יא,א: וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר אֲלֵהֶם: מדוע ה' אומר את פרשת מאכלות אסורות גם לאהרן ולא רק למשה, ככל ציווי התורה? אלשיך: "משה שימש בכהונה כל ימיו והיה אוכל בקודשים, ומינה (מכך) ודאי שגם היה פורש מן הטומאה ככוהנים ... דיבר אל משה ואהרן דיבור אחד לישראל (לאמור אליהם), שהוא בהקדמה כדי לאמור אליהם אחרי כן דבר שני בייחוד ... הכהנים מצווים על הטומאה, מה שאין כן לישראל". אם הבנתי נכון, הדבר בא לספר לנו שלמעשה משה קבל עליו את דיני טהרה וטומאה כמו כהנים.

 

שבת שלום, שבת של שמחה בלי 'ווי', ללא בושה, הצדקת ה', תשובה וקבלת טהרה, אורן.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע