chiddush logo

אתרוג (סוכות)

נכתב על ידי יניב, 22/4/2021

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" (ויקרא כג,מ). 'ת"ר: (ויקרא כג, מ) "פרי עץ הדר" עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה אתרוג. ואימא פלפלין, כדתניא: היה רבי מאיר אומר: ממשמע שנאמר (ויקרא יט, כג) "ונטעתם כל עץ" איני יודע שהוא עץ מאכל? מה ת"ל "עץ מאכל"? עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה פלפלין, ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה ואין א"י חסרה כלום, שנאמר (דברים ח, ט) "לא תחסר כל בה"! התם משום דלא אפשר, היכי נעביד? ננקוט חדא, לא מינכרא לקיחתה. ננקוט תרי או תלתא, אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה פירות, הלכך לא אפשר. רבי אומר: אל תקרי הדר אלא הדיר, מה דיר זה יש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין, ה"נ יש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין. אטו שאר פירות לית בהו גדולים וקטנים תמימין ובעלי מומין? אלא הכי קאמר: עד שבאין קטנים עדיין גדולים קיימים. ר' אבהו: אמר אל תקרי הדר אלא הדר, דבר שדר באילנו משנה לשנה. בן עזאי אומר: אל תקרי הדר אלא אידור, שכן בלשון יווני קורין למים אידור, ואיזו היא שגדל על כל מים? הוי אומר זה אתרוג' (סוכה לה,א). חז"ל זיהו את האתרוג כנגד אותם מבנ"י שיש בהם תורה ומעשים טובים: 'ד"א "פרי עץ הדר" אלו ישראל. מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח, כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים. "כפות תמרים" אלו ישראל, מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח, כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. "וענף עץ עבות" אלו ישראל, מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה. "וערבי נחל" אלו ישראל, מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח, כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים' וכו' (ויק”ר ל,יב). נראה שלכן כיון שיש בו שלמות – תורה ומעשים טובים, אז לכן הוא מתגלה בכך שטעם עצו ופריו שוה, כעין כנגד חטא עץ הדעת, שכשנענשו אז נענשה גם האדמה על שהוציאה שלא כמו שצוותה שהעץ ופריו יהיו בטעם שווה ('"עֵץ פְּרִי" – שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן אלא "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי" ולא הָעֵץ פְּרִי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה' [רש"י. בראשית א,יא]). לכן האתרוג שמרמז על שלמות בקדושה מתגלה בשלמות ההיפך מהחטא, כגילוי תיקון לחטא בעולם. היה מקום לחשוב שאולי זה פלפלים, נראה שזה בכוונה כך כדי לרמז על העומק, שעל פלפלים נאמר 'ואין א"י חסרה כלום', שכך שלמות הקדושה (שמתגלה באתרוג) זה נעשה דווקא בא"י שכאן מקום הקדושה ועשיית התיקון הראוי בעולם, כיון שכאן מקום השכינה ועשיית התורה בשלמות (ספרי “עקב”,מג). בנוסף למדו "הדר" מלשון דיר – צאן ('הדיר - פרי עץ שדומה אילנו לדיר של צאן'. רש"י), כרמז לבנ"י שאנו צאנו של הקב"ה, שאנו הולכים אחר רצונו (כמו צאן אחר הרועה), ובכך נעשים לאדם שלם וראוי: “ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלקיכם נאם אדנ'י ה'” (יחזקאל לד,לא). דבר זה נעשה ע"י כלל בנ"י, לכן זהו 'יש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין', שזהו כעין רמז לכל הסוגים שבבנ"י, והתורה מתקנת אותנו ואת העולם ע"י שנעשית במשך הדורות, שזהו 'עד שבאין קטנים עדיין גדולים קיימים', שבדורות זהו שמביאים אלו (ההורים) את אלו (הצאצאים), וכן כעין מסירת התורה במשך הדורות, שמועברת ע"י שהגדולים מלמדים את הקטנים, את התורה מצוותיה ודרך ארץ. עוד דרשו שהדר רומז שהאתרוג דר באילן משנה לשנה, כעין שהתורה לא מוחלפת, וכן המעשים הטובים שבנו נמצאים בנו תמיד, שזה יסודי אצלנו: 'אמר: שלשה סימנים יש באומה זו: הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים' וכו' (יבמות עט,א), וכן התורה תמיד קשורה בנו: '(שיר השירים ז, ג) "סוגה בשושנים" שאפילו כסוגה של שושנים לא יפרצו בהן פרצות. והיינו דאמר ליה ההוא מינא לרב כהנא: אמריתו נדה שרי לייחודי בהדי גברא, אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת? אמר ליה: התורה העידה עלינו "סוגה בשושנים" שאפילו כסוגה בשושנים לא יפרצו בהן פרצות. ריש לקיש אמר מהכא: (שיר השירים ו, ז) "כפלח הרמון רקתך", אפילו ריקנין שבך מלאין מצות כרמון. ר' זירא אמר מהכא: (בראשית כז, כז) "וירח את ריח בגדיו”, אל תיקרי בגדיו אלא בוגדיו' (סנהדרין לז,א). גם דרשו מלשון אידור – מים, כרמז לתורה שנמשלה למים: 'נמשלו דברי תורה … במים: (ישעיה נה) "הווי כל צמא לכו למים" … ומה המים מניחין מקום גבוה והולכים במקום נמוך. כך תורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו, ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו …' וכו' (שהש"ר, א). הרי שהתורה נמשלה במים, גם משום שהיא מתקנת את מידות האדם, וממילא זה משפיע גם למעשים הטובים, שזהו שרמוז האתרוג במים, שהוא כנגד אותם מבנ”י שיש בהם תורה ומעשים טובים.


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה