גאולת התפילה / הרב ארוש שליטא
נכתב על ידי DL2000, 17/1/2013
בס"ד
הגאולה של עם ישראל ממצרים התחילה מהצעקה
לה', ואילו היו ממשיכים להתפלל ולבקש
היו נגאלים גאולה שלמה. אבל הם הפסיקו
להתפלל. כי יש כזה יצר רע לאדם, שכשרואה שמתחילה
הישועה שלו לבוא, הוא מפסיק לצעוק, וזה מה שקרה
לבני ישראל, שתחילה באמת צעקו לה', אבל כשה' שלח
להם את משה לגאול אותם, הם חשבו שהנה בא הגואל
והם יכולים להפסיק לצעוק, לכן ה' הכביד את העבודה כדי
שיתעוררו לצעוק עוד, כמו שכתבנו בשבוע שעבר.
וכן הוא בכל אדם שמתחיל להתפלל לצאת מה'מצרים'
שלו, מהעבדות לתאוות ולמידות הרעות, על פי רוב
כשרואה שמתחילה איזו ישועה, הוא מפסיק להתפלל
מעומק הלב. לכן, ה' עושה טובה לאדם ומכביד עליו את
עול התאוות והמידות הרעות, כדי שיתעורר לצעוק עוד
ועוד, עד שיהיה נקי לגמרי ויצא לחרות אמתית, וזה מסביר
את התופעה שרבים חשים בה, שכשמתפללים לצאת
מאיזו תאווה וכד', אזי אדרבה, התגברות התאווה נעשית
עוד יותר קשה, הכל בשביל לעורר את האדם לצעוק כמו
שצריך, שאז יזכה לגאולה שלמה ולא חלקית, גאולה שאין
אחריה גלות, וכשב"ש.
כי כל הגאולה, הן פרטית והן הכללית, תלויה בתפילה,
וככל שיותר יעסוק האדם בתפילה, יותר הוא יגאל מעוד
תאווה מעוד מדה רעה וכו', ועל זה יש את עיקר היצר הרע
וההסתרה והשכחה, שלכן אדם יכול לעבור את כל ימי חייו
בלי להתפלל אפילו פעם אחת כראוי, וזה מסביר את כל
אורך הגלות, שאילו היינו מתעוררים כולנו לתפילה, דהיינו
להרבות בתפילה הן בתפילות אישיות והן בתפלת שמונה
עשרה בכוונה ובאריכות, היינו נגאלים מזמן - כל אחד
בפרטיות, מכל הבעיות והקשיים והחסרונות שלו, וכל עם
ישראל, מכל הגלות.
ובאמת תפלת השמונה עשרה היא ההזדמנות של כל אחד
ואחד להאריך בתפילה ולבקש מכל הלב את הבקשות
שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, שהן כוללות את כל הישועות
לכל החסרונותשל כלאחד לבדו ושל כולםביחד, ובשביל זה
יש להאריך לפחות שעה בתפלת שמונה עשרה, ואם אדם
לא יכול לעשות זאת בכל שלושת התפילות, שלכל הפחות
באחת משלושת התפילות יאריך שעה שלמה, ויתרכז
ויבקש מעומק לבו את הבקשות והתפילות הנפלאות ויכוון
על עצמו ועל כלל ישראל, ובזה הוא גואל את עצמו ואת כלל
ישראל מכל הצרות ומכל הגלויות.
ובעיקר צריכים לכוון בכל ברכה ובקשה בתפלת השמונה
עשרה, על התפילה עצמה, כמו שנביא קצת דוגמאות לזה
בהמשך המאמר, ולבקש שה' יקרב את כלל ישראל לעבודת
התפילה, שעל ידי זה למעשה יהיו להם את כל הישועות,
כי מי שמתחיל להתפלל, הוא כבר ימלא כל חסרון וחסרון
שלו.
והנה בברכה הראשונה, אנו אומרים: 'גומל חסדים טובים
וקונה הכל וזוכר חסדי אבות וכו'', ויש בזה עמקות נפלאה,
שבמה שאנו אומרים, שה' הוא גומל חסדים טובים –
פירושו שכל המצוות שלנו הן מיד ה' בחסד, כמו שנאמר:
כי מידך הכל ומידך נתנו לך. הכל ה' עושה, כל מצווה וטוב
שאדם זוכה לעשות ולפעול, זה ה' נתן לו בחסדו, ולמרות
זאת – 'וקונה הכל' – ה' קונה את זה מהאדם כאילו האדם
עשה וה' משלם לו על זה, כמו למשל שאבא פותח לבן שלו
חנות ומממן לו את הסחורה והכל, והאבא בעצמו גם נכנס
וקונה בחנות, כך ה' נותן לאדם את המצווה, ואחר כך הולך
וקונה אותה מידו, כאילו היא של האדם.
ועוד בפירוש זה – 'וקונה הכל' – הכל ה' קונה! כל נקודה
טובה, כל מעשה טוב, כל מחשבה טובה, כל רצון טוב – לית
רעותא טבא דאיתאביד, כמובא בזוהר, אין רצון טוב שהולך
לאיבוד, את הכל ה' קונה ומצרף אחד לאחד, בשביל מה?
בשביל להביא על ידי זה את הגאולה! כמו שממשיכים
ואומרים: ומביא גואל!
ומה שאנו אומרים: 'וזוכר חסדי אבות', אין הכוונה רק על
האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב ע"ה, שה' זוכר את
החסדים שלהם, כלומר את כל המצוות וכו' שעשו, אלא כל
עם ישראל שחיו עד עכשיו לאורך כל הדורות, כולם בכלל
האבות שלנו, וה' זוכר את כל החסדים, את כל המצוות,
את כל התורה, את כל מסירות הנפש וכו' וכו', שעשו כל
עם ישראל לאורך כל הדורות ועד עכשיו – את הכל ה' זוכר
ומצרף, כדי להביא את הגואל!
אם עם ישראל יאמינו בזה, שה' זוכר את החסדים והמצוות
וכו', של כל עם ישראל לאורך כל הדורות, אין ספור מצוות
ומעשים טובים ומסירות נפש על קידוש ה', ויכוונו כך
בתפלת השמונה עשרה, ה' יביא את הגאולה מהר מאוד.
כי כשמאמינים שהגאולה היא לא בזכותנו, אלא ה' בחסדו
מחשיב את כל המצוות שהוא נתן לאדם, וקונה אותם וכו',
וכן מאמינים שהגאולה היא בזכות כל הקודמים לנו, שה'
זוכר את כל המצוות של כל עם ישראל לאורך כל הדורות,
זה בעצמו מביא את הגאולה.
וזה שאנו ממשיכים – למען שמו – שמו שהוא כולו רחמים,
באהבה – במדת האהבה שה' אוהב אותנו, הכל בשביל
להביא גואל, להביא גאולה! ה' עושה את כל זה – גומל
חסדים וקונה הכל – בשביל להביא את הגאולה עי"ז, וזוכר
חסדי אבות - בשביל להביא את הגאולה עי"ז, והכל גם -
למען שמו – שם הווי"ה שכולו רחמים, וגם – באהבה!
בברכת 'חונן הדעת', צריכים לכוון שעיקר הדעת היא על ידי
שהאדם מתפלל, ועושה מהתורה שלומד תפילות, להשיג
על ידן את אמיתתה של תורה, נמצא שעיקר הדעת, היא,
שהאדם מגיע לעבודה העיקרית של התפילה, לכן עיקר
הבקשה שאנו מבקשים 'חננו מאתך חכמה בינה ודעת',
הכוונה שאנחנו וכל עם ישראל נתקרב לעבודת התפילה
שרק על ידה זוכים לדעת את ה', וכן צריכים לכוון 'חננו וכו'
ודעת' - שנזכה לקבל את הדעת, שאנחנו צריכים להרבות
בתפילה, שזו עיקר הדעת.
השיבנו וכו' לתורתך וקרבנו לעבודתך – שנזכה להתקרב
לעבודת התפילה, שזו עיקר השיבה אל התורה, דהיינו קיום
התורה, שעל ידי זה ממילא יתקיים 'והחזירנו בתשובה
שלמה לפניך', כי עיקר התשובה, על ידי התפילה, כמו
שיבואר להלן.
סלח לנו וכו מחל לנו וכו' – צריכים לכוון, שה' יסלח לנו
שלא התפללנו מספיק, וימחל לנו שלא התפללנו מספיק,
שיסלח לנו שאנחנו עדיין לא מאמינים בתפילה! שימחל
לנו שאנחנו עדיין מזלזלים בתפילה, שלא מאמינים שהכל
תלוי בריבוי תפילה. כמו שרבי נתן אמר: איפה שאני רואה
חסרון, או שלא התפללו על זה או שהתפללו אבל מעט. כל
חסרון מראה על חסרון תפילה, כל החסרונות שיש לנו, הם
בגלל שאנחנו לא מתפללים מספיק.
כי לאדם אין שום כח עצמי שלא לחטוא, וכל החטאים
שאדם עושה, הם בגלל שהוא לא מתפלל להינצל מהם!
אם אדם לא מבקש את עזרתו של ה', להתגבר על התאוות
ועל המידות הרעות שמהם כל הפגמים והעוונות, מה יש
בידו לעשות בשביל לא להיכשל? שום דבר. לכן הוא בודאי
נכשל, והוא גם לא יכול לקבל על עצמו שלא להיכשל
שוב, כי באמת אין לו את הכח שלא להיכשל. הוא יכול רק
להתפלל!
יוצא, שכל התשובה של האדם תלויה אך ורק בתפילה, הן
מה שמתפלל להינצל מהיצר הרע, על פי היסוד ש'אלמלא
הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו', והן מה שעוסק בריבוי
תפילה לבטל לגמרי את התאוות והמידות הרעות, וכן
הלאה בכל מיני בחינות של התקרבות לה' לעבודתו וכו'
– הכל עומד על התפילה!
לכן צריכים לכוון כאמור לעיל – סלח לנו כי חטאנו – שלא
התפללנו! כי אם היינו מתפללים לא היינו חוטאים, ונמצא
שהחטא העיקרי שבגללו באים כל החטאים ר"ל, הוא
חסרון תפילה.
העיקר זה לכוון בכל תפילת שמונה עשרה, בכל יום,
להתקרב לעבודת התפילה – כל ברכה וכל בקשה לכוון
על ההתקרבות לעבודת התפילה, כמו שהבאנו כמה
דוגמאות וכל אחד יוסיף מדעתו וכיד ה' הטובה עליו, לעניין
ההתקרבות לעבודת התפילה שזה העיקר.
ובשביל זה צריכים להאריך בתפילת השמונה עשרה, ולכן
ההלכה אומרת להתפלל שמונה עשרה, במשך שעה שלמה,
ומקור הדין (ברכות לב:) "תנו רבנן חסידים הראשונים היו
שוהין שעה אחת ומתפללין שעה וכו', ורבינו יונה על הרי"ף
כותב שהכוונה לשעה ממש, ולא 'זמן מועט' כמו שבדרך
כלל מפרשים, וכן פוסק הרמב"ם (הלכות תפלה פ"ד' ה-
ט"ז), והשו"ע (או"ח צ"ג), ופוסקים ה'מגן אברהם' וה'משנה
ברורה', גם הם שהכוונה לשעה ממש, וכן מביא 'כף החיים'
דעות הפוסקים הסוברים שעה ממש, וכותב שכן יש
להחמיר לכתחילה, וכותב
עוד שאין חילוק בין חסידים לשאר העם,
ושכן מובן מדברי רבינו פרץ והרא"ש,
ועיין בשו"ת 'רב פעלים' לרבינו הבן איש
חי זיע"א, (ח' ג' ס' י"ב) טעם להתפלל
שעה שלמה דווקא, על פי הקבלה,
ובעזרת ה' תובא בשבועות הקרובים
תשובה ערוכה באריכות במדור ההלכה,
והעיקר לענייננו שזו ההלכה וזה השכל
הישר, שצריכים להאריך בתפילת שמונה
עשרה! אלא שהעולם רחוקים מתפילה
ולכן עניין התפילה נדחק לקרן זווית, וכמו
שכבר הגמרא הקדושה העידה – איזהו
דבר העומד ברומו של עולם ובני אדם
מזלזלים בו! זו התפילה, שעומדת ברומו
של עולם! אבל כולם כל כך רחוקים ממנה
ולא נותנים לבם עליה.
ועל זה צריכים לכוון בברכת 'ראה נא
בעניינו' – העניות הכי נוראה, היא העניות
שרחוקים מתפילה וממילא רחוקים מכל
השפע של ה', וכן זה מתפרש מלשון
'עינוי',שהעינוי הכי נורא הוא להיות רחוק
מתפילה,שפירושו להיות רחוקמה' ורחוק
מישועת ה' ומהשפע של ה' ברוחניות
ובגשמיות – מי שרחוק מתפילה יש לו
חיי עוני ועינוי, הוא תמיד מלא יסורים
ובעיות וקשיים, והוא מרגיש חסר אונים
ולבד, ואילו היה מתקרב לתפילה חייו היו
גן עדן ולעולם לא היה מרגיש שחסר לו
דבר, רק רואה את ישועת ה' ואת חסדו
על כל צעד ושעל, כמאמר דוד המלך
ע"ה: "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי".
היכן היה דוד המלך כשאמר מלים אלו?
כשברח משאול שביקש את נפשו, היה
לבדו ביער חרת בלי אוכל ובלי כלום, וה'
הטעימו שם טעם גן עדן כמובא במדרש.
כלתפילתהשמונה עשרה כולהמתפרשת
על עניין עבודת התפילה – בזה הכל
תלוי. בזה תלויה כל הגאולה, הפרטית
והכללית. אדם שיתפלל יהיה לו הכל!
תתפלל! תאריך בתפילה! במה מורידים
השפע – בתפילה! כמו שרבינו הקדוש
כותב בתורה ק"ב: "...וּבַמֶּה יְכוֹלִים לְהוֹרִיד
הַשֶּׁפַע? עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת, כִּי הַתֵּבוֹת הֵם
לִֵים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע!" התפילה היא הכלים
להורדת השפע, לכן חייבים להאריך
בתפילה לפחות פעם אחת ביום במשך
שעה שלמה, ולחזור על המלים שוב ושוב,
בפרט אם ישנה נקודה שמעוררת ביותר,
האדם יראה שאפילו שעה לא תספיק לו,
מרוב שהוא נכנס לתפילה.
הטובה הגדולה ביותר שישנה לעשות
לאיזה אדם, היא להתפלל עליו שיתחיל
להתפלל. כמו שמשה רבינו התפלל כל
השנים על בני ישראל שיתחילו לצעוק,
עד שפעל בתפילתו ובני ישראל באמת
צעקו לה', ואז ה' התגלה אליו בסנה,
ושלח אותו לגאול את בני ישראל, וכמו
בגאולה הראשונה כן בגאולה האחרונה,
עיקר הגאולה היא על ידי שעם ישראל
יתקרבו לעבודת התפילה ויתפללו
בכוונה, הן שיאריכו בהתבודדות ויתרכזו
על נושא אחד לפחות חצי שעה, והעיקר
על שמירת הברית, והן שיאריכו בתפילת
השמונה עשרה שבה כלולות כל הישועות
וכל השפע שהאדם צריך ושכל עם ישראל
צריכים, וככל שיאריכו יותר אנשים
בתפילה, כן יביאו את הגאולה לכלל
ישראל, ונזכה להתגלות מלך המשיח
ולבניין בית המקדש ולגאולה שלמה
בחסד וברחמים עצומים במהרה בימינו
אמן ואמן.
המשך דבר ראש הישיבה
בברכת שבת שלום ומבורך
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
