chiddush logo

ל"ג בעומר - רחמנא לבא בעי

נכתב על ידי אלון, 10/5/2020

 מהו העיקר בעולמו של האדם, האם הכוונה או שרק המעשה? כיצד אנו בוחנים את עצמנו ואת הסובב אותנו, האם על פי הכוונה האמיתית וההשתדלות או רק על פי 'מבחן התוצאה'?

בסוגיות רבות בגמרא, ידועה המחלוקת בין רשב"י - הסובר שהכוונה הפנימית היא העיקר, לרבי יהודה - הסובר שהמעשה הוא העיקר. נביא שתי דוגמאות:

(מסכת ביצה דף כג, א): "רבי יהודה סבר: דבר שאינו מתכוין - אסור... ורבי אלעזר בן עזריה סבר לה כרבי שמעון, דאמר: דבר שאינו מתכוין מותר".

(מסכת שבת דף לג, ב): "פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות... נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס".

כתב בעל האבני נזר זי"ע: "כי במה שאמר רשב"י: 'כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן', גילה דעתו כי לא 'המעשה' עיקר אלא 'הכוונה', ואת הרצון להיכן הוא פונה. וזו לשיטתו השנויה במסכת שבת שהולך אחר הכוונה ועל כן פוטר את העושה מלאכה בדבר שאינו מתכוון ובמלאכה שאינה צריכה לגופה, ואחר כוונה זו תקן כל ספר הזוהר".

רבי שמעון בר יוחאי שגילה וחשף רובדים עמוקים בתורת ישראל, הדגיש באופן שיטתי את משמעות הכוונה ואת מרכזיותה בעולמינו הרוחני. שיטתו של רשב"י באה לידי ביטוי גם בעולם ההלכה וגם בעולם ההליכות.

בעולם ההלכה - רשב"י סובר כי מי שעשה מלאכה בשבת ללא כוונה, כגון שגרר ספסל ותוך כדי כך ביצע מלאכת חרישה על גבי האדמה שעליה  גרר את הספסל, איננו מתחייב על מעשה החרישה, שהרי הוא כלל לא התכוון לחרוש אלא לגרור את הספסל בלבד ולהעבירו ממקום אחד למישנהו.

בעולם ההליכות - כאשר רשב"י מתייחס למעשיהם הטובים, לכאורה, של אנשי רומי שתיקנו שווקים ומרחצאות, הוא טוען "כמה גרועים מעשיה של אומה זאת" שהרי כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן, לעדן את עצמם, לקחת מס ולהושיב בהם נשים חוטאות.

רשב"י מדגיש את עולם הכוונה ומלמד אותנו כי יש להעריך ולהעצים את הכוונה והרצון ולא רק את המעשה. שכן למעשה בהחלט יש חשיבות ועוצמה, אבל לא פחות מכך יש גם לכוונה. עלינו להתרגל להתבונן לא רק על מבחן התוצאה אלא גם על ההשתדלות ועל הכוונה.

בל"ג בעומר, חגו של רבי שמעון בר יוחאי, אנו מתחברים להלך מחשבה זה באמצעות ההבנה כי בכדי להגיע לחג מתן תורה, לחג המעשה שבו נקבל תורה בצורה יסודית ועמוקה, עלינו לעבור דרך ל"ג בעומר ולקבל לא רק את הציוויים אלא גם (ואולי בעיקר) את הכוונה הראויה.

"רחמנא לבא בעי" הקב"ה רוצה את ההשתדלות, את הרצון, את הלב היהודי המסתתר מאחורי המעשים. הציון הרוחני ניתן לפי מבחן הכוונה והרצון.

 

הרב אלי שיינפלד

דוד ברוורמן, מהאתר: "ערכים" - https://www.arachim.org/


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה