דעת תורה

נכתב על ידי ישראל, 14/11/2013

 

ישנם כמה ספרים הדרכה והלכות נדה מאשה ששמה אברמוף

 

כיון שהרבנים בכל העולם יצאו נגדה, שדרכה היא לא דעת תורה, לכן אני מפרסם את דעתם.

 

וכל אחד יחוש לדברים אלו, ויברר את הדברים טוב טוב, דבר שנפשותינו תלויה בהם.

 

ואפשר לברר אצל הרבנים שחתמו מה דעתם באמת, האם יש שינויים מאז שחתמו עד עתה.ה

 

דעת תורה של ר' ירוחם בורדיאנסקי משגיח בישת קול תורה ירושלים

 

 

כבוד ידידי היקר תלמיד ישיבתנו הק' ישיבת קול תורה, חכם ונבון עוסק בצרכי צבור באמונה להשכנת שלום בית, בבתי ישראל, וה' עמו,

הרב ר' אברהם ישעיה שליט"א.

 

אחדהש"ה באח"ר

בקשר לשאלתך מה חוות דעתי על ספרי משפחת אברמוב שיחיו, ושאערוך הדברים בכתב לתועלתך בהבנה ובזכרון, הנני בס"ד למלא מבוקשך לרוב ידידותינו.

 

נקדים מעשה שהיה, כאשר מנדלסון חיבר פירושו על התורה, שבעיקרו היה מיוסד על פירושי המפרשים שקדמו, הלך לקבל הסכמות מגדולי ישראל, והיו שהסכימו כי לא מצאו בו דבר משם עצמו רק לקט מפרשים. וכשבא הדבר לפני מרון הגר"ח מבריסק זצ"ל, פסלו וזרקו.

וטענתו היתה: כי למשל ביאת המשיח היא מעיקרי התורה, וחייב להופיע בתורה שבכתב רמז על כך, אלא שיש מפרשים שפירשו ע"ז פסוק כאן, ויש שפירשו במקום אחר, אבל עכ"פ חייב להיות פסוק בתורה על זה. והנה המחבר הזה השמיט לגברי מפירושו לתורה עיקר גדול זה, בפסוק אחד נקט פירושו של מפרש אחר, ובפסוק אחר עזב דרך מפרש זה ונקט מפרש אחר, וכן הלאה.

כך תפס הגר"ח אפיקורסיותו של רשע זה.

כן לעניינינו מלבד הביטויים והדברים המופיעים במפורש, צריך לעקוב אחר הרוח הכללי של הדברים, ונראה לי שמה שמתגלה הוא נורא!

 

כזכור לך, אנו לומדים עם החתנים כי עיקר מטרת הנישואין כפי שהיה אצל אדה"ר, שלא היה אצלו ענין פרו ורבו כמבואר ברמב"ן בבראשית. ונכתב עליו "לא טוב היות האדם לבד". כי הנישואין יוצרים שותפות מיחדת במינה של איש ואשה, להשלים תכלית הנישאה של בריאת העולם, שאין בכח יחיד בלבד לקיימה, אלא נדרש שיתוף של כח הזכר עם כח הנקבה, כמבואר בספורנו שם. ונבראו להיות כנפש אחת, שמשניהם יחדיו תצא תכלית הראויה לצלם אלקים, כמבואר בספורנו על הפסוק "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". והשותפות המיוחדת הזו נוצרת ע"י חופה וקידושין, כדת משה וישראל, וחיים משותפים של  שניהם בקיומה של התורה.

 

וביארנו שאצל בן נח, שאינו מעותד לתכלית הנשגבה של "בצלמנו כדמותנו", שזה מביא לחיי נצח, שותפות איש ואשה, אצלם הוא מסוג אחר, עניין בענייני העולם הזה, ואין חייהם בנויין על חופה וקידושין כדת, אלא על רצה הוא והיא, כלשון הרמב"ם.

והנה בספרים הנ"ל נושבת רוח אחרת (רחמנא ליצלן), אין מה שמקשר בין איש לאשתו מלבד רצה הוא והיא, רק שמ' יום קודם הלידה כך נגזר.

כמובן שזה קלוש מדי לבניין חיים משותפים. אין שותפות בתכלית הבריאה לחיות חיי תורה הבנויים על שותפותם, אין קשר של חופה וקידושין, רק האמונה בבת קול נשארה לייצב את חיי הבית.

ומזה באו לסרס פשט הכתוב "והיו לבשר אחד", שזה יסוד הבית בקיום הזיווג, דבר שאף אחד מהפרשים לא פירש כן, אף שיתכן שגם הזיווג נכלל בפסוק זה.

 

וכיון שיסוד הבית המקשר ביניהם הוא ענין זה, הפכוהו לדבר המרכזי בבית, וכל אברך שבא לביתו תהא עיקר מחשבתו על דבר זה וההכנות לקראתו, וכל הסובב לקשר הגופני שביניהם, וכל המרבה בהתעוררות התאווה והתשוקה ה"ז משובח, כי בזזה בונים הקשר ביניהם שכידוע גודל העניין של שלום בית. וגם אצל האשה, עליה לסובב כל עניין הבית כדי שתהיה מוכנה כראוי לקשר הגופני, כי לשיטתם אין מה שיחזיק את הבית בלעדי דבר זה.

 

ומתוך כך הגיעו לבעיה של ימי הפרישות שתקנה התורה וגדרום כצווי חז"ל הקדושים, ותחת להפוך דבר זה לעליה וקדושה, כמו שדברנו כמה פעמים, שניתנו ימים אלו כדי להדגיש שהקשר ביניהם מיוסד על השותפות בחיים, שהיא שותפות בתכלית הבריאה, וכל יסוד אהבתם הוא על שותפות זו, ובימים אלו מתקדשים בקדושת הפרישה הגופנית, כדי להעמיד הקשר הגופני כל  מקומו הנכון, שהוא המשני בבית, ועוזר ותומך, אבל אל מעיקר הבית.

והנה לשיטתם ימים אל הם של יגון ואנחה, וכלשונם: ח"ו שלא לעשות הפרישות לאידיאל, וכל הפרישות הוא כדי להגביר האהבה אח"כ, ושמירת גדרי חז"ל, הוא ההקרבה של האשה וההתחשבות ביצריו של הבעל, וכ"ז לשיטתם שעיקר הבית הוא הקרבה הגופנית.

 

וכמה הסכנה לימי הפרישות טמונה בגישה זו, ומה נאמר אם בחיי הנישואין קורה שצריך לחיות בפרישות שנה או שנים, וכידוע שכמה גדוליפ אירע להם כן, ובשלום בית שלהם לא חסר דבר זה.

 

ומתוך כך הגיעו הגיעו להקל בהלכות צניעות עד הקצה האחרון, ומה שנזכר בשו"ע כגדר אחרון לשעת הדחק, הפך דבר שלכתחילה, והשתבשו בכמה דברים לבאר הלכות צינעות, עד שהקדימה שהיה עדיף לא ללמוד הלכות אלו, אבל כיון שרגילים ללמוד, צריך להיזהר איך להבינם.

 

ואיך הם יכולים לבאר מ"ט אסור לשמש בפני ספרי קודש? ואין הם יודעים לבאר מ"ט צריך נטילה לאחר המצוה? ונשמט מהם מאמרם "שלא יהיו מצויים כתרנגולים". ובמקום אחד בא ביארו "כתרנגולים", שלא מקדימים אהבה למצוה.

 

ידידי היקר!

דע לך, שאם על כל קטע וקטע בספרים אפשר להתווכח על הכוונה, ולהסיטה לדבר אחר כדרך הדנים לכף זכות, אבל זה הרוח הכללית של הספרים, והכל הולך שם לשיטתם, שהוא העתקה מחיי הנכרים בלבוש "דתי", ודחיקת השכינה למקום שאינה רוצה להיות שם.

 

זאת ועוד:

כידוע בענייני ההנהגה בבית, רב המרחק בין הנהגת בעלי בתים שאין תורתם אומנותם, לאלו שעוסקים בתורה בקביעות תדיר. גם רב המרחק בן בעלי בתים ממדינה אחת ליוצאי מדינה אחרת. על גם תמוה בעיני איך יכולים להורות דרך ההנהגה לדור בדברים עדינים וצנועים לאלו אנשים, איש ואשה, שלא שתולים בחצרות ה', וכי הם יורו לבני תורה ונשותיהם.

 

על כן ידידי היקר, תזכור מה שלמדנו בישיבה אודות קדושת הבית, ועיקרו של בית הוא חיי התורה וקיומה, והנשיאה בעול של בני הזוג יחדיו זה עם זו בשותפות החיים, והקשר הגופני הוא שני במעלה, תולדה מהקשר הנפשי האמתי, וקדושתו תלויה בקיומו בגדרי המצווה כראוי, כמו שלמדונו רבותינו ז"ל. והחזק בדרכי התורה הטהורה אל תרף, נצרה, כי היא חייך.

 

 

 

 

 

החותם בשלום ובברכה

דורש שלומך הטוב, יצחק ירוחם ברודיאנסקי

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה