chiddush logo

עזרי מעם ה' - פרשת יתרו / הרב ארוש

נכתב על ידי DL2000, 17/1/2014

 בס'ד


פרשת יתרו
כל בני העולם מחפשים את המתכון לשמחה 
תמידית. מהו הסוד של השמחה? תמיד 
אמרנו וכתבנו שרק האמונה השלימה היא 
סוד השמחה. האמונה אומרת, שאין שום רע בעולם, 
וה' יתברך הוא טוב ומטיב ועושה את הכי טוב לכל 
העולם, לכל עם ישראל ולכל בן אדם בפרטיות, אם 
כן על האדם לשמוח בכל מה שעובר עליו. לכן כתבנו 
בספר "בגן האמונה" שאמונה פירושה 'שמח בחלקו', 
בכל מה שעובר עליו. ועדיין צריכים תמיד לחפש 
ולהעמיק את האמונה הזו בתוכנו בכל מיני אופנים, 
בבחינת נשאת ונתת באמונה. ולכן יש לדעת, שרק 
אדם שזוכה לדעת מהו הטוב בעולם הזה, רק הוא 
יכול לשמוח בכל מה שעובר עליו. ובסייעתא דשמיא 
נסביר:
הטבע של כל בני האדם הוא שהם רוצים את מה 
שנראה בעיניהם שטוב להם או שיעשה להם טוב. 
ולכן כאשר הם משיגים את אותם הדברים הם 
שמחים בדרך כלל, וכאשר אינם מצליחים לממש את 
רצונותיהם, הם עצובים. הרבה פעמים, בגלל שלאדם 
אין דעת, אז הוא חושב שמה שטוב בשבילו זה שיהיה 
לו כסף , מעמד, רכב חדיש או כל תאווה ורצון אחר, 
והוא חושב שאם יהיה לו את זה, אז יהיה לו טוב. ולכן 
הוא רוצה את אותם הדברים, אם הוא מצליח – הוא 
שמח, כי הוא חושב שזה מה שטוב בשבילו, ואם לא 
מסתדר לו – אז הוא עצוב, כי נמנע ממנו אותו הדבר 
שהוא חושב שזה מה שטוב בשבילו. 
משל למה הדבר דומה לילד קטן שרוצה ממתקים 
וגלידות, כי הוא חושב שזה מה שטוב לו, אבל ההורים 
שלו – שיש להם דעת, יודעים שזה יזיק לו, ומונעים 
ממנו ממתקים, ולכן הוא צועק ובוכה. ותפקידם של 
ההורים הוא ללמד את הילד ולהסביר לו מה טוב 
בשבילו באמת, כדי שירצה רק את מה שטוב לו.
כך גם האדם – אם הייתה לו דעת והיה יודע שהטוב 
היחידי שיש בעולם הזה זה רק להיות דבוק בה', אזי 
זה יהיה כל רצונו רק להידבק בה', כי אדם רוצה מה 
שטוב לו. ולכן אדם צריך לדעת, שהטוב היחיד הוא 
רק להתקרב לה', להאמין בה' ולהידבק בה'. זה 
הטוב היחיד שיש בעולם הזה. כאשר אדם יידע את 
זה בידיעה שלימה, כל רצונו יהיה רק להידבק בה', 
כי אדם רוצה את מה שטוב לו באמת. וכל אחד צריך 
להתבונן עם קצת יישוב הדעת ולעשות חשבון פשוט 
בינו לבין עצמו. מה אני רוצה? מה שטוב לי, וזה מה 
שמניע לי את הרצון, אך בגלל שחסרה לי דעת, אני 
רוצה את העולם הזה, אבל כאשר הינני מיישב את 
דעתי מהי האמת, אני יודע שהטוב הוא רק להאמין 
ולהתקרב לה' – זה מה שאני צריך לרצות. הבורא 
ברא את האדם בעולם הזה כדי לזכות להגיע לאמונה 
שלימה, והבורא שהוא יודע מהי התכלית שלשמה 
ברא את האדם, הוא משגיח כל אחד לתת לו אתכל 
מה שהוא צריך כדי להשיג את התכלית.
על פי האמת הזו, אין רע בעולם, כי כל אחד שיש לו 
את האמונה שה' משגיח עליו בשביל להביא אותו 
לתכלית, הוא מבין מיד, שכל סוג של חיסרון וקושי 
שיש לו, כמו בעיות פרנסה, עיכובים בזיווג, מחלות 
ועוד – זה הכי טוב. למה זה טוב? כי ה' ראה שהוא 
לא יכול להגיע לתכלית שלו, דהיינו להגיע לאמונה 
שלימה, רק אם יהיו לו התנאים האלה והחסרונות 
והקשיים האלה. לפי זה, כל קושי משרת את התכלית 
שלך, אז האם זה טוב או רע? זה טוב, כי להגיע 
לתכלית זה מה שטוב וזה מה שאתה רוצה.
אדם שמגיע לאמונה כזאת הוא שמח בכל החיים 
שלו, כי כל רצונו להשיג את התכלית את האמונה 
ואם ה' מבין שהוא יכול להגיע לזה רק דרך החיסרון, 
אם כן האדם שמח בכל חיסרון שלו. וזו כוונת התורה 
בפסוק: "וייחד יתרו על כל הטובה". מה הכוונה 
במילים 'וייחד יתרו'? רש"י מסביר 'וישמח', מלשון 
חדווה. על מה שמח יתרו? חז"ל אמרו על הפסוק: 
"וישמע יתרו" מה שמועה שמע ובא? שמע קריעת ים 
סוף ומלחמת עמלק, זאת אומרת שהוא לא שמע רק 
על הניסים והמופתים שהיו לעם ישראל, הוא שמע 
גם על כל הקשיים והניסיונות והמלחמות, והוא שמח 
בכול. בכל מה שעברו עם ישראל. כי הוא ידע שלכל זה 
יש ייעוד: "על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל, אשר 
הצילו מיד מצרים". יתרו שמח על כל הטובה, התורה 
מעידה עליו שזכה להגיע לאמונה שלימה, ששמח 
גם בקשיים ובצרות שהיו לעם ישראל בדרך "את כל 
התלאה אשר מצאתם בדרך", יתרו הגיע לכזאת דרגה 
של אמונה, שהבין שהכול לטובה ושמח על הכול, כי 
ידע שכל מה שה' עושה הכול טוב. לכן הוא הודה 
לה' ושמח על כל מה שעבר על עם ישראל, כי ראה 
שהיו צריכים לעבור את הכול כדי לצאת מצרים לא 
רק בגשמיות אלא גם ברוחניות. וכל אחד צריך להגיע 
לנקודה הזאת שישמח בכול, ורק אם האדם זוכה 
לאמונה שהכול לטובה, בשביל להביאו לתכלית, והוא 
יודע שזה הטוב האמתי בעולם הזה, רק אז הוא יכול 
לשמוח בכל החיים שלו.
כל אחד שיש לו קשיים, חייב לדעת שהוא לא יכול 
להגיע לתכלית שלו ולהתקרב אליו יתברך רק על ידי 
החסרונות שה' נתן לו. אין לי זיווג כי ה' ראה שזה 
מה שאני צריך כדי שאני אתקרב אליו. אין לי פרנסה 
ויש לי חובות, כי זה מה שהכי טוב בשבילי כדי לקרב 
אותי לה'. אם אין לי ילדים כנראה שלא הייתי יכול 
להתקרב לבורא עולם ולהגיע לתכלית שלי באופן 
אחר, וכי יש יותר טוב מזה? 
כשהייתי בעל חוב הייתי שמח ורוקד, חברים שידעו 
מה עובר עלי שאלו אותי: מה אתה כל כך שמח? 
עניתי להם, שאני חי חיים טובים שאין בהם שום 
חיסרון כלל, ומה החיים הטובים שלי? שאני בעל 
חוב, כי ה' ראה שאני לא יכול להתקרב אליו בלי כל 
החובות שהיו לי, לכן אלה החיים הטובים שלי, ואני 
מודה לה' על החובות שהם הדרך שעל ידה אוכל 
להתקרב לה', ולהתקרב לה' זה הטוב היחיד, יוצא 
שהחובות שלי – אין טוב מהם. וכך יגיד כל אחד על 
ה"בעיה" שלו: החיים הטובים שלי שאין לי זיווג, כי 
ה' ראה שאני לא יכול להתקרב אליו רק כך, על ידי 
שיהיה לי עיכוב בזיווג, וכן בכל החסרונות והניסיונות 
העוברים על כל אחד ואחד, יידע שזה החיים הטובים 
שלו. וזו המדרגה של 'וייחד יתרו על כל הטובה'. 
מדרגת האמונה בשלמות והשמח בחלקו בשלמות. 
אדם שכל רצונו הוא רק להתקרב לה', הוא חי את הגן 
עדן כבר בעולם הזה, כי בכל מה שחסר לו הוא מבין, 
שבלי החיסרון הזה הוא לא יוכל להתקרב לה', ולכן 
הוא שמח בחיסרון, נמצא שהוא תמיד בשמחה. כל 
מה שהוא רוצה זה רק להתקרב לה' וזה הטוב היחיד, 
ואם ה' ראה שזה הכי טוב בשבילו כדי להביאו אל 
התכלית, הוא שמח בזה ולכן הוא יכול לשמוח בכל 
מה שעובר עליו. וזה התכלית והרצון של ה' מכול בן 
אדם. אך האדם הוא טיפש ולא חי את זה, אבל ה' 
יודע שזה באמת מה שטוב לכל בן אדם ולכן הוא 
מנהיג את האדם בדרך החסרונות והקשיים, כדי 
שכשהוא יזכה להתעורר לרצות את הטוב האמתי, אז 
אותם

החסרונות ייתנו לו את הדעת ואת הכלים להגיע לתכלית נ
שלו.
ולכן מספרת לנו התורה הקדושה על יתרו לפני מתן תורה, 
שהרי לכאורה זה נראה כקטיעה לכל הרצף של גאולת 
ישראל. חומש שמות התחיל מהשעבוד דרך הניסים 
והמכות, קריעת ים סוף וההשגחה של ה' עליהם במדבר, 
והיינו מצפים שההמשך יהיה מתן תורה, ולמה נכנס כאן 
העניין של המפגש בין יתרו למשה, שהיה לכאורה משהו 
פרטי ולא נוגע לכל הרצף של הגאולה? ועוד קשה מדוע כל 
הפרשה של מתן תורה נקראת על שמו של יתרו "פרשת 
יתרו"? אלא שניתן ללמוד מכאן את מה שאנו תמיד 
מדגישים, שהאמונה קודמת לתורה, כמו שאנו מבקשים 
בברכות התורה: "ונהיה אנחנו וצאצאינו כולנו יודעי שמך 
ולומדי תורתך לשמה", כי רק מתוך אמונה שזו הכוונה 
'יודעי שמך', ניתן לגשת ללימוד התורה בצורה נכונה, 
והשאיפה של כל אחד ואחד בלימודו צריכה להיות להגיע 
למדרגה שהוא יידע את ה', שהוא יידע שכל תכליתו בחיים 
היא להאמין בה' ולהכיר אותו. כשאדם זוכה לחיות כך, 
הוא שמח בכול, קשה לו, לא הולך לו, כואב לו, קר לו, יש 
לו, אין לו, כי זה בדיוק מה שהוא צריך, ורק ככה הוא יוכל 
להגיע לתכלית שלו. יש לו קשיים והוא שמח. כל אחד לפי 
העניין שלו, צריך להתחזק באמונה בוודאי שזה מה שהכי 
טוב בשבילו, וצריך גם להגיע למדרגה של הדעת שיראה 
איך הוא מתקרב לה' מכול קושי, עד שיידע בבירור שלא 
היה יכול להגיע לתכלית שלו בלי זה.
ואת זה הנשמה יודעת בשמים לפני שבאה לעולם הזה, אך 
בעולם הזה – שהוא נקרא עולם מלשון העלמה – הידיעה 
הזו נעלמת ונסתרת מהאדם, ועל ידי שמתחזק באמונה, 
שהוא יודע שלמעשה הוא בעצמו רוצה את כל הקשיים 
שעוברים עליו, כי כל הטוב האמתי של הנשמה זה רק 
להיות דבוקה בה', וכל הקשיים האלה הם מה שמקרב 
את האדם לה', ולכן הוא יכול לשמוח בהם. וכל השאלות 
שהאדם שואל בעולם הזה, למה קורה לי כך או אחרת? 
למה אין לי זיווג או ילדים? זה רק בגלל שהוא חושב שזה 
מה שטוב, וזה מה שהוא צריך, ולכן הוא שואל שאלות 
שלאף אחד אין תשובות עליהן. אבל אם הוא היה מבין 
שמה שהוא צריך זה אך ורק להתקרב לה', לא היו לו בכלל 
שאלות, וזה מה שאמר אחד הצדיקים: בעולם הזה אין 
תשובות אבל בעולם העליון אין שאלות.
בברכת שבת שלום ומבורך
לכל בית ישראל

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה